מווֹנזוּלָה לאיראן.. כיצד שינתה האסטרטגיה של טראמפ את חשבונות העולם?

סדא ניוז - ב-3 בינואר 2026, ביצעה ארצות הברית פעולה צבאית בווֹנזוּלָה שהניבה את מעצרו של הנשיא ניקולס מדורו, וכעבור פחות משניים עשרים ב-28 בפברואר, פתחה ארצות הברית וישראל במלחמה באיראן אשר מספר הקרבנות בה עלה על מאות אלפים בין הרוגים לעקורים, וחסמה את השיט במצר הורמוז, והעלתה את מחירי הנפט ב-40%. בין שני האירועים יש קשר המגלה על שינוי עמוק בדרך ניהול העניינים הבינלאומיים הרחק מדיפלומטיה פוליטית והסתמכות על הקווים הגבוהים של הכוח.

מנתח מנהל תוכנית הסוגיות הגלובליות ומוסדות בינלאומיים בקבוצת המשברים הבינלאומית ריצ'רד ג'ואן את הקשר בין שני המסלולים ואומר "התגובה הבינלאומית החיוורת מאוד להפלתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על הנשיא הוונצואלי הראתה לוושינגטון שהיא יכולה להחליק כל הפרה בוטה של החוק הבינלאומי", והוא מאמין ש"הצלחת הפעולות בווֹנזוּלָה חיזקה את רצון טראמפ לקחת סיכונים גדולים יותר".

וג'ואן רואה כי הממשל האמריקאי הנוכחי "משתמש בכוח גולמי במקום שכנוע כדי לעצב את הדיפלומטיה הבינלאומית", תוך שהוא רואה ש"שיטה זו עשויה להיות גסה אך היא לפחות פועלת בטווח הקצר". ובשיטה זו, על פי הניתוח, דחפה מדינות לבחון את האופן שבו יתמודדו עם ארצות הברית וחשבונותיהם האזוריים והבינלאומיים.

ולפי דוח קבוצת המשברים הבינלאומית שכותרתו "המלחמה וההשלכות: ההשפעה הגלובלית של המלחמה החדשה במזרח התיכון", מלחמת איראן נכנסה לשבוע השלישי שלה ללא סוף ברור, עם השפעות רחבות על הכלכלה הגלובלית, היציבות האזורית והחוק הבינלאומי.

מבייג'ינג למוסקבה, מהבירות האירופיות לדלהי, מחפשות הממשלות אחר נוסחאות חדשות להתמודדות עם המציאות החדשה: כיצד לאזן בין האינטרסים הכלכליים שלהן לשיקולים פוליטיים? עד כמה יכול הכוח המקסימלי לשנות את قواعد המערכת הבינלאומית שנבנתה לאחר מלחמת העולם השנייה?

עמדת המעצמות הגדולות

תגובות בין-לאומיות למלחמה חושפות משוואות מורכבות שמנחות את התנהלות המעצמות הגדולות, כאשר האינטרסים הכלכליים מצטלבים עם חישובים אסטרטגיים ושיקולים פוליטיים, בעוד שמרבית הממשלות מסתייגות מהבעת עמדות ברורות, כל מדינה מסדרת מחדש את העדיפויות שלה בהתאם ליחסיהם עם וושינגטון ואינטרסים שלהן באזור.

וג'ואן מסביר לאל-ג'זירה את הרקע להססנות הבינלאומית הזאת בכך "טראמפ יש לו רקורד ברור של התקפה על מדינות שמבקרות אותו", ומוסיף ש"בעוד שממשלות רבות נאבקות להתמודד עם ההשפעה הכלכלית של עליית מחירי האנרגיה בשל המלחמה באיראן, הדבר האחרון שהן ירצו לעשות הוא לומר כל דבר שיביא לאיומים של טראמפ להטיל מכסים".

לגבי סין, מסביר מנהל תוכנית הסוגיות הבינלאומיות בקבוצת המשברים שהיא "סביר להניח שהיא מרוצה לראות את ארצות הברית ממקדת את משאביה הצבאיים במזרח התיכון ולא באסיה", אך באותו זמן "נותנת עדיפות לקשרים הכלכליים הטובים עם ארצות הברית" כהכנה לוועידת הנשיא טראמפ עם עמיתו הסיני שי ג'ין-פינג, המתוכננת לסוף מרץ הנוכחי.

ולפי דוח קבוצת המשברים, בייג'ינג גינתה את הפעולות הצבאיות נגד איראן אך בזהירות רבה, enquanto היא מנסה לאבטח מעבר של ספינות סיניות במצר הורמוז, והיא השיגה הצלחה חלקית במאמצים אלו.

ולגבי רוסיה, היא הודיעה שהיא מתנגדת למלחמה אך התמיכה שלה באיראן נותרה "מעורפלת וניתנת להכחשה", לפי דוח הקבוצה. מוסקבה נהנית מעליית מחירי הנפט ועל העלאת חלק מהסנקציות האמריקאיות באופן זמני.

וג'ואן אומר כי הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין "הציע לפстול לסיים את המלחמה עם איראן", והוא מסיק כי הוא "מקווה לדחוף את טראמפ להציע תנאים טובים יותר למוסקבה בנוגע לעתיד אוקראינה".

וג'ואן מסיק אנליזה המניחה ממד אסטרטגי בנוגע כמובן של סין ורוסיה למלחמה הזאת "המצב הנוכחי של המלחמה נחשב לרווח כפול עבור בייג'ינג ומוסקבה, על אף שלשניהם היו קשרים טובים עם איראן בעבר. הם יכולים לצפות בארצות הברית צורכת את המשאבים הכלכליים שלה במפרץ, והם יכולים לנצל את ההזדמנות להשגת פשרות דיפלומטיות וכלכליות מוושינגטון העסוקה".

באירופה, המוקדים השתנו מדינה למדינה, מרבית המדינות נמנעו מלהגיב על הלגיטימיות של הפעולות הצבאיות, למעט ספרד, נורווגיה וטורקיה שהביעו חשש מההשלכות על החוק הבינלאומי, לפי מה שצוין בדוח קבוצת המשברים.

וג'ואן מסביר בדבריו לאל-ג'זירה את השונות הזאת בכך "דבריו הכועסים של טראמפ על סירוב ספרד לתמוך במלחמה שלחו מסר למדינות אחרות", ומוסיף ש"אפילו כמה מדינות שהתמודדו עם טראמפ בעבר, כמו ברזיל ודרום אפריקה, שמרו על עמדת נמוכה בכל הנוגע לאיראן".

הסלמה נגד מדינות המפרץ

סגירת מצר הורמוז הפכה את אזור המפרץ ממרכז אספקה עולמית לאנרגיה לנקודת משבר כלכלי שמושכת את ההשפעות שלה לכל היבשות, עם הפסקת הזרמת הנפט והגז מהאזור שמייצא חמישית מהמופק העולמי, מצאו הממשלות את עצמן בפני מבחן אמיתי של יכולתן לנהל משבר אנרגיה חסר תקדים.

ואיראן השיבה לפעולות הצבאיות האמריקאיות והישראליות בהתקפות רקטיות שכוונו למתקני נפט במדינות המפרץ, مما הוביל להפרעה ליצוא הנפט, הגז ודשנים מהאזור, כמו כן עלו מחירי הנפט ב-40% מאז תחילת המלחמה.

ואף טראמפ הזמין מספר מדינות ובריתות לתרום להקמת כוח ימי להגן על השיט במצר הורמוז, אך התגובה הייתה מוגבלת, כאשר יפן הודיעה "אין תכניות לשלוח את כוחותיה הימיים למצר", בעוד בריטניה וצרפת העניקו סיוע הגנתי כדי להגן על המפרץ מבלי לקחת חלק ישיר בהתקפות.

ודוח קבוצת המשברים מאשר שההשלכות הכלכליות התפשטו ברחבי העולם בצורת מחסור חמור בדלק באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, שיבושים בשרשראות האספקה, ועליית מחירי הדשנים שמאיימים על הביטחון התזונתי באזורים שונים. האומות המאוחדות הזהירו מהידרדרות במצב ההומניטרי ומתקלות במתן הסיוע ללבנון, אפגניסטאן, פקיסטן, פלסטין ותימן.

עמדת החוק הבינלאומי והאו"ם

המלחמה באיראן מעלה שאלות מהותיות לגבי עתיד החוק הבינלאומי ומערכת האומות המאוחדות; בעוד שחוקת האומות המאוחדות אוסרת על השימוש בכוח אלא במקרים של הגנה עצמית נגד איום מידי, התגובות הבינלאומיות נעו בין היסוס לשתיקה, עם מיעוט של קולות שהצביעו על ההיבטים החוקיים של המלחמה.

ג'ואן מנתח לאל-ג'זירה שה"התקפות האיראניות עצמן על מדינות המפרץ יצרו דבר קל עבור הממשלות להימנע מההתמקדות בארצות הברית וישראל", ומסביר כי "זה קל ונכון דיפלומטית לקרוא להפסיק את ההסלמה מכל הצדדים במקום להתמקד בלגיטימיות של התקפות האמריקאיות והישראליות".

ולפי דוח קבוצת המשברים, מרבית בעלי ברית וושינגטון נמנעו מלהתייחס לחמרים החוקיים בחוקת האומות המאוחדות. וב-11 במרץ הנוכחי, השתתפו 135 מדינות בחסות החלטה של מועצת הביטחון שמגנה את הפעולות האיראניות נגד מדינות המפרץ מבלי להתייחס להתקפות האמריקאיות והישראליות, מה שמשקף שינוי בעמדה הבינלאומית.

וג'ואן מזכיר השוואה מהירה בין עמדות הממשלות שביקרו את ישראל בקול רם לגבי עזה והעמדות שלהן כלפי המלחמה באיראן שבהן הפכו להיות זהירות יותר", ומחשיב שזה "נראה כמו הוכחה להנחה כי סוגיית פלסטין יש לה מעמד מיוחד בדעת הקהל הבינלאומית".

מן האומות המאוחדות, תפקידה היה מוגבל, כאשר המזכיר הכללי פרסם הודעות הקוראות לכל הצדדים להיזהר, אך ההשפעה הדיפלומטית האמיתית נותרה חלשה. הארגון הביןוני הזהיר מההשלכות ההומניטריות ההולכות ומתרקמות, מבלי יכולת אמיתית להשפיע על מהלך האירועים, לפי דוח הקבוצה.

ולסיום דבריו לאל-ג'זירה, מעלה מנהל תוכנית הסוגיות הבינלאומיות קבוצת המשברים שאלה מרכזית: "האם המלחמה תימשך?" והוא עונה, שככל שהמלחמה נמשכת יותר, הסיכוי שדברים הממשלות השונות תסיק שטראמפ טעה בהערכה".

הוא הוסיף שש"זה לא אומר בהכרח שממשלות אלו ישנו את עמדתן בהוקעת מעשי ארצות הברית במפרץ, אך טראמפ עשוי להתמודד עם רמה גבוהה יותר של ספק אם יחל במעשי הרפתקאות חיצוניים נוספות".