דיווח מודיעיני אמריקאי: התקפה על איראן עשויה לא להפיל את השלטון

סדנאוס - דיווח סודי שהכין המוסד המודיעיני הלאומי בארצות הברית חושף כי גם תקיפה צבאית רחבת היקף על איראן בראשות ארצות הברית לא צפויה להוביל להפלת המוסדות הצבאיים והדתיים המיוסדים בטהראן, בהערכה המדגישה את המורכבות של כל מבצע צבאי ממושך, בשעה שהממשל של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מדבר על מלחמה שהוא אומר שהיא "לא התחילה אלא עכשיו".

לפי מה שאישרו שלושה אנשים המודעים לתוכן הדו"ח ל"וושינגטון פוסט", הממצאים מעוררים שאלות לגבי התוכנית המוצהרת של טראמפ ל"ניקוי" שלטון ההנהגה האיראנית ומינוי מנהיג שהוא יבחר.

הדו"ח, שהושלם כעבור שבועיים מתחילת מלחמת ארצות הברית וישראל ב-28 בפברואר, דן בתסריטים של ירושה פוליטית באיראן אם במצב של קמפיין מוגבל המכוון למנהיגי המשטר או בהתקפה רחבה יותר על ההנהגה והמוסדות הממשלתיים. בשני התסריטים הגיעו ההערכות המודיעיניות למסקנה שהמוסדות הדתיים והצבאיים באיראן יגיבו למות המנהיג עלי ח'אמנאי באמצעות פרוטוקולים שנועדו לשמור על רציפות השלטון.

כמו כן, הדו"ח התייחס לכך שהסיכוי שהאופוזיציה האיראנית המפולגת תגיע לשלטון הוא "בלתי סביר".

המוסד המודיעיני הלאומי כולל אנליסטים מנוסים המספקים הערכות סודיות המייצגות את תמצית הערכות סוכנויות המודיעין האמריקאיות השמונה עשרה.

הפעולות הצבאיות התרחבו במהרה, כש הן התפרסו מזרחה כדי לכלול פעולות ימית באמצעות צוללות באוקיינוס ההודי, ומערבה להתקלויות רקטיות סמוך לתורכיה, שהיא חברה בנאט"ו.

דוברת הבית הלבן אנה קלי אמרה כי מטרות המבצע "הזעם האפי" ברורות, ואותן כוללות "השמדת הטילים הבליסטיים האיראניים ויכולות הייצור שלהם, פירוק הצי האיראני, סיום יכולת טהראן להעניק לנציגיה נשק, ומניעתה לחלוטין מלהחזיק בנשק גרעיני". היא הוסיפה כי "המשטר האיראני נתון להשמדה מלאה".

חששות המוסדות המודיעיניים האמריקאיים לגבי יכולת האופוזיציה האיראנית לשלוט בשלטון הוזכרו בעבר בדיווחים בעיתונאות "ניו יורק טיימס" ו"וול סטריט ג׳ורנל", אולם השתתפות המוסד לא נחשפה לגבי תוצאות ההתקפות המוגבלות והרחבות.

חוקרת בתחומי איראן וסגנית נשיא "מכון ברוקינגס" סוזן מלוני אמרה כי הערכת המוסד להמשך המוסדות היא מבוססת על ידע עמוק לגבי טבע איראן, והוסיפה כי ההערכה "נראית מבוססת על הבנה מדויקת של המשטר האיראני ומוסדותיו והמים שלו שנבנו לאורך שנים רבות".

לא נראה כי הדו"ח התייחס לתסריטים נוספים אפשריים, כמו שליחת כוחות קרקעיים אמריקאיים לתוך איראן או חימוש המתנגדים הכורדים האיראניים כדי להצית מרד פנימי.

בזמן הנוכחי, נראה כי תהליך ההעברת השלטון באיראן, שעליו דיוח הדו"ח, כאילו כבר החל, אולם תחת הלחץ של הקמפיינים האוויריים והימיים הנרחבים שמבצעות ארצות הברית וישראל.

ההחלטה לבחור את המנהיג העליון החדש באופן רשמי חוזרת למועצת המומחים של ההנהגה, שהיא גוף דתי חשוב, בעוד שהמשמרות של המהפכה האיראנית ושירותי הביטחון משחקים תפקיד משמעותי בתהליך זה.

תופסות ספקולציות רבות על הסיכוי לבחור את מג'תאבה ח'אמנאי, בנו של המנהיג המנוח, אולם לא הוכרז שום דבר רשמי עד כה. דוחות מצביעים על כך שהמשמרות תומכים במועמדותו, אך הוא נתקל בהתנגדות מדמויות חשובות אחרות, כולל עלי לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי האיראני.

בעוד מלחמה היא בשבוע השני שלה, טראמפ ממשיך לדרוש מאיראן "כניעה בלתי מותנית", רמזתו לכך שהוא מעוניין לתבוע תפקיד בבחירת המנהיג האיראני הבא. הוא אמר לעיתונאים כי מג'תאבה ח'אמנאי "אינו מוכשר" ו"חולשה", והדגיש כי הוא אינו רוצה מנהיגים איראנים שיוכלו לבנות מחדש את תשתית הגרעין והטילים של המדינה.

טראמפ הוסיף: "אנחנו רוצים שיהיה להם מנהיג טוב. יש לנו כמה אנשים שאני חושב שהם יכולים לעשות עבודה טובה".

מצד שני, יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף דחה את הרעיון שטראמפ יוכל לשחק תפקיד במינוי המנהיג הבא של איראן, ומדגיש כי "גורל איראן יחליט רק העם האיראני".

אף פי כן, ממשלות אמריקאיות נוכחיות וקודמות רואות שאין עד כה סימנים לפריצת ההתקוממות רחבה בתוך איראן או לחלוקות ענקיות בתוך הממשלה או כוחות הביטחון כדי להביא לשינוי במערכת.

מומחים מציינים כי יכולתו של טראמפ להטיל תוצאות פוליטיות באיראן נותרת מוגבלת כל עוד המוסדות הדתיים והצבאיים נשארים מאוחדים. החוקרת הול דאגרס מהמכון בוושינגטון למדיניות המזרח התיכון אמרה כי "הכניעה לטראמפ עומדת בניגוד לכל מה שמאמינים בו מנהיגי המשטר האיראני, שהגיש הראשון יסודו בהשפעת ארצות הברית".

מלוני הוסיפה כי המשטר האיראני עדיין מחזיק בכוח לאכוף שליטה בתוך המדינה, גם אם כמותו שינו מהנפשות הנמצאות במאבק החוץ, והיא ציינה כי "אין כוח אחר בתוך איראן יכול להתמודד עם מה שנשאר מהשלטון".