מה עלול להתרחש בשוקי הנפט לאחר ההתקפה על איראן?

סדא ניוז - ההחלטה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להורות על תקיפות באיראן יוצרת סיכונים חדשים המשליכים על חלק ניכר מהיצע הנפט העולמי.

הרפובליקה האסלאמית מפיקה כ-3.3 מיליון חביות ביום, שיש מהן 3% מההפקה העולמית, מה שהופך אותה ליצרנית הרביעית הגדולה ביותר בארגון אופ"ק. אך השפעתה על אספקת האנרגיה העולמית חורגת ממסת ההפקה שלה בזכות מיקומה האסטרטגי.

איראן ממוקמת בצד אחד של מיצר הורמוז, המסדרון הימי שבו עובר כעשירית מעולם הנפט מספקים מרכזיים כמו סעודיה ועיראק.

שווקי הנפט סגורים לסוף השבוע, ולא היו מידע ראשוני לגבי האם התקיפות על איראן או תגובותיה הנקמניות באזור ביום שבת כוונו כנגד נכסים בתחום האנרגיה.

להלן הנקודות המהותיות שיש לעקוב אחריהן בשוקי הנפט עם התפתחות האירועים:

הפקת הנפט באיראן

איראן מפיקה כ-3.3 מיליון חביות ביום, עלייה ממתחת לשני מיליון חביות ביום ב-2020, למרות שהסנקציות הבינלאומיות נותרות בתוקף. טהראן הפכה ליותר מיומנת בהתגברות על המגבלות הללו, כשכ-90% מהיצוא שלה מופנה לסין.

שדות הנפט הגדולים ביותר ממוקמים באחואז, מרון ובמערב קרון, כולם במחוז ח'וזסתאן.

המזקקה המרכזית של איראן ממוקמת בעבדאן, שנבנתה בשנת 1912, והיא מסוגלת לעבד יותר מ-500 אלף חביות ביום. בין המתקנים האחרים החשובים נמצאות המזקקות "בנדר אבאס" ו"נג'מת המפרץ הערבי", שמעבדים נפט גולמי ומיוצרים, שהוא סוג של נפט קל מאוד הנמצא בשפע באיראן. כמו כן, לבירת טהראן יש מזקקה משלה.

במצב של משלוחי יצוא, נמל האי חורגע שבצפון המפרץ הערבי הוא המרכז הלוגיסטי המרכזי. סוכנות מהרא האיראנית כמעט רשמית דיווחה על התפוצצות באי ביום שבת, ללא פרטים נוספים או אזכור ישיר לתחנת הנפט.

באיים חורגע יש רציפי הטענה ונקודות עגינה מרוחקות עם יכולות אחסון המגיעות למיליוני חביות, והיא טיפלה בשנים האחרונות ביצוא שעבר את שני מיליון חביות ביום.

הסנקציות האמריקאיות מרתיעות את רוב הקונים הפוטנציאליים מרכישת נפט איראני, אך המזקקות הפרטיות בסין נותרות לקוחות המעוניינים לרכוש, בתנאי שיקבלו הנחות גדולות. טהראן מסתמכת על הצי הישן של מכליות הנפט שלה המפליגות לעיתים קרובות עם מכשירי המעקב כבויים כדי להימנע מהתצפית.

בתחילת החודש, איראן מיהרה לטעון את המכליות באי חורגע, על פי הסבירות כדי להעביר את הכמות המרבית האפשרית של נפט אל הים הפתוח לקראת כל מתקפה אפשרית, צעד הדומה למה שקרה בחודש יוני, לפני תקיפות ישראליות ואמריקאיות.

כל תקיפה על אי חורגע תשמש מכה קשה לכלכלה האיראנית.

במקביל, שדות הגז המרכזיים של איראן ממוקמים בדרום בחוף המפרץ. מתקני עאסלוויה ובנדר אבאס מעבדים את הגז והמרכות לשימוש מקומי בייצור חשמל, חימום, פטרוכימיה ותעשיות אחרות.

אזור זה נחשב לנקודת הייצוא העיקרית של המרכבות האיראניות. במהלך מלחמת יוני, גרם התקפת מתקני גז מקומיים לדאגת הסוחרים, אך היא לא גרמה לעלייה מתמשכת במחירים בעקבות כך שלא הושפעו מתקני היצוא.

סיכון אזורי

האייתולה האיראני העליון הזהיר בראשון בפברואר מ"מלחמה אזורית" אם מולדתו תותקף על ידי האמריקאים. טהראן אומרת שאפשרות סגירת מיצר הורמוז לחלוטין היא בין יכולותיה.

למרות שזה לא התרחש מעולם, זה מהווה תסריט קטסטרופלי לשווקים העולמיים.

המיצר מהווה עורק חיוני עבור רוב היצוא של המפרץ של נפט גולמי, בנוסף למוצרים מעובדים כמו סולר ודלק מטוסים. כמו כן, קטר, היצואן השלישי הגדול ביותר של גז טבעי נוזלי בעולם, תלויה במיצר.