סיפור מזעזע מטלטל את מצרים.. מהנדסת אנרגיה גרעינית ברחוב בלי מחסה

סאדניוז - לאחרונה עוררה הסיפור של המהנדסת המצרית לשעבר ברשות לאנרגיה גרעינית, ליילה איבראהים חסן, גלים רחבים של תגובות ברשתות החברתיות, לאחר שפורסמו סרטוני וידאו שבהם היא אומרת כי נאלצה לחיות ברחוב במשך כארבעה חודשים בעקבות סכסוך עם בעל הדירה שבה התגוררה באזור קפר תחרמס במחוז גיזה.

פרטי הסיפור

לפי סיפוריה בכלי התקשורת המקומיים, היא עבדה ברשות לאנרגיה גרעינית המצרית לפני שהועברה לפנסיה, והשכירה לפני כ-8 שנים דירה בשיטת השכירות החדשה במחיר של 1200 לירות (כ-25 דולר) לחודש, עם עלייה תקופתית של 10 אחוזים כל שנתיים, עד שהשכירות הגיעה לכ-3,000 לירות (כ-62 דולר), מה שמקביל לערך הפנסיה החודשית שלה, כך לדבריה.

היא הסבירה שהיא הופתעה לפני חודשים כאשר בעל הנכס דרש להעלות את השכירות שוב או לפנות את הדירה, והדגישה כי היא סירבה לעזוב כי לא הייתה מסוגלת לשאת את עלויות דיור חלופיות. היא אומרת שהבעל נכס – באמצעות שומר הבניין – שינה את המנעולים של הדירה, מה שגרם לה לחיות ברחוב.

התערבות ממשלתית

עם עליית התגובה הציבורית, הודיעה משרד הרווחה המצרי כי צוות ההתערבות המהירה המרכזי יצא בשטח לבדוק את מקרה שלה ולהציע את התמיכה המתאימה, וציינו כי ההתמודדות עם מקרים אנושיים נעשית בהתאם למנגנונים שמטרתם לספק טיפול ודירה מתאימה.

היבטים חברתיים וכלכליים

המקרה החזיר את הדיון למרכז הבמה בנוגע למציאות של קשישים במצרים, במיוחד אלה שחיים לבד או תלויים בפנסיות מוגבלות לנוכח עליית יוקר המחיה והשכרות.

כמו כן, הסיפור מעלה שאלות לגבי תפקיד המדינה בהגנה על זכויות השוכרים החלשים, והצורך לפתח תוכניות דיור וחברה שמבטיחות רמת מחיה מכובדת לקשישים, במיוחד לאלה שאין להם רשת תמיכה משפחתית. נוכחותה של מהנדסת משכילה ומיומנת בתחום רגיש כמו אנרגיה גרעינית ברחוב מהווה אינדיקציה לבעיה במערכת ההגנה החברתית.

מקור: העיתונות המצרית