הגוף תחת מעקב אלגוריתמים.. כיצד הטכנולוגיה משנתה את מערכת היחסים שלנו עם הבריאות?

סדה ניוז - בעידן הדיגיטלי, האדם כבר לא מסתפק בתחושת הגוף שלו כדי לדעת את מצבו הבריאותי. לפני שהוא מרגיש עייפות או רוגע, השעונים החכמים והאפליקציות כבר ניתחו את דופק הלב, איכות השינה ורמת הלחץ, והגישו הסברים מוכנים למה שמתרחש בגוף.

כך הגוף הופך מניסיון אישי ישיר למערך של מספרים, תרשימים והתראות, מה שמעורר שאלה חדשה: האם אנו חיים את גופנו כפי שאנו מרגישים אותו, או כפי שהמסכים אומרים לנו עליו?

בריאות יומית דרך המסך

הטיפול בבריאות הפך לפעולה דיגיטלית יומית. המכשירים הניידים ושעונים חכמים עוקבים אחר כל תנועה, נשימה ודפיקת לב, ומספקים המלצות מתמשכות לגבי שינה, ספורט ותזונה.

אבל הכלים הללו משנים את מערכת היחסים המסורתית בין האדם לגופו, שכן האמון עובר מהתחושה הסובייקטיבית לקריאה הדיגיטלית. עם הזמן, האדם הופך לסוכן בין גופו האמיתי לבין הגרסה הדיגיטלית שלו, המציעה פרשנות מתמדת על מה שצריך לעשות.

בינה מלאכותית מתקרבת לאבחון רפואי

המכשירים הבריאותיים כבר לא מוגבלים לספירת צעדים או מדידת שינה, אלא התפתחו כדי להתקרב לאבחון מוקדם של מחלות.

חיישנים שניתן ללבוש ומכשירים ביתיים מחוברים אוספים נתונים מתמשכים על הגוף, ומנסים לחזות סכנות בריאותיות לפני שמופיעות תסמינים. מדובר בשינוי המשווק כהעברה מרפואה המטפלת במחלה לאחר התרחשותה לרפואה המונעת את הסכנה לפני הופעתה.

מיליארדים בגוף

השינוי הזה הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם כלכלי. שוק המכשירים הרפואיים שניתן ללבוש צפוי להגיע לכ-40 עד 45 מיליארד דולרים בשנת 2024, עם תחזיות לעבור 160 מיליארד דולרים לפני סוף העשור הנוכחי.

שוק הטכנולוגיה שניתן ללבוש ככלל מתכוון להפוך לאחד מהשווקים הגדולים ביותר בעולם, מה שמשקף את הדחף של חברות הטכנולוגיה וקרנות ההשקעה לעבר תחום זה כאחד מעמודי התווך של כלכלה העתיד.

בין הנחיה רפואית לאבחון מסוכן

אבל הצמיחה המהירה הזאת מעוררת שאלות רגישות. המכשירים הללו פועלים במסגרת אלגוריתמים המפותחים על ידי חברות מסחריות, מה שעושה את הקו החוצה בין עצה בריאותית להחלטה רפואית לא ברור.

קריאות לא מדויקות עלולות להעניק למשתמש תחושת ביטחון שקרית, או לעורר דאגה מוגזמת בשל התראות שגויות, דבר שעלול להשפיע על החלטות בריאותיות חשובות ללא פיקוח רפואי.

מי מחזיק בנתוני הבריאות שלך?

אחת השאלות המסוכנות שעל הפרק היא בעלות על נתוני הבריאות. המידע הבריאותי נחשב לאחד מהנתונים המרגישים ביותר, אבל כיום הוא נאסף מחוץ למוסדות הרפואיים המסורתיים ומאוחסן בפלטפורמות דיגיטליות גלובליות.

בהתחשב בהבדלים בחוקים בין המדינות, יש חששות להשתמש בנתונים אלו למטרות מסחריות או להבחנה בביטוח, תעסוקה או אפילו בהערכת "כושר הבריאות" של אנשים.

פער בריאותי דיגיטלי חדש

בנוסף, הבריאות הדיגיטלית חושפת צורת אי שוויון חדשה. הגישה לטכנולוגיות הללו תלויה ביכולת הכלכלית ובתשתית הדיגיטלית.

והטכנולוגיה שאמורה לצמצם את הפערים הבריאותיים עלולה להפוך לגורם המרחיב אותם, כאשר חלק מהאוכלוסייה נהנית מהפיתוח והמניעה, בעוד אחרים נשארים מחוץ למערכת או משתמשים בכלים פחות בטוחים.

האירוניה היא שהטכנולוגיה שנועדה להעצים את הפרט עשויה ליצור דאגה מתמדת. המעקב המתמשך על הגוף מקשר את האדם למספרים בצורה מוגזמת, כאשר כל שינוי קל הופך למוקד מתח.

"הקצב הנורמלי" הופך להיות קריטריון מחמיר, למרות שהגופים האנושיים משתנים באופן טבעי בין אדם לאדם.

הטכנולוגיה מקדימה את הדיון האתי

הבעיה המרכזית לא נעוצה בטכנולוגיה עצמה, אלא בהעדר דיון ציבורי לגבי התנאים לשימוש בה ומגבלותיה. ההתקדמות הטכנולוגית וההשקעה הכלכלית הקדימו את הרגולציה והחוקים, מה שהופך את הבריאות הדיגיטלית לזירה של מאבק בין ההיגיון של שירותי הבריאות לבין ההיגיון של השוק והרווח.

הטכנולוגיה לא מסתפקת במתן כלים חדשים, אלא מגדירה מחדש מה נחשב לנורמלי, בטוח ומקובל. המכשירים הנתמכים בבינה מלאכותית מתערבים בהחלטות היומיום שלנו, ומשרטטים גבולות חדשים של גוף, בריאות ופרטיות, ומכתיבים תפיסה חדשה על מהות "חיים טובים יותר".

מבחן פילוסופי לאדם המודרני

בסופו של דבר, זה לא רק שאלה טכנולוגית, אלא שאלה פילוסופית עמוקה על מקום האדם בעידן הנתונים. כאשר הגוף והטיפול הבריאותי מוגדרים מחדש דרך אלגוריתמים, תפקיד האדם בקבלת ההחלטות ובאחריות משתנה.

האתגר האמיתי הוא לא בהכנסת כלים חכמים יותר, אלא בשמירה על מרחב אנושי להבנה, בחירה ומעבר לתשובה. מהמסוכן במעבר הזה הוא לא מה שהטכנולוגיה עושה לגוף, אלא מה שהיא עושה למערכת היחסים של האדם עם עצמו ועם משמעותו בעולם שבו האלגוריתמים מתקדמים מהר יותר מיכולתנו לחשוב עליהם.

המקור: אל-ג'זירה