איך למצוא פתרונות לבעיות שלך במהלך השינה.. המדע עונה

SadaNews - מחקר מדעי שנערך בארצות הברית גילה כי המוח האנושי עשוי להיות מוכשר יותר להתמודד עם בעיות במהלך השינה ממה שסברו לפני כן. חוקרים מאוניברסיטת "נורת'ווסטרן" במדינת אילינוי זיהו, באמצעות השפעה על תוכן החלומות במהלך שלבי השינה המהירה (REM), שינויים בדרך בה מתמודדים המתנדבים עם אתגרים שונים לאחר שהם עולים עליהם.

הם מצאו כי חלומות עשויים למלא תפקיד פעיל יותר במנגנון פתרון הבעיות אצל בני אדם. מדעני פסיכולוגיה הבחינו במשך זמן רב, שפינוי המחשבה מהמדריכים הקשים למשך זמן מה יכול להוביל למציאת פתרון מפתיע. עם זאת, הם המשיכו למצוא קושי לחקור את החלומות ואת השפעתם על מנגנוני פתרון הבעיות, בשל חוסר אפשרות גישה מהימנה על תוכן החלומות או הכוונתו מבלי להעיר את המתנדבים בניסויים המדעיים השונים.

הצוות החוקר מאוניברסיטת "נורת'ווסטרן" צפה באפשרויות לשלוט על תוכן החלומות במהלך השינה. תוצאות אלו חיזקו את הרעיון שסוג השינה המהירה, כאשר העין מתניידת במהירות מתחת לעפעפיים במהלך השינה, קשור לחלומות ברורים במוח, מה שמעיד על סוג של חשיבה יצירתית במהלך השינה. במהלך המחקר שפורסם בכתב העת המדעי "Neuroscience of Consciousness" המתמחה במחקרי מדעי המוח, השתמשו החוקרים בטכניקת "הדלקת זיכרון ממוקד", על ידי השמעת קולות מסוימים במהלך המאמצים של המתנדבים לפתור חידות מסוימות ואז השמעת אותם קולות שוב בזמן שהם נרדמים.

המטרה הייתה להזכיר למוח שיש בעיות שלא נמצא להן פתרון במצב ערות ולדרבן אותו לייצר חלומות הקשורים לבעיות או חידות אלו. שיטה זו הוכיחה את עצמה כמועילה, כאשר 75% מהמשתתפים דיווחו שראו בחלומותיהם חלומות הקשורים לבעיות שלא מצאו להן פתרון, ובאופן גבוה יותר הצליחו להגיע לפתרונות לאותן בעיות שצצו בחלומותיהם בשיעור גבוה הרבה יותר של 42% לעומת 17% אצל אנשים שלא עברו את חווית ההנעה של החלומות.

החוקרים מניחים שהתוצאות הללו אינן מוכיחות באופן קטגורי כי חלומות לגבי בעיות מובילים ישירות לפיתרונן, אלא שיש גורמים אחרים כמו הגברת העניין בחידה, מה שיכול לדחוף את האדם לחלום עליה ולמצוא פתרון. החוקרת קין בלר, ראש צוות המחקר ופרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר למדעים ואומניות של אוניברסיטת "נורת'ווסטרן", מציינת בהצהרות לסוכנות החדשות "SciTech Daily" המתמחה במחקרים המדעיים, כי "מרבית הבעיות היום דורשות פתרונות יצירתיים, ולכאורה ניתן להגיע לפתרונות בעיות שאנחנו רוצים לפתור ולהשקיע במונח 'הנדסת שינה'."

במהלך הניסוי, ביקשו החוקרים מ-20 מתנדבים, שיש להם ניסיון קודם בזכירת תוכן החלומות לאחר הקימה, לנסות לפתור סדרה של חידות קשות, תוך הקצאת שלוש דקות לכל חידה והשמעת קטע קול ספציפי במהלך הניסיון ל حل כל אחת מהחידות הללו. הבדיקות היו קשות בצורה כזו שרוב המשתתפים לא הצליחו למצוא להן פתרון. לאחר מכן, ביקשו מהמתנדבים לבלות את הלילה במעבדה עם מדידת הפונקציות החיוניות והמנטליות במהלך השינה באמצעות מכשירי רישום שינה מרובים "polysomnography". החוקרים השמיעו את קטעי הקול אשר היו קשורים לחצי מהחידות שלא מצאו המתנדבים פתרון עבורן, במטרה לעורר זיכרונות מסוימים במוח במהלך השינה.

לאחר ההשכמה, ביקשו החוקרים מהמתנדבים לתאר את החלומות שראו במהלך השינה. ניתוח התוצאות הראה כי רוב החלומות כללו קטעים מהחידות או רעיונות הקשורים אליהן, כמו כן, 12 מתוך 20 המתנדבים ראו חלומות הקשורים לחידות מסוימות שקשורות לקטעי הקול שהושמעו להם במהלך השינה, והאנשים הללו מצאו פתרונות נכונים לחידות כאשר ביקשו מהם לנסות למצוא פתרון שוב, ואפשרות פתרון הבעיות בקרב קבוצה זו עלתה בשיעור ניכר מ-20% ל-40%.

החוקרת קארן קונקולי, בעלת תואר דוקטור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת "נורת'ווסטרן", טוענת כי ההפתעה הגדולה ביותר של המחקר הייתה השפעת קטעי הקול על החלומות הלא מודעים של המתנדבים, היא ציינה בהצהרות לאתר "SciTech Daily" כי "מתנדב אחד ביקש מאדם אחר שראה אותו בחלום שיסייע לו בפתרון החידה, ומתנדב אחר חלם שהוא הולך ביער של עצים, לדעת שהחידות שביקשו ממנו לפתור אותם בניסוי היו בצורה של עץ, ומתנדבת שלישית ראתה בחלום שהיא דגה דגים בתוך יער בזמן שהיא חושבת על אותה חידה."

קונקולי רואה כי "כל הסיפורים הללו מהווים דוגמאות מרהיבות לאפשרות לשלוט על החלומות בעזרת השפעות קוליות". השלב הבא הוא ליישם טכניקות של "הדלקת זיכרון ממוקד" כדי לדרבן חלומות במטרה לחקור תפקודים אחרים של החלומות כמו ויסות רגש ולמידה אקראית. קונקולי אומרת: "אם מדענים מאשרים שחלומות נחשבים כאמצעי חשוב לפתרון בעיות ויצירתיות וויסות רגשות, אנו מקווים שאנשים יסתכלו על החלומות בצורה רצינית יותר כהתעדכנות החשובה לשימור הבריאות המנטלית."