שינוי באיזונים.. משמעות הנסיגה האמריקאית מבסיס הטנף בסוריה

סאדנואס - הנסיגה האמריקאית מבסיס הטנף לא נתפסת כצעד צבאי מבודד, אלא כחוליה במסלול רחב יותר של סידור העדיפויות של וושינגטון בסוריה ובאזור.

בסיס זה, שהיווה במשך שנים בעיה גיאופוליטית בצומת הגבולות הסורי-עיראקי-ירדני, היה יותר מנקודת פריסה צבאית, שכן הוא שימש כאמצעי לחץ פוליטי וביטחוני שאפשר לארצות הברית להשפיע על האיזונים בדרום-מזרח סוריה ולבקר את מסלולי התנועה החוצי גבולות.

הנסיגה הזו סוגרת פרק של פריסה צבאית שהחלה בשנת 2016 במסגרת המלחמה נגד המדינה האסלאמית, והיא מגיעה גם במסגרת repositioning רחב יותר של הכוחות האמריקאיים בסוריה, שכלל פינוי של 6 בסיסים במשך שנה אחת, דבר שמעורר שאלות לגבי ההשלכות האפשריות שלו על האיזונים הביטחוניים והאסטרטגיים בדרום הסורי.

צומת דרכים חיוניות

בסיס הטנף שאב את חשיבותו מהמקום הגיאוגרפי הרגיש שלו, שכן הוא משקיף על כמה דרכים חיוניות המחברות את דמשק עם בגדד, ומרחיב את פיקוחו על שטחים נרחבים של הבדיה הסורית. במהלך שנות תפקודו, ביצע הבסיס 3 תפקידים עיקריים שהתבטאו במעקב אחרי הגבולות, שבירת קווי האספקה החוצי גבולות, ותמיכה בזרוע מקומית שלקחה על עצמה משימות ביטחוניות בסביבתו, לפני שהשתלבה מאוחר יותר בתוך מבנה ביטחוני השייך למדינה הסורית.

עם סיום הנסיגה האמריקאית, פרסו כוחות מהצבא הסורי באזור, במקביל להעברת אלפים ממעוכבי המדינה לאיראק, מה שמעיד על העברת האחריות הביטחונית המלאה במגזר גבול זה לדמשק.

חישובי הנסיגה

האלוף בצבא הסורי מוחמד אלחלד אומר בשיחה עם "אל-ג'זירה נט", שהנסיגה הגיעה לאחר סיום העברת לוחמי המדינה לאיראק, והשלמת ההבנות הביטחוניות בין כוחות סוריה הדמוקרטית (קצ"ד) לבין הממשלה הסורית.

הוא הסביר כי הייתה הסכמה בין המפקדה האמריקאית לממשלה הסורית המורה על נסיגת הכוחות האמריקאיים לאחר השגת התקדמות בסידורים הביטחוניים מזרחית למדינה, כשהכוחות הסוריים יהיו אחראים על מילוי החלל.

האלחלד הוסיף כי וושינגטון אינה רוצה לגייס עוד חיילים בסביבה המורכבת של הבדיה, במיוחד עם קיום שותף בשטח המיוצג בצבא הסורי, היכול להתמודד עם תאי המדינה בתמיכה אווירית מהקואליציה הבינלאומית.

הוא ציין כי צעד זה הגיע לאחר חודשים של שילוב זרוע "צבא סוריה החופשית" (שידוע קודם לכן כמאגוארי החירות), שממוקם בטנף, בתוך מסגרת "ביטחון הבדיה" השייכת למשרד הפנים הסורי.

הגדרת התפקיד האמריקאי

מנגד, רואה היועץ לעניינים פוליטיים וחבר הלובי הסורי-אמריקאי דוקטור סאמר אלספדי כי הנסיגה משקפת את המעבר של וושינגטון מדפוס של נוכחות צבאית ישירה למה שהוא מתאר כהרתעה מרחוק, ומבהיר כי ארצות הברית כבר אינה רואה את בסיס הטנף הכרחי כדי להטיל איזון בשטח, תוך שהמאמץ שלה גובר לנכות על כלים של ניטור אווירי ושיתוף פעולה מקומי במאבק בטרור.

אלספדי считает כי הצעד נושא משמעות פוליטית החורגת מהיבטיו הצבאיים, שכן הוא מעיד על מוכנות אמריקאית להכיר ביכולת של הממשלה הסורית להפיק את גבולותיה הדרום-מזרחיים. לפי דעתו, ייתכן שזה יפתח דלת למנהלות פחות מתעמתות בין וושינגטון לדמשק, מבלי שהדבר יגיע לרמה של שינוי יסודי במדיניות האמריקאית.

משרד ההגנה האמריקאי הודיע באפריל 2025 על כוונתו למזג את כוחותיו בסוריה ולהפחית את מספרם מ-2,000 חיילים לחצי, תוך שמירה על נוכחות מוגבלת באתרים מסוימים.

איזונים בדרום

צבאית, האלוף מוסתף אלפרחות מתאר את הנסיגה כהסוף של נוכחות זרה ישירה בנקודה אסטרטגית שהייתה מחוץ לשליטת הממשלה במשך שנים, ומציין כי השבת המדינה למלול הזה מחזקת שלמות הגיאוגרפיה הצבאית בדרום מזרח, ומעניקה להנהגה הסורית מרחב גדול יותר לניהול ביטחון הבדיה.

אולם, אלפרחות מדגיש כי התפתחות זו אינה אומרת הקמת איזון כוחות חדש לחלוטין, שכן הדרום-מזרח היה כפוף משנים להסכמות אזוריות יחסית יציבות, בעוד האתגר האמיתי טמון ביכולת של הכוחות המופצים לאחרונה לאבטח שטחי מדבר רחבים שתמיד היו משרתים פעילים לתאי המדינה.

בהקשר זה, משרד ההגנה הסורי הודיע, היום ראשון, על קבלת הצבא הסורי את בסיס השדאדי הצבאי במחוז חסקה בצפון-מזרח המדינה, לאחר תיאום עם הצד האמריקאי. המשרד הדגיש, בהצהרות לסוכנות הידיעות הסורית, כי הבסיס נחשב לאחד מנקודות המפתח האסטרטגיות באזור ג'יזירה הסורית, בשל מקומו המחבר בין מחוזות חסקה ודיר א-זור.

שני בסיסים לקואליציה

מנגד, הבהיר החוקר הפוליטי המתמחה בנושאי מזרח סוריה אנס שואח, בהצהרה ל"אל-ג'זירה נט", כי עדיין קיימים באזור שני בסיסים אמריקאיים, הראשון ברמילן ומכיל פיקוד לקואליציה הבינלאומית ונחיתת מסוקים, והשני הוא בסיס קיסרק סמוך לתל תמר בדרך חסקה-תל תמר.

שואח ציין כי הבסיסים מצויים בתוך אזורי שליטה של קצ"ד, במסגרת מה שמכונה המשולש שעדיין שומר על נוכחותו הצבאית באזורים של קצ"ד.

ובכך, רואה החוקר עבדאללה אלחיר כי הנסיגה האמריקאית מהטנף משקפת שינוי בעדיפויות של וושינגטון יותר ממה שהיא מצביעה על שינוי יסודי במבנה הסכסוך בדרום סוריה.

הוא מעריך שההשלכה האסטרטגית האמיתית תקבע לפי 3 גורמים קשורים:

רמת התיאום הביטחוני בין דמשק לעמאן ולבגדד.

יכולת המדינה הסורית לשלוט בבדיה ולמנוע את חזרת הפעולה החוצה גבול.

טבע הנוכחות האיראנית בשלב הבא.

הוא מוסיף כי איזון הכוחות בדרום לא יתהפך מן הקצה אל הקצה, שכן רוב קווי המגע כבר התייצבו במשך שנים, אך הנסיגה מסירה מוושינגטון אמצעי לחץ שבעזרתו יכלה לעכב או להשהות חלק מהסידורים. ובמובן זה, מה שמתרחש זה "שינוי במנגנוני ניהול האיזון" יותר מאשר שינוי מהותי.

ולסוף, אלחיר מסיק כי בסיס הטנף היווה בעיה גיאופוליטית יותר מאשר קו קרב פתוח, וכשכוחות האמריקאיים יוצאים ממנו, ניהול בעיה זו עובר למדינה הסורית לחלוטין. אם דמשק תצליח לייצב את הביטחון ולמנוע כל חסר שטחי, ייתכן שהדרום הסורי יוכל לנוע לעבר יציבות יחסית רבה יותר, אך אם תיפול על עשיית סדר זה, ייתכן שהאזור יחזור למעגל האינטרסים האזוריים, גם אם בצורות שונות מהעבר.

המקור: אל-ג'זירה