סבב ז'נבה: משא ומתן גרעיני בין תפיסת "ההכרעה" ל"העשרה אפסית"

סדה ניוז - לקראת הסבב השני של השיחות האמריקאיות-איראניות המיועדות בז'נבה ביום שלישי, אין סימנים ברורים לשינוי מהותי בעמדות שני הצדדים, מה שמפחית את תקרת הציפיות לגבי היכולת להשיג פריצת דרך שתסלק את החששות מפני התלקחות מלחמה חדשה במזרח התיכון שעשויה להתפתח לעימות אזורי רחב.

הסבב מתקיים בחסות עומאנית, לאחר ישיבה קודמת שנערכה בתחילת פברואר במוסקאת, תוך כדי היעדר כל הכרזה רשמית על טיב הפשרות שוושינגטון דורשת בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, מול ה stubbornness של טהראן להתעקש על מה שהיא מכנה את זכויותיה, תוך הזהרה מתגובה "כאובה" אם תיכנס לעימות חדש.

מנגד, הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, ממשיך לשלוח מסרים סותרים. הוא מכריז לעיתים כי ניתן להגיע להסכם, ואז בוחן כעבור שעות ספורות את האפשרות לחתימה על הסכם, מאשים את טהראן ומאיים בתוצאות חמורות אם השיחות יתגלשו לעמקי סתירה.

בתגובה לשאלה על שינוי השלטון באיראן, אמר טראמפ שזה יכול להיות "הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות", וההערה הזו פוענחה באופן רחב כסימן למטרה רחבה יותר שוושינגטון שואפת אליה, אך בעלות נמוכה ככל האפשר.

על אף הצטברות הכוח הצבאי האמריקאי באזור, כולל שליחת קבוצת נושאת מטוסים שנייה, הממשל האמריקאי טוען כי הוא מעדיף פתרון דיפלומטי, אך במקביל מגביר את הלחץ לפני סבב ז'נבה, לאור רצון טראמפ שלא להתמקח עד אין סוף.

נכונות איראנית להסכם... מותנה בהסרת העיצומים

מנגד, סגן שר החוץ האיראני מג'יד תחת רוואנג'י, אמר בראיון לרשת השידור הבריטית (בי. בי. סי), כי איראן מוכנה לשקול מתן פשרות אם ארצות הברית תביע נכונות לדון בהסרת העיצומים.

הוא הבהיר שהכדור עכשיו "במגרש של אמריקה להוכיח את רצונה להגיע להסכם", והוסיף: "אם הם כנים, אני בטוח שניהיה בדרך הנכונה להסכם".

הוא הסביר שהסבב השני בז'נבה "מתנהל בכיוון חיובי במידה רבה, אך מוקדם מדי להעריך אותו", וציין כי איראן תיגש לשיחות "בתקווה להגיע להסכם", והדגיש: "נשקיע את המאמצים שלנו, אך גם הצד השני צריך להוכיח את כנות כוונותיו".

הוא גילה שהצעת טהראן להורדת אחוז העשרת האורניום ל-60% מהווה הוכחה לנכונותה להתפשר, ואמר: "אנחנו מוכנים לדון בנושא זה ועוד נושאים הקשורים לתוכנית שלנו אם הם מוכנים לדון בעיצומים", מבלי לאשר אם זה כולל הסרת כל העיצומים או חלקם.

לגבי האפשרות להעביר את המלאי של אורניום מעושר מאוד מחוץ למדינה כפי שהיה בהסכם 2015, הוא אמר: "מוקדם מדי לנחש מה יקרה במהלך המשא ומתן".

הוא הדגיש כי איראן מתנה את המו"מ במיקוד בנושא הגרעין, והוסיף: "מובן לנו שהם הגיעו למסקנה שאם אתם רוצים להגיע להסכם, עליכם להתמקד בשאלה הגרעינית".

הוא ראה את דרישת "העשרה אפסית" כמייצגת "קו אדום", והדגיש כי "נושא העשרה אפסית אינו על השולחן, ובעבור איראן היא אינה נושא לדיון", בניגוד להצהרת טראמפ שאמר: "אנחנו לא רוצים אף לא אחוז העשרה".

כמו כן, הוא חזר על סירוב מדינתו לדון בתוכנית הטילים הבליסטיים, ואמר: "כאשר הותקפנו על ידי הישראלים והאמריקאים, הטילים שלנו הצילו אותנו, כיצד נוכל לקבל על עצמנו שלילת היכולות ההגנתיות שלנו?".

הוא לא הסתיר את דאגתו מהמסרים האמריקאיים הסותרים, ואמר: "אנחנו שומעים שהם מעוניינים בשיחות. הם הצהירו על כך בגלוי, ובשיחות פרטיות דרך עומאן, הם הביעו רצון לפתור את הנושאים הללו בדרכי שלום", אך ציין כי ההצהרות האחרונות של טראמפ לגבי שינוי השלטון מעוררות ספקות.

לגבי ההצבעה הצבאית האמריקאית, הוא הזהיר שניהול כל מלחמה חדשה יהיה "כואב, וכל אחד יסבול, במיוחד אלו שהחלו באגרסיה הזו", והוסיף: "אם נרגיש שזה איום קיומי, נעמוד עליו בהתאם". הוא המשיך: "אינני חושב שיש חכמה אפילו לחשוב על תסריט מסוכן כל כך, כי כל האזור ייטבע בכאוס".

במקביל, אמר גורם אמריקאי שהשליח האמריקאי סטיב וייטקוף שוחח בשבוע שעבר עם שר החוץ העומאני בדר אל-באוסעידי, והעביר לו מסרים על השיחות הגרעיניות כדי להעבירם לאיראנים.

אתר "אקסיוס" ציין כי השר העומאני הכין מסמך בהתבסס על שיחתו עם וייטקוף, ומסר אותו לראש מועצת הביטחון העליונה של איראן, עלי לריג'אני, במהלך ביקורו במוסקאת ביום שלישי שעבר, דבר שאותו אישר לריג'אני בראיון טלוויזיה עם המדיה האיראנית הרשמית.

בהקשר זה, הדו"ח מצביע על כך שטראמפ וראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, הסכימו בפגישתם בבית הלבן להגביר את הלחץ הכלכלי על איראן, במיוחד בנוגע למכירות הנפט לסין, שמייבאת מעל ל-80% מהיצוא הנפטי האיראני, במהלך שנחשב עלול לדחוץ את טהראן להעניק עוד פשרות.

דו"חות מצביעים על כך שהקמפיין של "לחץ מקסימלי" יתבצע במקביל לשיחות הגרעין וההאצה הצבאית המתמשכת לאור האפשרות של כישלון הדיפלומטיה.

"המכשול הבולט ביותר... משבר האמון"

בשל המשוואה המורכבת הזו, אנליסטים רואים שמשבר האמון בין שני הצדדים מהווה את המכשול הבולט ביותר בדרך להתקדמות אמיתית, בעוד ישראל אינה מסתירה את רצונה לסגור את חלון המו"מ ולבצע פעולה צבאית רחבה נגד איראן.

כמו כן, עולות שאלות לגבי עמדת תל אביב במקרה שוושינגטון וטהראן הגיעו להסכם המוגבל לתחום הגרעין دون להתייחס לתוכנית הטילים הבליסטיים, והאם ארצות הברית וישראל יראו נקודת מבט חדשה כדי להצדיק כל הסלמה שעלולה להתרחש במקרה זה.

בין הלחץ הצבאי הגובר, ההצהרות הסותרות והנכונות האיראנית המותנית, נכנס המו"מ בז'נבה לשלב רגיש, שבו מתוחה הדרך הדיפלומטית עם חישובי ההרתעה, והסיכויים להסכם או לעימות פתוחים לשני הכיוונים.