איגוד העיתונאים: מניעי ותוצאות הריגת צבא הכיבוש הישראלי של 706 מחברות ההעיתונאים הפלסטיניות
חדשות אחרונות

איגוד העיתונאים: מניעי ותוצאות הריגת צבא הכיבוש הישראלי של 706 מחברות ההעיתונאים הפלסטיניות

סאדניו - דוח שפורסם על ידי איגוד העיתונאים הפלסטינים חשף כי המתקפה על המצב העיתונאי הפלסטיני מצד צבא הכיבוש הישראלי לא הסתכמה בהריגה ישירה, פציעה, מעצר או מניעה מכיסוי, אלא התפתחה והפכה לסוג של אכזריות חמורה שמייצגת את המתקפה על משפחות העיתונאים וקרוביהם, בניסיון ברור להפוך את העבודה העיתונאית לנטל קיומי שהילדים, הנשים, האבות והאמהות משלמים עליו את המחיר.

בהתבסס על מעקב ותיעוד של ועדת החופש באיגוד העיתונאים הפלסטינים, שהמתקפה על משפחות העיתונאים הפכה לדפוס שיטתי וחוזר על עצמו במהלך השנים 2023, 2024 ו-2025, נהרגו כ-706 מחברות העיתונאים בעזה, וכל האינדיקציות מראות כי המתקפה איננה תוצאה של מקרים אקראיים שנובעים ממצבי מלחמה.

לפי המעקבים של ועדת החופש, מספר השהידים מקרב משפחות העיתונאים הפלסטינים

בשנת 2023: כ-436 שהידים

בשנת 2024: כ-203 שהידים

בשנת 2025: 67 שהידים, несмотря на ההגירה הכפויה ומגורים באוהלים ומרכזי קליטה.

המקרה האחרון בתחום זה היה לפני ימים, לאחר שחלפו כשנין על הפצצת מטוסי הקרב הישראלים את ביתם ממערב לחאן יונס, נמצא גופתה של העיתונאית חבה العبּדלה ואמה וכ-15 מתוך משפחת אל-אסטל.

הנתונים האלה מעידים על כך שמאות ילדים, נשים וקשישים נרצחו בשל הקשר המקצועי של אחד מבני המשפחה עם העבודה העיתונאית, בהפרה ברורה של כל הנורמות האנושיות והחוקיות.

העובדות המתועדות מראות שהמתקפה לקחה צורות רבות, בעיקר: הפצצת בתים של עיתונאים ישירות, מה שהוביל להרג מספר רב של בני משפחתם, הריגת המשפחה כולה בחלק מהמקרים, והפיכת העיתונאי לעד חי על חורבן משפחתו, תקיפה של מקומות מגוננים ואוהלים אליהם עברו משפחות העיתונאים לאחר חורבן בתיהם, חזר על הפצצות באזורי מגוננים ידועים של עיתונאים ובני משפחתם ללא אזהרות אפקטיביות.

המתקפה על משפחות העיתונאים מייצגת שינוי איכותי בהתנהגות הכיבוש, על פני שלושה רמות:

משלל מתקפות על עיתונאים: העיתונאי לא לבד במוקד, אלא המשפחה הפכה לאמצעי לחץ ועונש קבוצתי, המפר את מהות החוק הבינלאומי ההומניטרי.

הפיכת העיתונאות לסכנה על החיים האישיים: הכיבוש שואף להעביר מסר שעסקת העיתונאות אינה מהווה סיכון רק לבעל המקצוע, אלא גם לסביבתו החברתית והמשפחתית.

ייבוש הסביבה המגוננת של התקשורת: כאשר משפחה מותקפת, החברה עצמה מתחילה לפחד לאמץ את העיתונאי או לתמוך בו, מה שמוביל לירידה בהגנה החברתית על העיתונאים.

ההיבט הפסיכולוגי והחברתי: ההשפעות של פשעים אלה אינן מצטמצמות להפסדים אנושיים, אלא מתחייבות גם ל:

טראומות פסיכולוגיות עמוקות עבור העיתונאים שאיבדו את ילדיהם או נשותיהם או הורים שלהם, פירוק משפחתי ואובדן תחושת הביטחון, הכרת עיתונאים שזה עשוי להוביל להימצאות או הפסקה זמנית של העבודה, העמסת עיתונאים בתחושה קשה של אשם, בהקשר של מלחמה פסיכולוגית מאורגנת.

ועדת החופש מוסרת כי ההיבט הפסיכולוגי הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הדיכוי.

הירידה היחסית במספר השהידים ממשפחות העיתונאים בשנת 2025 מצביעה על גורמים כפויים, בעיקר:

גירוש קבוצתי והרס רוב הבתים, מעבר של משפחות לאוהלים ואל מקומות מגוננים מלאים, פיזור משפחות וחוסר כתובת קבועה למתקפות.

למרות זאת, הרי שהרג 67 איש מתוך משפחות העיתונאים בנסיבות של גירוש מאשש שהמתקפה לא נעצרה, אלא התאימה את עצמה למציאות החדשה.

באשר להיבט החוקי, מדובר בפשע אשר הושלם, שכן תקיפת משפחות העיתונאים מהווה:

הפרה ברורה של הסכמים של ג'נבה, האוסרת תקיפת אזרחים ומשמעה: הפרה של עקרון הבחנה בין אזרחים ללוחמים, הפרה של עקרון הפרופורציה בשימוש בכוח, עונש קבוצתי שהינו אסור על פי החוק הבינלאומי ההומניטרי.

המתקפה על משפחות העיתונאים הובילה ל:

נפילת חופש העבודה התקשורתי, יצירת סביבה עבודה עוינת ומסוכנת, בידוד הכיסוי התקשורתי הפלסטיני, דחיפת עיתונאים לפעול תחת איום מתמיד.

וזה מה שמייצג התנהגות ישירה על זכות הקהילה הפלסטינית והעולמית לדעת.

ועדת החופש באיגוד העיתונאים הפלסטינים מאשרת כי: מתקפה על משפחות העיתונאים היא פשע שלא יפFall רצי', הכיבוש נושא באחריות משפטית מלאה על פשעים אלה, והשתקת הנמל" האחרון הביא להמשך ההפרות הללו.

איגוד העיתונאים קורא לפתיחת חקירה בינלאומית בלתי תלויה, לפעולה דחופה מצד כל הגורמים ההומניטריים והמקצועיים ברמה המקומית, הערבית והבינלאומית, לספק הגנה בינלאומית לעיתונאים הפלסטינים ומשפחותיהם, ולכלול פשעים אלה בתיקי ההליכים המשפטיים הבינלאומיים.

לאחריו, יו"ר ועדת החירות באיגוד, מוחמד אללהם, הדגיש כי מתקפת משפחות העיתונאים הפלסטינים בין השנים 2023-2025 מגלה בבירור כי הכיבוש הישראלי מנהל מלחמה כוללת על האמת, שאין הבדל בין המצלמה לבין הילד, ולא בין העט לבית.

ועדת החירות מאשרת שדם משפחות העיתונאים יישאר עד חי על פשע הניסיון להשתיק את הקול הפלסטיני, ושהאמת תמיד תהיה חזקה יותר מהרצח.

העיתונאית חבה العبּדלה ואמה, מתחת להריסות הבית, לאחר أعمال החפירה שנמשכו שעות.

עברו כשנתיים ... חילוץ גופתה של העיתונאית השהידה חבה العبּדלה ואמה וכ-15 מתוך משפחת אל-אסטל, כשמטוסי הקרב הישראלים הפציצו את ביתם ממערב לחאן יונס.