איומי פוטין בתגובה להקפאת נכסים זעזעו את בירות האיחוד האירופי

סדה ניוז - הוויכוח באירופה אינו מוגבל עוד לשאלה כיצד להשתמש בנכסים רוסיים קפואים, אלא כיצד להימנע מתגובה רוסית שעשויה לפגוע בחברות ובבנקים מערביים הפועלים עדיין ברוסיה.

זהו האקלים השורר על בירות אירופיות, כך מדווחת עיתון פייננשל טיימס, עם גובר איומי מוסקבה על נקמה אם בריסל תשתמש בנכסים אלו למימון אוקראינה.

האיחוד האירופי הסכים בשבוע שעבר להקפיא כ-210 מיליארד יורו (כ-246 מיליארד דולר) מנכסים סיביריים רוסיים למשך בלתי מוגבל, במסגרת תוכנית למימון הלוואה של 90 מיליארד יורו (106 מיליארד דולר) לקייב במהלך השנתיים הבאות, במטרה לתמוך ביכולתה הכלכלית ולחזק את תפקיד אירופה בשיחות שלום בראשות האמריקאים.

מוסקבה מאיימת בתגובה קשה

פייננשל טיימס ציטט מעובדים אירופים שאמרו כי רוסיה איימה על "תגובה קשה ככל האפשר" אם נכסיה הסיביליים ישמשו למימון אוקראינה, איום שעורר דאגה במדינות כמו בלגיה, איטליה ואוסטרליה.

למרות שמוסקבה עדיין לא חושפת את צעדיה הבאים, עוברים שהתעדכנו בתוכניות אמרו שהקרמלין כבר שוקל אפשרויות של חולט את יתרת הנכסים המערביים ברוסיה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין תיאר את התוכניות האירופיות בחודש שעבר כ"גניבת רכוש", תיאור שמעיד על נכונות מוסקבה לעבור מאיום למעשה, כך נכתב בעיתון.

בלגיה במרכז הסערה

איים אלה מגיעים בזמן שמנהיגי האיחוד האירופי נפגשים בבריסל לוועידת פסגה מכרעת המוקדשת להחלטה על מימון אוקראינה במהלך השנתיים הבאות.

פייננשל טיימס מציין כי בלגיה עדיין נתקלת בלחצים להסכים להלוואה של 90 מיליארד יורו, מאחר וחלק גדול מהנכסים הרוסיים הקפואים נמצא בה.

ראש ממשלת בלגיה בראט דה ויבר אמר שסכנת נקמה רוסית על מדינתו "גדולה מאוד", וקרא ל-26 המדינות האחרות באיחוד האירופי לספק "הבטחות פיננסיות וחוקיות" לחלוקת הנטל.

לפי עובדים המעורבים במו"מ, בריסל דורשת "הבטחות שאינן מוגבלות מבחינת היקף או משך", דבר שערים אחרות תיארו כ"בלתי אפשרי".

בהקשר זה, הנשיא האוקראיני ולודימיר זלנסקי צפוי להשתתף בוועידה בניסיון לשכנע את דה ויבר באופן אישי. דיפלומט אירופי בכיר ציטט את פייננשל טיימס ואמר: "זהו שאלת קיום עבור אוקראינה.. ובלגיה חייבת להצטרף".

יורוקליר במוקד האש

הבנק המרכזי הרוסי כבר הגיש תביעה משפטית בדרישה לפיצויים בסך 18 טריליון רובל (229 מיליארד דולר) בבית משפט במוסקבה נגד חברת יורוקליר, השומרת כ-185 מיליארד יורו (217 מיליארד דולר) של נכסים סיביליים רוסיים, והדיון הראשון צפוי להתקיים באמצע ינואר.

עוברים בלגים רואים ביורוקליר את "הקורבן הראשון" של כל תגובה רוסית, מאחר וכ-17 מיליארד יורו (כ-20 מיליארד דולר) מנכסי לקוחותיה עדיין מוחזקים ברוסיה ועומדים בפני חולטה.

דה ויבר אמר בפרלמנט הבלגי החודש: "שימוש בנכסים הקפואים אצל יורוקליר עלול לגרום לתוצאות מזיקות על המדינה הזו ועל אירופה כולה".

חברות מערביות תחת שליטה רוסית

לפי מחקר מכון קייב לכלכלה, שעליו הסתמכה פייננשל טיימס, שווי נכסי חברות מערביות ברוסיה הגיע ל-127 מיליארד יורו (כ-149 מיליארד דולר) עד 2024.

מוסקבה כבר חלטה או הקפיאה נכסים של 32 חברות מערביות, מה שגרם להפסדים מינימליים של 57 מיליארד דולר.

מנהלת המכון, נטלה שפרובאל, אמרה שנכסים והשקעות ורווחים של חברות שעדיין פועלות ברוסיה "הפכו למעשה לשליטת המדינה הרוסית", והדגיש כי חברות אלו נאלצות "לוותר על זכויותיהן ההשקעה".

בהתאם לצו שנחתם על ידי פוטין בספטמבר האחרון, רוסיה יכולה לחלט חברות זרות באמצעות מנגנון "ניהול מואץ" בתגובה למה שהיא רואה "מעשים עוינים", כולל הקפאת נכסים רוסיים באירופה.

בנקים אירופיים תקועים ורווחים מוחזקים

פייננשל טיימס מציין כי 2315 חברות זרות עדיין פעילות ברוסיה, כולל סניפים של בנקים גדולים כמו ריפייזן האוסטרי ויוניקרדיט האיטלקי, שהשיגו רווחים גדולים במהלך המלחמה, אך אינם מסוגלים להעבירם לחוץ.

החברות הזרות השיגו רווחים בסך 19.5 מיליארד דולר ברוסיה בשנה שעברה, בעוד מנכ"ל יוניקרדיט, אנדריאה אורסל, אמר בפני הסנאט האיטלקי כי הבנק לא מתכוון לפרוש למרות שיש 3.5 מיליארד יורו (4.1 מיליארד דולר) של הון "תקוע" ברוסיה, והוסיף: "אם הבנק יתנהל, זה עלול לעלות על החוק, ואני אשמור על תביעה מתמדת נגד המדינה הרוסית".

לחץ רוסי

פייננשל טיימס מדווחת כי רוסיה הקפיאה נכסים של משקיעים מערביים בתוך מה שמכונה חשבונות "סוג C", שאי אפשר למשוך מהם כספים. הערכות מצביעות על כך ששווי חשבונות אלו עלה משמעותית מאז מרץ 2023.

האקדמית הכלכלית אלכסנדרה פרוקופנקו אמרה כי חשבונות אלו מייצגים "אחת הקלפים המנצחות של מוסקבה", והוסיפה: "אם אירופה תנקוט בפעולה נגד המניע הרוסי, רוסיה יכולה פשוט להעביר כספים מחשבונות בגודל C לתקציב, מה שייתן לה הכנסות ישירות בזמן שהיא סובלת מהגבלת תקציב גבוהה והוצאות ביטחוניות מרובות."

קרבות משפטיים ארוכי טווח

פייננשל טיימס מזהירה כי מוסקבה עשויה גם לפנות לזרם של תביעות בבית המשפט הבינלאומי, וכבר הוגשו על ידי עשרות אוליגרכים וחברות רוסיות תביעות בסכום לא פחות מ-62 מיליארד דולר, לפי ניתוח של הארגון "חברי האדמה".

פרוקופנקו טוענת: "המטרה היא לא לנצח, אלא ליצור סיכונים, להעלות את העלויות ולפרסם סכסוכים כדי לשבש את השימוש בנכסים רוסיים".

בעבר, יועצים משפטיים של הנציבות האירופית רואים כי לרוסיה אין בסיס משפטי חזק לערער על השימוש בנכסים הסיביליים שלה, וששיטות הסיכון "מוגזמות".

הימור אירופי מסוכן

פייננשל טיימס מתעקשת כי גרמניה, התומכת העיקרית בתוכנית השימוש בנכסים הקפואים, רואה במסלול זה את האפשרות היחידה למימון אוקראינה מבלי להגביר את החובות.

דיפלומט אירופי אמר: "אם התוכנית תיכשל, זה יהיה איתות קטסטרופלי עבור אוקראינה, ואירופה תיכשל כגוף גיאו-פוליטי".

בין האיום הרוסי, הפיצול האירופי והסיכונים המשפטיים, אירופה ניצבת בפני מבחן חסר תקדים: שימוש בנכסים סיביליים של מדינה עוינת עלול לשנות את כללי המשחק הפיננסיים הבינלאומיים, או לפתוח דלת רחבה לנקמה כלכלית ארוכת טווח.