מה תפקיד מרכז התיאום האזרחי-צבאי בעזה?

SadaNews - מרכז התיאום האזרחי-צבאי לעזה שהוקם על ידי ארצות הברית לאחר הפסקת האש בין ישראל לחמאס, נתקל בקשיים במימוש המשימות שהוטלו עליו המיועדות לפקח על הרגיעה ולחזק את העברת הסיוע ההומניטרי.

מטרת המרכז היא להסדיר את הצעדים הבאים של תכנית הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לשלום בעזה לאחר המלחמה המחרידה שנמשכה שנתיים.

דיפלומט אירופי אמר לסוכנות הידיעות "אפ" שאף אחד לא יודע מה המצב, אך כולם רוצים שזה יקרה.

הוא הוסיף: "האנשים מרגישים עכשיו סוג של אכזבה, כי אנחנו מרגישים שאין שום תזוזה, אבל אין לנו ברירה... או להישאר איתו או לדבר עם הישראלים בצורה לא רשמית".

מנגד, מקור בתחום ההומניטרי שביקר במרכז כמה פעמים כדי לדון באפשרות למצוא מקלט של מאות אלפי המפונים בעקבות מלחמת עזה, אמר: "לפעמים נדמה לנו שהגענו לתחתית, אבל אנחנו ממשיכים לחפור".

המרכז שנבנה במחסן גדול בעיר קריית גת בדרום ישראל, הוצג לגורמים רלוונטיים כמו ארגוני לא ממשלתיים, סוכנויות האומות המאוחדות ודיפלומטים, כגוף שמתווה רעיונות חדשים לעזה לאחר המלחמה.

דובר פיקוד המרכז האמריקאי במזרח התיכון (סנטקום), קפטן טים הוקינס, אמר לסוכנות הידיעות "אפ": "כאשר פתחנו אותו, הבהרנו שהוא מתמקד בשני דברים: הראשון הוא להקל על זרימת הסיוע ההומניטרי, הלוגיסטי והביטחוני לעזה, והשני לסייע במעקב מיידי אחר יישום הסכם הפסקת האש".

רבות מהמדינות והגורמים העוסקים בתחום ההומניטרי הצהירו שהן החלו לפרויקט מתוך תקווה לזכות בשותף חדש שאפשר יהיה לתקשר איתו למציאת פתרונות, הכוונה כאן היא לארצות הברית.

"לא השתנה כלום"

לאחר חודשיים מאז הקמת מרכז התיאום האזרחי-צבאי לעזה, אמרו רבים מעובדי התחום ההומניטרי שיצרו קשר עם סוכנות "אפ" כי הם מרגישים שהיכולת או הרצון של ארצות הברית להפעיל לחץ על ישראל מוגבלת.

מהנדס בתחום ההומניטרי ציין: "בהתחלה העבירו לנו האמריקאים שהם התחילו להבין שישראל אוסרת על כניסת מגוון רחב של מוצרים לעזה - הרשימה המפורסמת של מוצרים דו-שימושיים - והם נראו המומים וחשבנו שנעבור סוף סוף את המכשול הזה".

הוא הוסיף: "אך האמת היא שלא השתנה כלום".

אנשים הביקרו במרכז מדברים על מחסן גדול שבו נפגשים רבים מהצבא האמריקאי והישראלי במיוחד, יחד עם אחרים העובדים בתחום ההומניטרי, דיפלומטים ומייעצים.

הקומה הראשונה מיועדת לעובדים הישראלים בעוד שהשלישית מיועדת לחיילים האמריקאיים. אין אפשרות לבקר באף אחת מהקומות.

הקומה השנייה שבה הונח דשא סינתטי, היא אזור קבלה פתוח שבו נפגשים דיפלומטים ועובדים בסוכנויות האומות המאוחדות.

דיפלומט אמר: "זה דומה לחלל עבודה משותפת, אבל האנשים שם לובשים מדים". אחרים שראו את המרכז ראו לוח שעליו נכתב שאלה: "מה זו חמאס?".

מקור העובד בתחום ההומניטרי אמר: "מתנהלים דיונים על הכל, מהפצת מים ומזון ועד לביטחון".

אבל דיפלומט ציין ש"זה לא המקום שבו מתקבלות ההחלטות", כשהוא מתייחס לערוצי דיון מקבילים, כולל צוות שמנוהל על ידי אריה לייטסטון, אחד מסייעי הנציג האמריקאי סטיב ויטקוף בתל אביב.

"איבדנו את החזון המוסרי"

מספר דיפלומטים ומקורות הומניטריים הביעו ביקורת על היעדר הקולות הפלסטיניים ועל כך שייעצו להם בגלל ניסיונם, אך לא כדי לשאול את דעתם על הדרך המושלמת להמשיך.

בעיה נוספת היא עליית רעיונות הנדחים במידה רבה על ידי הקהילה הבינלאומית, במיוחד הקמת "קהילות בטוחות חלופיות" בעזה.

הרעיון הוא לאסוף את תושבי עזה ש"נבדקו" ואינם קשורים לחמאס בתוך קהילות שנבנות מאפס באזור ה"גרין זון" בעזה, שם תהיינה שירותים בסיסיים תחת שליטה צבאית ישראלית.

דיפלומט אמר: "איבדנו את החזון המוסרי של החוק".

הוא הוסיף: "יש מתח ברור מאוד בין הרעיון שניתן לעשות כמעט כל דבר (היצירתיות הזו נדרשת) לבין מהות החוק הבינלאומי ההומניטרי עצמו, שהוא במהותו קבוע ואינו ניתן לשינוי".

הביקורות החוזרות ונשנות הן ששאלות פוליטיות כמו מי צריך לשלוט בעזה ומי אמור להיות אחראי על הביטחון מודרות מהדיון, בעוד שדיונים פונים לשאלות פרקטיות שבמרכזן השאלה "איך".

דיפלומט אמר: "הם חושבים על המקום שבו צריך להקים מתקני טיפול בשפכים. הם לא חושבים על מי יהיה זה שיצטרך להפעיל את מתקני טיפול בשפכים או מי ישלם לאנשים המפעילים אותם".

בסופו של דבר, כמה מקורות הומניטריים ודיפלומטיים גינו את מה שראו כהפסד זמן מצידו של מרכז התיאום האזרחי-צבאי לעזה במטרה להשיג תוצאות חסרות ערך.

קפטן הוקינס הודה כי קיימות כמה "מתחים ואתגרים" دون לספק פרטים, אך הוא ציין הצלחות שהושגו כמו פתיחת מעבר נוספים להכניס סיוע לעזה.

הוא אמר לסוכנות הידיעות "אפ": "אנחנו מצליחים להשיג התקדמות... כשאנחנו מבינים לחלוטין שיש עוד הרבה עבודה לעשות".