מחקר מגלה את הזמן הממוצע שאנשים חיים לאחר אבחון דמנציה

SadaNews - מחקר מדעי חדש הצליח לקבוע את משך הזמן הממוצע שאנשים חיים לאחר אבחון דמנציה, מה שיכול לאפשר לרופאים להתמודד טוב יותר עם קשישים הסובלים ממחלות הקשורות במוח.

על פי הדו"ח שפורסם בעיתון "הנסון" הבריטי, ושהוצג ל"אל ערביה.נט", ישנם גורמים שונים רבים התורמים לממוצע תוחלת החיים לאחר האבחון במחלה, וגיל משחק תפקיד מרכזי בזה.

המחקר מצביע על כך ששיעורי ההישרדות נעים בין שנתיים לתשע שנים בממוצע, לאחר אבחון הנפגע במחלה.

בנוסף, המחקר חקר את הזמן שצפוי שאנשים יחיו בבתיהם לפני שיעברו לבית אבות.

החוקרים בדקו את כל המחקרים שנעשו בין השנים 1984 ל-2024, שעסקו בשיעורי ההישרדות או המעבר לבית אבות של אנשים הסובלים מדמנציה.

235 מחקרים דיווחו על שיעורי הישרדות של יותר מ-5.5 מיליון איש, ו-79 מחקרים על שיעורי הכניסה לבית אבות ל-352,990 איש.

מומחים בראשות אקדמיים ממרכז הרפואה האוניברסיטאי Erasmus "MC" בהולנד מצאו כי ממוצע שיעורי ההישרדות לאחר האבחון "תלוי באופן משמעותי בגיל".

גברים שאובחנו בגיל 65 צפויים לחיות בממוצע 5.7 שנים, בעוד שצפוי שהאחרים שאובחנו בגיל 85 יחיו בממוצע 2.2 שנים.

נשים שאובחנו בגיל 65 צפויות לחיות עד 8.9 שנים, בעוד שצפוי לשאר הנשים שאובחנו בגיל 85 לחיות בממוצע 4.5 שנים.

עם זאת, החוקרים גילו כי לנשים בדרך כלל יש שיעור הישרדות קצר יותר לאחר האבחון בהשוואה לגברים, מכיוון שאבחון המחלה בדרך כלל מתבצע מאוחר יותר.

נראה כי אנשים הסובלים מאלצהיימר חיים למשך יותר זמן ב-1.4 שנה בהשוואה לסובלים מסוגים אחרים של דמנציה.

החוקרים גם מצאו הבדלים בין היבשות, כאשר צפוי שאנשים באסיה יחיו יותר ב-1.4 שנים לאחר האבחון בהשוואה לאלו באירופה או בארצות הברית.

הזמן הממוצע שלוקח למטופל לעבור לבית אבות לאחר האבחון הוא 3.3 שנים, כאשר כ-13% מהאנשים עברו לבית אבות בשנה שלאחר האבחון. שיעור זה עלה ל-57% לאחר חמש שנים.

החוקרים כתבו בכתב העת הרפואי הבריטי (BMJ): "כשליש מהזמן הממוצע שנותר לחיות מתבצע בבתי אבות, כאשר יותר ממחצית מהאנשים עוברים לבתי אבות תוך חמש שנים מאבחון הדמנציה".

אמר ד"ר אלכס אוזבורן, מנהל מדיניות באגודת אלצהיימר: "עם זאת שהמחקר הזה על תוחלת החיים הממוצעת לחיות עם דמנציה עשוי להיות קשה לקריאה, הוא גם מזכיר לנו את החשיבות החיונית לאבחון דמנציה".

הוא הוסיף: "תוצאות אלו מאפשרות לנו להשיג יתרונות רחבים לאבחון, מכיוון שהן מאפשרות גישה לטיפול ולתמיכה הנחוצים, ועוזרות לאנשים לחיות חיים בריאים במשך יותר זמן".

אוזבורן המשיך: "אבל נכון להיום, שליש מהאנשים הסובלים מדמנציה באנגליה, למשל, אין להם אבחון כלל. המצב הזה צריך להשתנות".