פסגת דוחה: הצהרה "ביישנית" מול תקיפה בוטה.. היכן קלפי הלחץ הערביות?

מיוחד סאדא ניוז: במסגרת ההכנות לפסגה הערבית-איסלאמית הדחופה שמתקיימת בדוחה, העוסקת בתקיפה הישראלית על מדינת קטר, הכינו שרי החוץ הערבים טיוטת ההצהרה הסופית כהכנה להצגתן למנהיגים הערבים במהלך הישיבה היום, והיא ככל הנראה תזכה להסכמה כמעט מלאה. וכפי שנחשף בפני סאדא ניוז, תוכן הטיוטה מצביע על תגובות שתוארו כ"ביישניות", שאינן משקפות את גודל ההפרה הישראלית הבוטה על ריבונות מדינה ערבית, דבר שעשוי לעורר תחושה של אכזבה בקרב אנשי פוליטיקה והקהל, במיוחד לאור התקוות שהיו תלויות בהיכנות לעמדה נחרצת יותר, כגון הפסקת תהליך הנורמליזציה עם ישראל.

מן הצד השני, דיווחו מקורות דיפלומטיים לסאדא ניוז כי ארצות הברית לקחה חלק לצד מדינת קטר בניסוח והכנת טיוטת ההצהרה הסופית של הפסגה, במסגרת תיאום משותף המשקף את רמת המעורבות האמריקנית בדיונים על הפסגה.

ההצהרה שמכילה עשרים החלטות - ניתנות לשינוי לפני אישורן הרשמי - מתמקדת בהוקעת התקיפה הישראלית האכזרית, ומאשרת את הסולידריות המוחלטת עם קטר, ודוחה בצורה נחרצת את האיומים הישראליים החוזרים על האפשרות לפגוע בה שוב. כמו כן, היא מדגישה את הצורך להפסיק את ניסיונות להטיל מציאות חדשה באזור, ומגנה כל מאמצים ישראליים להרחיק פלסטינים, יחד עם אזהרות על מלחמה בעזה, הרעבת אזרחים, ואיום על סיפוח יהודה ושומרון.

על אף כל אלה, רואים משקיפים ודיפלומטים שעמם התקשרה סאדא ניוז, כי ההצהרה לא חצתה את גבולות הגינויים וההתרעות, מבלי לנקוט בצעדים מעשיים שיכולים להזיק לישראל או לרתום אותה. הם מצביעים על כך שהמדינות הערביות מחזיקות בקלפי לחץ אמיתיים, שיכולים היו לחולל שינוי פנימי בישראל, שהבולט שבהם הוא החזרת שגרירים והפסקת הנורמליזציה, דבר שישראל רואה כאיום אסטרטגי על הפרויקט שלה באזור, במיוחד לאחר שהנשיא הקודם טראמפ ראה זאת כאחת מההצלחות המרכזיות שלו.

והמשקיפים מוסיפים כי אפשרויות התגובה הערבית לא היו מוגבלות לדיפלומטיה בלבד, אלא כוללות את ניתוק הקשרים הכלכליים, המסחריים והתרבותיים עם תל אביב, והטלת חרם כולל על ישראל ועל חברות הסוחרות עמה, וסגירת המעברים בפני אניות המגיעות אליה, והקפאת ההסכמים הכלכליים שנחתמו עמה.

כמו כן, הוצע לחץ על בני ברית של ישראל, ובראשם ארצות הברית, יחד עם הפעלת מערכת ההגנה הערבית והאיסלאמית המשותפת, כצעד אסטרטגי להרתעת כל תקיפה עתידית.

ודיפלומטים מסרו לסאדא ניוז כי זה לא מציאותי להעלות את רף הציפיות לגבי תגובת המדינות הערביות והאיסלאמיות להתקפה על דוחה, בהקשר האזורי הנוכחי. ובנוסף על הטבח ההמוני שמבצעת ישראל בעזה במשך שנתיים, שלפיו נהרגו כ-65 אלף קדושים, ומדיניות הטיהור האתני ביהודה ושומרון, פועלת ישראל על תקיפות יומיות בלבנון, סוריה וימן, שהן מדינות ערביות ואיסלאמיות, מבלי שנראה כל מהלך ממשי או החלטות החלטיות מצד המדינות הערביות. ולכן, תוהים המשקיפים: מה גורם לנו לצפות לעמדה נחרצת עכשיו בפני התקפות דוחה, כאשר העמדות הקודמות לא היו ברמה של האירוע?