הסרת המגבלות האמריקאיות פותחת חלון לייצוא הסורי והתאוששות הכלכלה
כלכלה בינלאומית

הסרת המגבלות האמריקאיות פותחת חלון לייצוא הסורי והתאוששות הכלכלה

סאדע ניוז - במהלך שזכה לתיאור כמשבר אסטרטגי בעקבות ההתפתחויות בסוריה, הודיעה הממשל האמריקאי בחודש יוני האחרון על ביטול רוב הסנקציות הכלכליות המוטלות על דמשק, ומיהרה מחלקת המסחר האמריקאית להצטרף להודעה, ולהכריז על הקלה במגבלות ייצוא הסחורות האזרחיות, מכשירים טכנולוגיים מתקדמים ועד תוכנות לשימושים לא צבאיים.

החלטות אלו פותחות את הדלת בפני חברות אמריקאיות לפעול בסוריה מבלי הצורך ברישיונות חריגים. בין הסחורות הללו ישנן מכשירי תקשורת וחלקי תעופה אזרחיים, מה שמעיד בבירור על כוונת וושינגטון לסלול דרך לשילוב כלכלי تدريגי.

ההחלטה התקבלה בברכה רשמית בדמשק, כאשר נחשבת להתחלה של שלב שונה של פתיחות. בהצהרה מיוחדת ל"שארק", אמר נגיד בנק סוריה המרכזי עבד אל-קאדר חצרי כי מהלך זה מייצג "אירוע היסטורי שמחדש את הקשר של סוריה עם רשת המערכת הפיננסית העולמית, לאחר הפסקה שנמשכה כעשור וחצי".

בהסבירו, חצרי ציין כי פתיחת ערוצי התקשורת הבנקאית הבינלאומית, במיוחד באמצעות חזרת הפעולות עם רשת SWIFT העולמית "יאפשר להוזיל את העלויות הגבוהות שהכבידו על הכלכלה הסורית במידה רבה במהלך שנות הסנקציות, ויפתח את הדרך לשחזור הכספים הסורים שהוקפאו בחו"ל, כמו גם ליצירת כלים פיננסיים חדשים למימון התקציב הציבורי".

ההחלטה האמריקאית פותחת הזדמנויות להשגת התאוששות של מגזרים מרכזיים וחשובים בכלכלה הסורית, החל מהחקלאות והטקסטיל, ועד לאנרגיה, תחבורה ותעופה.

חקלאות... תקווה להתמודדות עם משבר הצמא

ההחלטה האמריקאית נחשבת על ידי מומחים כ"חבל הצלה" למגזר החקלאות שסבל לשנים רבות ממלחמה ומחסור במשאבים, שכן הסרת הסנקציות פותחת את הדרך לייבוא של דשנים מתקדמים, ציוד השקיה מודרני, ומכונות וציוד חקלאי, מה שמאפשר להתמודד עם בצורות כרוניות ולהשיג עלייה בייצור.

קראו את הפרטים: סוריה שואפת להחיות את מגזר החקלאות amid אתגרים של מחסור במימון ומקורות מים

משרד החקלאות הסורי וארגון המזון והחקלאות (האו"ם) אישרו כי זמינות האמצעים המודרניים "יאפשרו להכפיל את היעילות של מערכת השקיה, מה שאומר שיבולים יותר תחרותיות בעלות נמוכה יותר".

פתיחות זו עשויה להעניק לסוריה הזדמנות לשוב לשווקים החקלאיים במדינות השכנות והחברות המפרציות, התלויות במידה רבה בייבוא כדי לכסות את צורכיה בתבואה, ירקות ופירות.

מאזן עלוש, מנהל קשרים בשירות הציבורי הסורי למעברי גבול יבשתי וימי, סבור שההחלטה האמריקאית "מייצגת שלב מפנה במסלול ההתאוששות הכלכלית, ומשקפת את תחילת השינוי במדיניות הכלכלית כלפי סוריה".

מאזן ציין בהצהרות מיוחדות ל"שארק", כי חשיבות ההחלטה טמונה בכך שהיא "פותחת את הדלת לזרימה ישירה של סחורות וחומרי גלם וציוד טכנולוגי, מבלי לעבור דרך מדינות מתווכות או הוצאות נוספות, מה שישקף באופן חיובי על זמינות החומרים בשווקים ויוריד את עלויות הייצוא והייצור".

טקסטיל... תעשייה שמחפשת לשוב להצלחותיה

מגזר הטקסטיל והסיבים היה תמיד אחד מעמודי התמך של הכלכלה הסורית, כשהוא תרם לפני המלחמה כ40% מהתוצר המקומי הגולמי, ועובד בו כ60% מכוח העבודה התעשייתי.

הסרת הסנקציות מחזירה את התקווה לשוב אל המפה العالمية, דרך ייבוא חומרי סיבים ובדים מתקדמים, והכנסת מכונות ייצור מתקדמות.

מקורות תעשייתיים שציינו כי הקלת ייבוא מכונות דפוס וטקסטיל, בנוסף למתן מחירי אנרגיה בתחרותיות מקומית, עשוי להחזיר למגזר "את הזינוק המוחשי שלו" ואת מקומו ההיסטורי. נראה כי החברה הסורית לסיבים וטקסטיל ומוסד החלת הכותנה הסורי נמצאות בחזית הגורמים הנהנים, כשהן פועלות כדי לשוב למחזרים שלהן בשווקים הערביים והזרים לאחר בידוד שנמשך יותר מעשור.

תרופות: לקראת השגת אוטונומיה עצמית

מגזר התעשיות התרופתיות, שכיסה לפני המשבר - על פי נתוני משרד הבריאות אז - כ93% מצורכי השוק המקומי, עם כ8000 סוגי תרופות המיוצרים בכספם של כ70 מפעלים, צופה עכשיו הזדמנויות חדשות. שמות כמו (פארמה - חמה, וחלבה, ושיפה לתעשיות רפואיות - חלב, וביומד פארמה - דמשק) צפויים בולטים כרשתות בתחום הזה באותה תקופה, אך נפגעו קשות עקב ההגבלות על ייבוא חומרי גלם.

ההחלטה האמריקאית מאפשרת היום לשוב ולהזרים את החומרים האלו באופן חוקי ומסודר, מה שמקטין את התלות בנתיבי הייבוא הלא פורמלי המכבידים, ומאיצה את הקצב של האספקה לבתי החולים ולמרכזים הבריאותיים עם תרופות בסיסיות, במיוחד תרופות טכנולוגיות גבוהות לטיפול במחלות כרוניות, ומניעה צעד נוסף לקראת השגת אוטונומיה עצמית בהדרגה.

אנרגיה ותעשיות כבדות... דרך סלולה לנפט וגז

הסרת הסנקציות האמריקאיות על משרד הנפט והמאמנים ו agencia הגביה הנפטית פתחו את הדלת בפני חזרת סוריה למפת האנרגיה העולמית, שכן חברות אמריקאיות גדולות כמו "בייקר יוז" (Baker Hughes) ו"הנט אנרגיה" (Hunt Energy) ו"ארגנט LNG" (Argent LNG) הודיעו על תוכניות שיתוף פעולה להכנת תוכנית מקיפה לשיקום מגזר הנפט והגז.

קראו גם: סוריה יוצאת לראשונה ל600,000 חביות נפט לאחר שנים

ההתפתחות הזו משמעותה כי ייצוא הנפט והגז הסורי עשוי למצוא את דרכו מחדש לשווקים הבינלאומיים, מה שמספק כספים גדולים המצליחים לתמוך בשאר המגזרי הייצור. במקביל, הצעד מאפשר למפעלי הייצור הסוריים לייבא מכונות ייצור אמריקאיות מתקדמות, מה שישדרג את המערכות האיכותיות ויעבוד על חידוש קווי הייצור, עם החרגה ברורה לחומרי שימוש צבאי.

תחבורה ותעופה... מהבידוד לעדכון

התחבורה וההובלה היו מהסקטורים שנפגעו יותר מהסנקציות. כעת, הסרת המגבלות פותחת את הדלת לשדרוג התשתית של נמלי התעופה במדינה עם הציוד האמריקאי המתקדם ביותר.

הרשות האזרחית הסורית לתעופה ציינה כי ההחלטה "מהווה שינוי מהותי שיאפשר לרשות לשדרג את נמלי התעופה עם מערכות ניווט ותקשורת וחלקי חילוף למטוסים אזרחיים שבמשך שנים רבות לא היו להם".

פתיחות זו אינה מתייחסת רק לתחבורה האווירית, אלא נפרשת גם על היבשה והים, שכן היא מאפשרת ייבוא טכנולוגיות לוגיסטיות מתקדמות, כמו מערכות אריזת ושיווק אינטיליגנטיות, מה שמעלה את היעילות של ייצוא חקלאי ותעשייתי ומחזק את יכולתו להיכנס לשווקים העולמיים במהירות וביעילות.

הצפיות של מנהל הקשרים בשירות הציבורי הסורי למעברי גבול יבשתי וימי היא שההחלטה הזו תסייע לחזק את זרימת הייבוא דרך נמלי סוריה באופן ישיר "מה שיגביר את היעילות של שרשראות האספקה ויוריד את העומס על הסוחרים והתעשיינים, ובכך ישקף את זה על האזרחים במחירים יותר יציבים, כמו כן זה מהווה מסר עידוד למשקיעים, ומפנה פתח להתקשרויות אספקה רחבות יותר בתחומים של חקלאות, תעשייה, אנרגיה ותרופות".

שיתופי פעולה עם מדינות המפרץ ועם מדינות אירופה... חזרת סוריה למפות הסחר

ההחלטה האמריקאית במהרה השפיעה גם על האיחוד האירופי שהודיע על הסרת רוב הסנקציות הכלכליות המוטלות על סוריה, מה שסימן את התחלת הסחר החוזר בין שני הצדדים. פירותיה הראשונים של התפתחות זו הוצגו על ידי חוזים עצומים שהחלים הצי של נמלים סוריים לחברת "נמלי דובאי הגלובלית" מזרח תיכונית לפיתוח נמל טרטוס שיעלה כ800 מיליון דולר וחוזים אחרים עם חברת (CMA CGM) הצרפתית להשקיע 260 מיליון דולר בשדרוג נמל לטקיה.

כמו כן, סעודיה וקטר חתמו על עסקאות השקעה עם סוריה שהערך שלהן מעבר ל20 מיליארד דולר בתחומי האנרגיה ותשתיות, מתחנות חשמל ועד רשתות גז, מבחינת חידוש הערביות כלפי חודשי תחביב על שקשור לשוק האנרגיה. סוריה מחדש להתחבר עם הכלכלה האזורית.

אתגרים... בין פוליטיקה לתשתיות הרוסות

למרות ההתלהבות הזו, קיימות עדיין כמה מכשולים שנראים באופק, כשהמשרד לפיקוח של נכסים זרים בארצות הברית מציין כי רישיונות כלליים (GL25) עשויים להיות חשופים לביטול או להתקשחות בעתיד, בעוד שמגבלות הייצוא על ציוד כפול ומטרות צבאיות נמשכות תחת חקיקת "ITAR/EAR". ובנוסף לכך, סוריה עדיין מסווגת כ"מדינה תומכת בטרור", מה שמטיל מגבלות מתמשכות על תנועת ההון.

בפנים, האתגר אינו פחות מסוכן, שכן החוקים הנוכחיים, כמו חוק ההשקעה ומס הכנסה, עדיין זקוקים לעדכון להשתרש עם המסלולים הכלכליים והמסחריים החדשים, בנוסף לתשתיות שהוחרבו במלחמה שמזדקקות להשקעות עצומות, כשייצור החשמל ירד לכ-50% מהכמות הקודמת, מה שמונע הפעלת התעשיות במלואן.

בין אופטימיות לבין זהירות... מה עתיד ייצוא סוריה?

עאאמר חארבוטלי, מנכ"ל לשכת המסחר של דמשק, הביע את אופטימיותו הרבה על ההחלטה, ומדגיש שהיא מייצגת את תחילתו של שלב חדש שמחזיר את החלק הפרטי את תפקידו המרכזי בבניית הכלכלה הסורית.

והדגיש בהצהרות מיוחדות ל"שארק", כי החזרה על מערכת "סוויפט" והסרת המגבלות הפיננסיות "יפשטו את פתיחתם של אישורי מסמכים, ויקטינו עלויות המסחר, כמו גם יעודדו הון להיכנס מחדש לשוק הסורי, דבר שעשוי להניע את שיעור הצמיחה הכלכלית השנתית ליותר מ-7% בהשוואה לפחות מ-1% בשנת 2025".

בעוד שהכלכלן והמרצה באוניברסיטת דמשק, עדנאן אסמעיל, אמר ל"שארק", כי חלק מהמגזרי כלכלה בעבר הפנו ל"להקיף את הסנקציות דרך נמלים שונים, מה שהעלה את עלויות הייצור והכביד את עומס הצרכן", והוסיף "כעת, עם כניסת ההחלטה החדשה לתוקף, הצרכן יכול רכוש מוצרים במחירים סבירים, דבר שמחזק את התחרותיות של המוצרים הסוריים".

אסמעיל הדגיש כי אחד ההשפעות הישירות החשובות של ההחלטה נוגע לעניין "העברות הכספים", וציין שהן "יתבצעו עכשיו דרך הערוצים הרשמיים המובטח, ושמירה על הכסף המקומי בתוך מחזור הכלכלה הלאומית".

אך הוא הזהיר בו זמנית מתסריט "קריסת ערכי המטבע בשל הביקוש המתרקם על הייבוא במהלך תקופת השיקום", שאירע במדינות שכנות כמו לבנון ועיראק, וסבור שהפתרון טמון בהקניית שותפויות כלכליות עם המדינות ערביות כדי "להבטיח מימון פרויקטים באמצעות שותפות, ולהימנע מהצורך להלוואות ממוסדות פיננסיים בינלאומיים".

הוא ציין כי ההסכמים החדשים בתחום אספקת הגז ושיקום החשמל "עשויים להוות ברית בסיסית לקידום הכלכלה הלאומית ולהבטחת יציבות שיקום ארוכת טווח".