מהן ההנאות הכי טובות לבריאות המוח?

סדה ניוז - ישנן פעילויות שהוכחו מדעית כי הן מסייעות לשמור על פעילות המוח תוך כדי הנאה בזמן. לפי דוח שפורסם באתר Good Housekeeping, ייתכן שהגיע הזמן להחיות תחביב ישן או לנסות משהו חדש. אומרת פרופ' פוניטה דוטסון, ראשת המחלקה לנוירופסיכולוגיה בבית החולים בריגהם ואנפינס, וסופרת הספר "שמור על אינטליגנציה שלך: מדע תחזוקת המוח כשאתה מתבגר": "עיסוק בתחביבים הוא אחד מהדרכים הטובות ביותר לשמור על בריאות המוח", היא מוסיפה ש"הרבה תחביבים, כמו יצירתיות אומנותית או נגינה, מעוררים את המוח, מה שמחזק את יכולת המוח להסתגל ולבנות חיבורים חדשים".

תחביבים תורמים להרגשת שמחה ומצמצמים מתח, מה שמגביר את הזיכרון וההבחנה. גם תחביבים מרגיעים, כמו סריגה או האזנה למוזיקה, שמפחיתים את רמות המתח או משפרים את המודעות המנטלית, מפחיתים את הורמוני המתח כמו קורטיזול, שעשויים לתרום לחרדה ולאי-סבילות קוגניטיבית. דוטסון מוסיפה שהם מגבירים את הפרשתכימיקלים במוח, כמו דופמין וסרוטונין שקשורים לתחושות של אושר ורווחה.

פרופ' מרגרט רייס, פרופסור במחלקות לניתוחי מוח ועמוד השדרה בבית הספר לרפואה גרוסמן של "אוניברסיטת ניו יורק", אומרת: "ללמוד פעילות חדשה הוא מתקדם ומתגמל. מחקרים רבים הראו שחוויות חדשות וחיוביות משפרות הפרשת דופמין". עיסוק בכל פעילות שמעוררת אזור מוחי מסוים מחזק אותו, כאשר הפעולות החוזרות מובילות לחיבורים סינפטיים חזקים יותר במסלולים העומדים בבסיס ההתנהגות המדוברת. חיזוק החיבורים הסינפטיים הוא רכיב חיוני בלמידה ובזיכרון.

פרופ' דוטסון אומרת: "למידה עשויה לקחת קצת יותר זמן מאשר כאשר האדם היה צעיר יותר, אך המוח עדיין יכול ללמוד ולהתאים. המוח נשאר גמיש, או יכולתו לארגן מחדש וליצור מסלולים עצביים חדשים בתגובה לחוויה, לאורך כל החיים".

פרופ' דוטסון מוסיפה שהמחקרים הראו שאנשים מבוגרים בריאים שמתחילים תחביב חדש מראים שינויים חיוביים במוחותיהם, כמו הגדלת גודל אזורי מוח שונים והגדלת היעילות של עיבוד המידע. אך מחקרים מראים שגם אנשים הסובלים מקשיים קוגניטיביים או דמנציה יכולים להפיק יתרון קוגניטיבי ורגשי מהתעסקות בתחביבים הבאים:

1- פעילות אירובית
פעילות גופנית, כמו הליכה מהירה או טיולים רגליים, מובילה את רשימת התחביבים המועילים. תוצאות מחקר עדכני הראו שהפעילות הגופנית משפרת את הפונקציות הקוגניטיביות אצל משתתפים במחקר בגיל חמישים ומעלה, ללא קשר למצבם הקוגניטיבי.

2- מוזיקה
בין אם אדם מאזין למוזיקה, שר או לומד לנגן בכלי נגינה, הוכח כי המוזיקה שומרת על פעילות המוח. המחקר לא מייחס סיבה ספציפית ליתרונות המוזיקה על בני האדם, אולם אחת התיאוריות אומרת שהיא מחברת מערכות עצביות מרובות במוח.

3- גינון
בין אם אדם מגדל פרחים, ירקות או עשבי תיבול, הוכח מדעית כי גינון הוא מועיל למוח. אחת המחקרים הראתה כי רמות של חלבוני הגדילה של תאי עצב במוח הקשורים לזיכרון עלו באופן משמעותי לאחר גינון, מה שמקנה לגינון גם תחושת הצלחה.

4- אומנויות ומלאכות יד
יצירתיות ידנית היא דרך נוספת לשמור על בריאות המוח. פרופ' דוטסון מציינת כי מחקר אחד גילה כי עיסוק באומנויות חזותיות, כמו ציור ורנדומלית וציור חופשי, מפעיל את קליפת המוח הקדמית האמצעית. המשתתפים חשים שפעילויות אלו מעניקות להם רגיעה בנוסף לשיפור ביצירתיות והעשרתם בפתרון בעיות בסוף כל מפגש אמנותי.

5- התנדבות
פרופ' דוטסון אומרת שהאינטראקציה החברתית שומרת על פעילות המוח, כמו שההתנדבות מעניקה תחושת קשר ומטרה. תוצאות מחקר אחד גילו שההתנדבות באופן קבוע או רשמי מקושרת לרמות גבוהות יותר של ביצועים קוגניטיביים לאורך זמן, במיוחד בזיכרון העובד ובעיבוד.

6- רקמה
סריגה, תפירה, קרושה ועשיית תחרה הן תחביבים שעלולים לתמוך בבריאות המוח. פרופ' דוטסון מדגישה את תוצאות מחקר עדכני שהצביעו על כך שהתפירה משפיעה חיובית על הבריאות הנפשית והרווחה הכללית, כולל קידום תקשורת חברתית ותחושת מטרה, הישג וסיפוק.

7- קריאה
מחקר ארוך טווח מצא כי קריאה, במיוחד עבור אנשים שעוסקים בה יותר מפעם אחת בשבוע, מונעת ירידה לטווח ארוך בפונקציות הקוגניטיביות אצל קשישים. פרופ' רייס מסבירה כי הקריאה שומרת על מרכזי השפה פעילים, ולכן יש לבחור מה שעוסק בעניין, בין אם זה מסתורין או דמיון או רומן היסטורי.

8- חידות ומשחקים
מחקרים הראו שפתרון חידות יומיות אינו רק אמצעי לבזבוז זמן; אלא תומך בבריאות המוח. פרופ' רייס אומרת: "חידות מילים יכולות לשפר את המיומנויות השפתיות, החשיבה האסטרטגית והגמישה".

9- צפייה בציפורים
מעבר לתמיכה בחיי הבר המקומיים, מי יכול לדמיין שצפייה בציפורים עשויה להיות מועילה? פרופ' דוטסון מציינת מחקר עדכני שגילה שעקיבת ונצפית ציפורים קשורים לשיפור בריאות נפשית עבור רבים, כולל אנשים הסובלים מדיכאון.