תקציב על סף התמוטטות: ישראל מתמודדת עם שיתוק פיננסי ופוליטי לפני המועד הגורלי

כלכלת סדנאוז - בזמן שנעשתה ספירה לאחור לסיום המועד החוקי להגשת הצעת תקציב שנת 2026, נראה שהממשלה הישראלית צועדת לעבר הלא נודע. לפי דו"ח של העיתון "כלכליסט", הממשלה הישראלית לא הניעה מאומה מבחינת הכנת התקציב, כאשר ישנם סימנים הולכים ומתרבים למשבר מבני החורג מעיכוב מנהלי פשוט.

היעדר תכנון, העיכוב במינוי מנהל מחלקת התקציבים, והתפוררות ההסכמות בתוך הקואליציה השלטת, כל אלה הם גורמים המצביעים על פיצוץ פוליטי ופיננסי קרב ובא. ובזמן שצפוי היה שהשיחות הפנימיות יהיו בשיאן, העובדות חושפות חלל מנהיגותי ובלבול בניהול התיקים הרגישים, דבר המעמיד את הממשלה במבחן קיומי חדש.

כלכליסט מציינת כי עובדי משרד האוצר הישראלי עיצבו כמה חזונות הקשורים לרפורמות המבניות ולחראש המינימום של הגירעון, וניהלו פגישות מוגבלות עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אך לא התקיימה כל שיחה מהותית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מקורות מעודכנים על מנגנוני הכנת התקציב אישרו לעיתון כי "תקציב המדינה לא מתגבש אלא לאחר הפגישה המוקדמת בין שר האוצר לראש הממשלה, שכן רק לאחר קבלת תמיכת ראש הממשלה ניתן לשכנע את שאר השרים להתגייס סביב התוכנית".

עד כה, לא התקיימה אף פגישה כזו, ולפי העיתון, הפער הזה אומר שהממשלה לא תוכל להגיש את התקציב לכנסת לפני ה-31 באוקטובר כפי שמחייב החוק, כי ההצהרה בעניין בממשלה לוקחת חודשיים נוספים של עבודה פנימית, ולאחר מכן לפחות חודשיים נוספים לגיבוש החקיקות ולדיונים בכנסת ובוועדות המתאימות.

המשבר - לפי כלכליסט - אינו רק נוגע להיעדר תיאום פוליטי, אלא מתרחב להיעדר מנהיגות ניהולית בתוך משרד האוצר עצמו, משום שהמחלקה המרכזית לתכנון פיננסי פועלת זה שבועיים ללא מנהל לאחר שעזב יוגב גרדוס.

למרות שסמוטריץ' הודיע על בחירת ماهרן ברוזנפר לפני 5 שבועות לעזיבתו של גרדוס, התנגדויות הקשורות לחברה שהוא הקים יחד עם בכיר אחר עצרו את מסלול המינוי.

העיתון חשף כי משרד המשפטים ערך מגעים מתמשכים עם ברוזנפר אודות כיצד לפתור את התנגדות האינטרסים, והוסיף כי הפשרה הוכרעה רק לאחרונה, והנושא עובר כעת לוועדת המינויים שתחליט אם ניתן לאשר את מינויו.

כלכליסט פרסמה שדיון מתרכז סביב חברת ייעוץ בה הוא השתתף עם הבכיר לשעבר בתחום השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, ושחברה זו סיפקה שירותים מינהלתיים בתחום השכר, דבר שגרם לחשש מהיושרה שלו במעמדו החדש.

במקביל לכישלונות הללו, הממשלה מתמודדת עם דילמה נוספת בהעברת ההרחבה שהחליטה על תקציב 2025, המסתכמת ב-30.8 מיליארד שקל (כ-9.13 מיליארד דולר) עם העלאת תקרת הגירעון ב-0.5% מהתוצר.

ההרחבה קשורה לפעולות הצבאיות באיראן וב"עגלה גידיונן" בעזה, אבל כלכליסט ביקרה את הממשלה, ואמרה כי פעולות אלו היו ידועות בעת הכנת התקציב, מה שמגלה על "תכנון לקוי ממשרד האוצר ותלות משרד הביטחון בהוצאות החורגות מההערכות".

הממשלה הצדיקה את החלטתה בנימוקים כלליים כמו: "המשך הפעולות הצבאיות בקצב גבוה מהמצופה, עליית דרישות של משרד הביטחון, תגבורות צבאיות שלא תוכננו מראש, בנוסף לתגובה לקורבנות מעשי עוינות".

אך העיתון הדגיש כי הסברים אלה פשוט מעידים על כך שהערכת היתר והחוצפה הובילו להגדלת ההוצאות.

המכשול הגדול ביותר בהעברת ההרחבה בא מתוך הקואליציה עצמה, וכך אמר יו"ר מפלגת "דיגל התורה" משה גפני בהודעה לציבור: "בגלל הפרת ההבנות הפיננסיות, המליצו רבנים בכירים להצביע נגד כל הצעת תקציב שהממשלה תביא".

על פי כלכליסט, גפני מתנגד לסעיף פיננסי רגיש, מכיוון שהממשלה החליטה להשתמש ב-590 מיליון שקל (כ-175 מיליון דולר) שהוקצו לתוכנית "אופק חדש" לשימושים לשלם משכורות למורים בבתי ספר חרדיים לא פורמליים, סעיף שנשאר קפוא עקב מכשולים משפטיים וארגוניים.

העיתון ציין כי סמוטריץ' בעבר נמנע מלהתעסק בכספים הללו והפצה אותם באמצעות קיצוצים במשרדים אחרים, אך השנה החליט לקצץ 481 מיליון שקל (כ-142.64 מיליון דולר) מתוכם, מאחר שהסיכויים לשחרר אותם זעירים. החלטה זו עוררה את זעמו של גפני, המבקש כעת לקבל חלופות פיננסיות חדשות למוסדותיו החינוכיים.

מנגד, חיבור "אגודת ישראל" את תמיכתה בהרחבה עם העברת חוק המפנה את בני הקהילות החרדיות משירות צבאי, כשהיא טוענת ש"מיקוד הדיון בכסף בלבד מעוות את תמונת המפלגות החרדיות ומחזק את הרושם כי הכל ניתן למכירה مقابل תקציבים".

מפלגת "שס" החרדית המזרחית ו"דיגל התורה", נראות יותר מוכנות למשא ומתן פיננסי, דבר שעשוי לאפשר בסופו של דבר להעביר את ההרחבה. עם זאת, כלכליסט רואה במו"מציה זו צל רוח המדינה ולהות העדפה על "סחיטה פוליטית גלויה".

העיתון מסכם כי אזרחי ישראל התרגלו במשך השנים האחרונות ל"ירידה מתמשכת באיכות חייהם ובניהול ממשלה שנכשל", וכי הכישלון הנוכחי בהכנת התקציב אינו מפתיע. בין היתר, ישנם מי שמקווים, לפי כלכליסט, "שהממשלה תתמוטט ומוצא בעיכובה להעביר את התקציב סיבה להקלה".

ולסיכום, הבלבול הפיננסי, ההערכות הצבאיות הלקויות, וההמשכיות בתוך הקואליציה עם המפלגות החרדיות, כל אלה משקפים תמונה קודרת על יכולת הממשלה לנהל את ענייני המדינה, אפילו במשימות הפשוטות ביותר שבניהול פיננסי מסודר.