סופר ישראלי מזהיר: תל אביב אינה מעדנה אזרחית, וגאווה עלולה להוביל להשמדה

SadaNews: הסופר הישראלי אפרים ענבר הזהיר כי התחושה המופרזת של ביטחון עצמי לאחר המלחמה האחרונה נגד איראן וחיזבאללה הלבנוני עלולה להוביל את תל אביב לטעות אסטרטגית קטלנית, והדגיש כי ישראל אינה מעצמה אזורית ואינה יכולה לשנות את מפת המזרח התיכון כפי שמקודם על ידי כמה פוליטיקאים.

הסופר הסביר במאמר שפורסם בעיתון "נויז 12" הישראלי כי ההצלחות הצבאיות שהשיגה ישראל מאז 7 באוקטובר - במיוחד במתקפות על המתקנים הגרעיניים האיראניים ובהחלשת חיזבאללה - יצרו אשליות כי תל אביב עלתה לדרגת "מעצמות אזוריות".

חלק מהקולות בתוך המוסד הפוליטי והצבאי – המשיך הסופר – החלו לדבר על "שינוי מפת המזרח התיכון".

ענבר השווה את התלהבות הזו למה שקרה לאחר מלחמת 1967, כאשר האמונה המופרזת הובילה את ישראל לתבוסה ב-1973, ומקור האשליות הללו הוא תערובת של התלהבות מכוח ומובן מוטעה של תוצאות הקרבות ושל עיוורון למציאות האסטרטגית הבסיסית של ישראל.

הסופר טוען כי למרות הפגיעות שצבר הפרויקט הגרעיני האיראני ומותם של כמה ממדעניו, טהראן לא וויתרה על חלומה הגרעיני והיא עשויה להפעיל את תוכניתה מחדש ואפילו לתקוף את ישראל שוב אם המערכת תישאר קיימת.

המשך בכך שאף על פי שחיזבאללה הוחלש, הוא עדיין כוח צבאי משפיע בלבנון, והמנהיגות הפוליטית שם עשויה שלא להעז להפר את נשקו, מה שמבהיר את איום המתמשך.

לגבי סוריה, הסופר רואה כי נפילת המערכת של بشار אסד אפשרה לישראל הזדמנות להרחיב את השפעתה הצבאית בסוריה ולפתוח את הדרך לאיראן, אך גם פתחה את הדלת עבור טורקיה, מה שעשוי ליצור נקודת חיכוך ישירה בין ישראל וטורקיה על אדמת סוריה.

על מקבלי ההחלטות בישראל לאמץ גישה יותר ריאליסטית המבוססת על זהירות וענווה, הרחק מהאשליות שתופסות את ישראל כמגדל אזרחי גדול.

הדגיש ענבר כי המלחמה בעזה טרם הסתיימה, משום שעדיין יש שיעור אחיזה של חמאס, מה שנחשב לניצחון סמלי עבור ההתנגדות ומחזק את השאיפות שלה להקשות על ישראל.

המשיך בכך כי החזקת השבים הישראליים מכתיבה את התמונה הדימוי, בעוד שהביצועים של צבא ישראל הראו חוסר החלטיות וחוסר סדר בהחלטת הקרב.

הסופר הישראלי הזהיר כי עזה - ולא איראן או לבנון - היא שתגדיר בסוף את תמונת הניצחון או התבוסה, וכי הישרדות חמאס בסצאה מהווה איום אסטרטגי לאורך זמן.

ישראל מדינה קטנה

הזכיר הסופר כי ישראל בסופו של דבר מדינה קטנה, אם מבחינת המשאבים האנושיים הנדרשים לצבא או מההיבט הכלכלי, שכן היא אינה יכולה להסתמך על עצמאות כלכלית בעולם משולב.

הסביר כי התלות הגדולה שלה בעזרה אמריקאית עושה אותה חשופה לשינויים פוליטיים בוושינגטון.

והוא רואה כי כוח ישראל אינו נמדד רק ביכולתה הצבאית והטכנולוגית, אלא גם עד כמה עמידה היא החזית הפנימית שלה, תוך התכוונות לפיצולים העמוקים שהחברה הישראלית חוותה בשנים האחרונות.

הדגיש ענבר כי על מקבלי ההחלטות בישראל לאמץ גישה יותר ריאליסטית המבוססת על זהירות וענווה, הרחק מהאשליות שהפכו את ישראל למעצמה אזרחית גדולה.