מניות חברות האנרגיה בתל אביב יורדות בעקבות חששות להטלת מסים מיוחדים על מרכזי נתונים
כלכלה מקומית

מניות חברות האנרגיה בתל אביב יורדות בעקבות חששות להטלת מסים מיוחדים על מרכזי נתונים

תרגום כלכלה סדא - מניות חברות האנרגיה בתל אביב חוות ירידה ניכרת בעקבות חששות להטלת מסים מיוחדים על מרכזי נתונים. מניית חברת מיגה אור (57,890.00-6.93%).

חברת צחי נחמיאס בראש רשימת החברות המפסידות. היא עברה מחברה מסורתית בתחום הנדל"ן והשירותים הלוגיסטיים לחברה אינטגרטיבית בתחום הטכנולוגיה ובינה מלאכותית. העלייה שלה מאז תחילת השנה, שהציבה אותה במדד TA-35 הראשי, נובעת כמעט לחלוטין מפעילויות מחלקה לחוות השרתים שלה. מניות חברות אנרגיה אחרות שהודיעו על יוזמות בתחום חוות השרתים תורמות לירידת מדד TA-125, בהן חברת נובר אנרגיה.

(22,400.00-7.51%)
כלכלת האנרגיה
(1298.00 -9.23% )
ואנרגיה דורל
( 7,732.00-6.17% )

אחת הסיבות לצמיחה בתחום האנרגיה בישראל בשנים האחרונות, כולל אנרגיה מתחדשת שצמחה ב-130% בשנה שעברה, היא התחזיות לבניית חוות שרתים עצומות בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית. עם זאת, משרד האוצר חושש מהשפעות שליליות על העומס על הרשת, מהימנות האספקה וא exploitation of Israel's limited gas resources. הוצעו מספר פתרונות, בהם הטלת מסים, כדי להקל על בעיות אלו, כך לפי תרגום כלכלה סדא, על דיווח עברי שהתפרסם בעיתון "גלובס".

חוות השרתים עשויות להביא תועלות גדולות לשוק הישראלי, כפי שהודגש בדיווח ביניים של מחלקת התקציב שפורסם לפני מספר חודשים: הן יאפשרו לשלוט במידע בתחומים רגישים, דבר שיאפשר реализация של פוטנציאלים כלכליים להגדלת ההון והפרודוקטיביות הכלכלית, והקמת "מערכת אקולוגית" עם תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת.

אך באותו הזמן, קיימות חששות רציניות לגבי המחיר שיפקידו על רשת החשמל: "החיבור של תחנת שרתים קטנה יחסית (כ-50 מגוואט) לרשת החשמל שקול לחיבור של כ-10,000 בתי אב". זה דורש הקמת מספר תחנות ייצור חשמל בקנה מידה רחב, כאשר המצב בו סובל תחום האנרגיה בישראל מלחצים גדולים, והביקוש לחשמל הולך ומתרקם, ו"תשתית ההעברה וההפצה הגיעה לקצה יכולתה".

וכפי שתרגם כלכלה סדא, רשת החשמל הישראלית נתונה ללחצים עצומים, והעבודה להרחבתה מתעכבת באופן משמעותי מהמועדים שנקבעו. בנוסף, משאבי הגז בישראל מוגבלים גם כן, ובזמן שכמות הייצוא שלה מחויבת, השימוש בה בתחנות השרתים שיספקו לקוחות בחו"ל עשוי להיחשב בפשטות לייצוא ישיר של גז.

הצוות המשרדי המשותף עוסק בשיטות המיושמות בחו"ל

לכן, משרד האוצר "הישראלי" בוחן מספר פתרונות, אחד מהם, שגרם לבהלה בשוק, הוא הטלת מס מיוחד על חוות השרתים בגלל השפעתן הגדולה על תחום החשמל. הנוהל הזה נחשב יחסית לחמור, אך ישנם הליכים אחרים שמשרד האוצר בוחן שיכולים גם להיות להם השפעה משמעותית על התחום: במדינות מסוימות בארצות הברית, כמו טקסס לדוגמה, זה נפוץ לחייב שתהיה לחוות השרתים יכולת ייצור חשמל עצמאית, ולא לרכוש חשמל מהרשת. עם זאת, הקמת יכולת ייצור בישראל היא הרבה יותר מורכבת בשל הסיבוכים הבירוקרטיים וחוסר מקום ברשת, ונראה כי ההסדר הזה יהיה קשה יותר מהמיסוי.

צעדים אחרים שנמצאים בהליך בחינה כוללים הזזת חוות השרתים הרחק מהאזור המרכזי, שבו צפוי עלייה רבה בביקוש לחשמל בעתיד.

צעד זה בוצע באירלנד, שם הועברו חוות השרתים מהבירה דבלין, שבה מרוכז רוב הביקוש, בהתאם לתקנות מיוחדות. כמו כן נבחנת הקמת "מתקני אנרגיה" ייעודיים, שבהם ייבנו יכולות ייצור סמוך לחוות השרתים, והמדינה תעניק תמריצים להקמת חוות השרתים שם במקום במקומות אחרים.

כל אלה למעשה הם דרכים בלתי ישירות להימנע מהצעד שנראה כמעט אינטואיטיבי ברמה הכלכלית: שזהו שינוי מחירי החשמל. אם החשש נמצא על חובת הדלקת החשמל, ניתן פשוט להעלות את המחיר ולהשאיר את מרכזי הנתונים לבצע את החישובים הכלכליים שלהם. אך צעד זה מתנגש עם עיקרון כלכלי בסיסי שעליו מתבסס מערכת החשמל הישראלית, והוא המחיר האחיד. בכל זאת, כל צרכן חשמל בישראל משלם מחיר אחיד, עם מעט יוצאים מהכלל.

החשש הוא שזה עשוי להוביל ל"שקיעה הדרגתית" לקראת תמיכת חשמל עבור מגזרי תעשייה או אזורים גיאוגרפיים מועדפים, דבר שעשוי ליצור תמריצים פוליטיים בעייתיים להפצת חשמל זול ללא תועלת ברורה למערכת החשמל עצמה.

עם זאת, ייתכן שהבהלה היא מוקדמת מדי: הצוות המשרדי המשותף בין משרד האוצר, האנרגיה, החשמל, התקשורת, ההגנה, מנהלת התכנון והמשרד הלאומי לבינה מלאכותית ב"ישראל" עדיין עובד, כך לפי תרגום כלכלה סדא, והפתרונות המועדפים עליהם עדיין אינם ברורים, הם רחוקים מאוד מניסוח המלצות סופיות. יישום ממשי, אם יהיה, מתוכנן רק בחוק הסדרים הבא (שאתו לא תאשר הממשלה הבאה עד הבחירות) או אפילו בממשלה שאחריה. בנוסף, ייתכן שהפתרון הנבחר יהיה הימנעות מוחלטת, ולהשאיר את המצב כפי שהוא. זה יהיה הפתרון המועדף אם הצוות יתעקש כי יש תועלת רבה בהקמת חוות שרתים בישראל, ושזהו תחום שראוי לתמוך. אך בינתיים, משרד האוצר מהסס בדבר הטענה הזו, וצפוי לדרוש התערבות כלשהי.