כל עוד הפסקת האש עם איראן נמשכת: השוק צופה הפחתת ריבית בישראל ביום שני הקרוב

סדאניז - שוקי ההון הישראלים צופים כיום סיכוי של 60% להפחתת הריבית בהחלטת בנק ישראל הצפויה, שהוכרזה ליום שני הקרוב. כלכלנים מסכימים גם שעל בנק ישראל להפחית את הריבית כל עוד הפסקת האש עם איראן נמשכת במהלך החג ועד להכרזת ההחלטה.

על פי התרגום של סדא ניוז, מודי שפר, "האסטרטג הראשי בשוקי ההון בבנק הפועלים", מעריך שאם המתיחות עם איראן לא תתרקם מחדש, יש סיכוי גבוה שבנק ישראל יפחית את הריבית כבר בשבוע הבא. לדבריו, ההערכה הזו מתבססת על "חוזקת שקל, רמות ריבית גבוהות ביחס לשווקים העולמיים, הירידה החדה באינפלציה בסיסית באפריל וציפיות שהאינפלציה תישאר במהלך השנה הקרובה בטווח היעד (בהנחה שקיימות סיכונים לירידתה)". הוא מוסיף: "השוק צופה כיום הפחתת ריבית ביום שני בסיכוי שנע בין 60% ל-65%. אנו עדיין עמידים על הערכתנו שבנק ישראל יפחית את הריבית פעמיים או שלוש במהלך השנה הקרובה".

כמו כן, מוסד ההשקעות IBI צופה שבנק ישראל יפחית את הריבית באחת משתי ההחלטות הקרובות, אם לא בהחלטה הקרובה, אז בתחילת יולי. רביעי גושלין, הכלכלן הראשי ב-IBI, ציין השבוע כי מדד מחירי הצרכן באפריל עלה ב-1.2%, מה שעומד מתחת להערכות הראשוניות. לדבריו, בהקשר של האינפלציה, "הייתה השפעה קטנה מאוד של עליית ערך השקל באפריל, ובכללותו, המעבר של האינפלציה מדולר אחד נמוך יחסית. לעומת זאת, באפריל היה חולשה מפתיעה יחסית במגזר הדיור ויציבות במחירי המזון", כך תרגם סדא ניוז.

בנוסף, בנק ישראל צופה שיעור אינפלציה של 2.1% בשנה הקרובה. הוא הסביר: "מבחינת בנק ישראל, היציבות באינפלציה סביב רמת היעד, במיוחד על רקע ההתמתנות בשוק הנדל"ן שמיוחסת ליותר יציב לצד עלייה חדה בערך השקל, תומכת בהתאמה מסוימת כלפי מטה בריביות".

מנגד, אי הוודאות הגיאופוליטית, הציפייה להגדלת ההוצאות הממשלתיות לאחר הביצועים החלשים ברבעון הראשון של השנה, והעלייה בציפיות האינפלציה העולמית המלווה בציפיות דומות להעלאת הריבית, הם גורמים שתומכים ביציבות הריבית. על פי הערכתנו, יש מקום לצפות להפחתת ריבית באחת משתי ההחלטות הקרובות, כשההחלטה שתצא מתבססת על ההתפתחויות הגיאופוליטיות. כלומר, בהנחה שאין הרעה משמעותית במצב הגיאופוליטי, אנו צופים הפחתת ריבית, ואם המצב יחמיר, ההפחתה תידחה.

איך תושפע הפחתת הריבית על השקל?

בשבועות האחרונים, "לחץ עלה על נגיד בנק ישראל", הפרופסור אמיר ירון, להוריד את הריבית, לאור ירידת ערך הדולר לכ-2.9 שקלים והשפעתה על התעשייה המקומית ועל היצואנים. עם זאת, בכירים בבנק ישראל הסבירו לפני כן כי הריבית היא כלי כלכלי רחב היקף, שההחלטות בו לא מתקבלות רק בהתבסס על שוק המט"ח, אלא גם לפי התפתחויות האינפלציה, המצב הגיאופוליטי והמצב הכספי.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי-טפחות, מסופק אם השפעת הפחתת הריבית ברבע נקודה על שער השקל. הוא אומר: "לסיכום, בנק ישראל יכול להפחית את הריבית ביום שני (ברבע נקודה), כי הן האינפלציה בפועל (1.9%) והציפיות לאינפלציה (1.7%) נמצאות באמצע הטווח היעד (1-3%), בהנחה שלא יחול שינוי ממשי במצב הביטחוני בימים הנותרים. כמו כן, ירידת הגירעון התקציבי ל-3.8% מהתמ"ג, והעלייה בערך השקל שמעכבת את האינפלציה, תומכים גם בכיוון הזה."

אך מנחם הזהיר כי ירידת הגירעון התבססה, בין השאר, על הכנסות חד פעמיות, שמסופקות שלא סביר שיחזרו, ועליות ערך השקל בשלב זה לא מתקדמות באותה קצב. בנוסף, הוא ציין שמדד הכלכלה המאוחדת לאפריל, שהוצג על ידי בנק ישראל, העיד על שיעור גידול מתחת למגמה ארוכת השנים.

מנגד, "מאחר שההחלטה התקבלה לאחר פיקוח מדד אפריל הגבוה, ומאחר שדוחות התוצר המקומי הגולמי לרבעון הראשון, שהוצגו בינתיים, היו טובים הרבה יותר מהצפוי, לא הייתי מופתע אם ההפחתה תידחה לחודש נוסף, מתוך זהירות. יש לציין כי השיח הכלכלי במדינות רבות בעולם מצביע על כך שהריביות יישארו קבועות, ואולי אף יעלו בחודשים הקרובים. הפחתת הריבית המקומית בנסיבות הללו היא מורכבת יותר, אך היא אינה בלתי אפשרית."

הלחץ על בנק ישראל אינו מכוון לריביות בלבד, אלא כולל גם אפשרות לרכישת מטבע חוץ על מנת למנוע עליות ערך השקל. מנחם רואה שסיכוי להפחתת ריבית במקביל לרכישת מטבע חוץ קיים, אבל הוא מזערי מאוד, partly כי שיעור האינפלציה עדיין לא достиг את המינימום היעד.

הוא הוסיף: "כך או כך, חשוב לקרוא את ההערות הכוללות בזהירות (בדמי מחד ספקנות כלכלית חדשה הפעם), בפרט שאינדיקציות פורסמו לאחרונה חזו סיום תהליך "הסופר הזורם" והקרב בלבנון בסוף אפריל, אך מכל מקום, המתיחות נמשכת. ואפילו אם תירד הריבית ברבע אחוז, מדובר בסיכוי נמוך שיהיה לכך השפעה אמיתית בפני עצמה על מדדים כלכליים שונים, לרבות שער השקל", כך תרגם סדא ניוז, מתוך דוח עברי.