אזורי התעשייה הישראליים ביהודה ושומרון: עיוות כלכלי שמפריע לפיתוח הפלסטיני

SadaNews - המכון הפלסטיני למחקר מדיניות כלכלה (מס) ערך את הפגישה השנייה של שולחן עגול לשנת 2026 כדי לדון "בהשפעות הכלכליות של אזורי התעשייה הישראלים ביהודה ושומרון: תעסוקה, זיהום סביבתי, והפרעות בלוגיסטיקה הפלסטינית", פנים אל פנים במשרד המכון ובאמצעות טכנולוגיית זום. את המסמך הרקע הכין ד"ר וליד חבש, חוקר במרכז הפלסטיני ללימודי ישראל (מאדר), בעוד שד"ר מהראר חשיש, יועץ לשר התעשייה, וד"ר סוהא עואדלה, המזכיר הכללי של התאחדות התעשיות הפלסטינית, נתנו את התייחסויותיהם לה.

בתחילת הפגישה, קיבלה ד"ר סאמר חלאק, רכז המחקר במכון, את המשתתפים, כולל מומחים ונציגים מרבים מהתחומים השונים, והדגיש את החשיבות הרבה של דיון בנושא זה, שמגלה את הטבע המורכב של אזורי התעשייה הללו, העוברים על תפקידם הייצור של כלי לשליטה כלכלית והכוונת משאבים, מה שמטיל לחצים ישירים על הזדמנויות הפיתוח הפלסטיניות, ודורש תשומת לב דחופה.

חבר המכון חבש הציג ניתוח מקיף של ההשפעות הכלכליות של אזורי התעשייה הישראלים ביהודה ושומרון, הנחשבת כחלק מהסביבה ההתיישבותית ההרחבת המוקפת את המרחב הגיאוגרפי המשפיעה לרעה על הכלכלה הפלסטינית ברמות שונות. הוא הצביע על קיומם של כ-35 אזורי תעשייה ביהודה ושומרון, כולל אזורים לתעשיות כבדות כמו מתכות, כימיקלים, פלסטיק ומלט, בנוסף לפארקי תעשייה, טכנולוגיה, מרכזים מסחריים ושירותים. הוא ציין כי אזורים אלו תורמים לחיזוק הקישור הכלכלי בין ההתנחלויות לישראל, וכן הם קשורים לרשתות כבישים חלופיות ולצירי תנועה מרכזיים.

החוקר הסביר כי המסמך מגדיר חמישה השפעות עיקריות על הכלכלה הפלסטינית. ראשית, העמקת התלות של העובדים הפלסטיניים דרך שוק עבודה לא שוויוני שמתבסס על שכר נמוך וחולשה חוקית. שנית, משיכת חלק מההשקעות הפלסטיניות לאזורים הללו, מה שמעיד על היעדר פיקוח רציני. שלישית, שיבוש הפעולה המסחרית כתוצאה מחלוקת הגאוגרפיה הפלסטינית ועליית עלויות התחבורה והמסחר. רביעית, עליית הזיהום הסביבתי כתוצאה מהעברת תעשיות מזהמות לאותם אזורים, בעידן של חולשת פיקוח רגולטורי. וחמישית, בגין החרמת אדמות חקלאיות והידרדרות במקורות הטבעיים, מה שמשפיע לרעה על הייצור החקלאי ומאיים על הביטחון התזונתי.

חושב החוקר את מצגת בהמלצות שונות שקוראות לאמצע עמדת ממשלתית פלסטינית ברורה לגבי הקשר עם אזורי התעשייה הישראלים, וטיפול בסיבות שמובילות את ההון הפלסטיני לעבור להתנחלויות, ולעבוד כדי להגן על העובדים, ומבקש להעמיד את ישראל לדין על הפשעים הסביבתיים. באותה רוח, ההמלצות מדגישות את החשיבות של פיתוח גישה פיתוחית וריבונית ארוכה טווח, המחזקת את הכלכלה הלאומית הפלסטינית ומצמצמת את התלות הכלכלית.