מכון מס פותח את סדרת השולחנות העגולים שלו לשנה זו בדיון על זכויות כלכליות וחברתייות בגרסה המקדימה של חוקת מדינת פלסטין

סאדא ניוז - המכון לחקר מדיניות הכלכלה הפלסטינית (מס) ערך את שולחן העגול הראשון שלו לשנת 2026 לדיון בנושא "זכויות כלכליות וחברתיות בגרסה המקדימה של חוקת מדינת פלסטין מנקודת מבט משווית", שנערך פיזית במשרד המכון ובעזרת טכנולוגיית זום. את המסמך המפרט הכין עורך דין ד"ר מחמוד אבו סואי, מרצה במשפט חוקתי, בעוד שכל אחד מהמרצים, מר ראג'א חאלדי, חוקר בהתפתחות כלכלית פלסטינית, וד"ר עמר דוויאק, חבר בוועדת ניסוח החוקה המקדימה, ומר בסאם אסלאחי, חבר בוועדת ניסוח החוקה המקדימה, הביאו את התגובות והמחשבות שלהם על המסמך.

בתחילת המפגש, בברכה מינהל המכון לרב משתתפים, מומחים ונציגים ממגוון תחומים, והדגיש את החשיבות הרבה של דיון בגרסה המקדימה של חוקת מדינת פלסטין.

אבו סואי, למיוצג הובר במעמדו את המסמך, ניתח את הזכויות הכלכליות והחברתייות בגרסה המקדימה לחוקת פלסטין לשנת 2026, והסביר שהגרסה מכילה גישה כוללת ומתקדמת יותר בתחום הזכויות הכלכליות והחברתייות ביחס לחוק הבסיסי מ-2003, על ידי הכרה מפורשת בזכויות אלו. הוא פירט שהחוקה מבטיחה קבוצת זכויות רחבה, ובולטת בהן היא הבטחת הזדמנויות עבודה מכובדות בתנאים בריאותיים ושכר הוגן ושווה, הזכות לחינוך חובה חינם והבאת להבטחת שוויון הזדמנויות בחינוך הגבוה, יחד עם ביטוח עצמאות המוסדות האקדמיים וחירויות מחקריות, הזכות לבריאות פיזית ונפשית ומתן טיפול חינם עבור קבוצות עם הכנסה מוגבלת, הזכות למגורים ורמה מחיה נאותה, הזכות למים ולסביבה, ובנוסף על כך הגנה על קבוצות במצבים מיוחדים כמו ילדים, בעלי מוגבלויות, קשישים ומשפחות במצב מחסור. הוא ציין שמערכת זכויות זו משקפת כיוון ברור לחיזוק מודל המדינה החברתית השואפת לאזן בין החירויות הכלכליות לצדק החברתי.

הדגיש השינויים בטיפול בזכויות בהשוואה לחוק הבסיסי:
חוקרים הדגישו את השינויים המובילים בדרכים לעבודה על הזכויות בהשוואה לחוק הבסיסי. הגרסה המקדימה מציגה כיוון מעשי דרך חיבור הזכויות להתחייבויות ביצועיות אשר מחייבות את המדינה לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת להבטיח את יכולת יישומן, בחלק מהמקרים בהדרגה, דרך אימוץ מדיניות חברתית וכלכלית הוגנת. נוסף על כך, החוקה הרחיבה את תחום הזכויות כך שיכלול תחומים חדשים שלא היו רשומים בעבר ישירות, כמו הזכות למים, בריאות נפשית ועיסוק בספורט, אך גם פיתוח של זכויות קיימות. החוקה מדגישה גם כיוון לקידום הממד החברתי של המערכת הכלכלית ובמיוחד מניעת מונופוליים על סחורות ושירותים בסיסיים, וקישרה בין המערכת הכלכלית לעקרונות של כלכלה מעורבת, לצדק חברתית. החוקה גם מקדמת כיוון כללי לשמירה על צדק חברתי ופיתוח בר קיימא, דרך חיבור מספר זכויות כלכליות וחברתייות עם המדיניות הציבורית.
נוסף על כך, החוקר ציין את הקריטריונים הבינלאומיים ואת הניסיונות המושווים, במיוחד את הקריטריונים הבסיסיים המופיעים בברית הבינלאומית לזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות, וכמה חוקים לאומיים (דרום אפריקה, מצרים, ותוניסיה), אשר אימצו את עקרון היישום ההדרגתי של זכויות בהתאם לאפשרויות, ומעניקים תשומת לב מיוחדת להגנת קבוצות הנמצאות במצב פגיעויות, כמו ילדים, בעלי מוגבלויות וקשישים.
החוקר ציין את האתגרים שעמם מתמודדת הגרסה המקדימה לחוקה הכוללים מספר סוגיות קריטיות שעשויות להשפיע על יעילות הזכויות הללו וכל השפעתן. מהותן נמצא בחולשה של מנגנוני האכיפה המשפטית והאחריות, בנוסף להעדר ההגדרה הברורה להתחייבויות הכספיות הקשורות בזכויות הכלכליות והחברתיות. תחום נוסף הוא החוסר של קשר ברור בין הזכויות לבין המדיניות הציבורית, וכן הבלבול המבני והפיזור של הזכויות, והקושי להבחין בין החירויות הכלכליות לשאיפות. אבו סואי הדגיש את הצורך בהגדרה ברורה יותר של תחומי האחריות המוסדיות וחיזוק מנגנוני התיאום בין הגורמים השונים כדי להבטיח יישום פעיל של זכויות אלו.
החוקר הגיש שלושה כיוונים עיקריים להתמודדות עם אתגרים אלו, החל מהשארת הטקסטים הקיימים והעברת היישום לחוק הרגיל, לצד חיזוק וארגון מחדש של המשפט החוקתי לכדי חירויות ולזכויות כלכליות וחברתייות בדרך יותר ברורה ולוגית, עם הגדרת התחייבויות ברורות על המדינה, עד לחיבור הזכויות הכלכליות והחברתייות עם המדיניות הכספית והפיתוחית לשם הבטחה של יישום מעשי.
החוקר סיים את דיבו בסדרה של המלצות שנועדו לקשר בין הזכויות הכלכליות והחברתייות למדיניות הפיתוח ולתוכניות הלאומיות כדי להבטיח שילוב בין ההכרה החוקתית ליישום המעשי, בנוסף לפיתוח מנגנוני אחריות ואכיפה משפטית, וחיזוק התחייבויות כספיות חוקתיות, והדגיש את הצורך להפריד בין החירויות הכלכליות לזכויות החברתיות ולבהיר את טבען המבנית, ובהבהרת תחומי האחריות המוסדיות, בנוסף למנגנוני התיאום בין הגורמים הרלוונטיים תוך יישום מעשי והצבת מנגנוני מעקב להעריך את יעילות היישום דרך הגורמים המוסמכים.
בתגובתו למסמך, הדגיש חאלדי את הצורך בהבחנה ברורה בין החירויות הכלכליות לזכויות חברתיות, והדגיש שהבלבול ביניהם מחליש את בהירות הגרסה המקדימה לחוקה. הוא הציע בהקשר זה לפרק את סעיף (41) ולחלק את תוכניו מחדש, כך שהחירויות הכלכליות ייכנסו בצורה עצמאית לצד הזכויות החברתיות. הוא גם ציין שהחוקה לא יכולה לקבוע את טבע השוק או לחוקק לה באופן ישיר. הוא הדגיש את החשיבות של ניסוח חוקה מקדימה במדינה תחת כיבוש, והצביע על כך שלמרות המוגבלות של הריבונות, חוקה זו נחשבת להגדרה של הפרויקט הלאומי, והיא יכולה להוות חזון כולל.
דוויאק ציין את החשיבות של דיון בנושא זה, והראה שהגרסה המקדימה לחוקה לא נדונה בעבר בעומק ובניתוח הזה. הוא הסביר שהוועדה שאחראית על ניסוח החוק התקבלה שלושה חודשים להשלים אותה, והדגיש שהיא תעבוד על בחינת כל ההערות וההצעות המוצגות. הוא ראה את מודל דרום אפריקה כנמצא קרוב למצב הפלסטיני, במיוחד לגבי הצעדים שתובעים את המדינה כדי להבטיח את הזכויות. הוא הסביר שסעיף (41) מייצג עיקרון או מדיניות כללית ולא זכות בפני עצמה, והיא אמורה להופיע במבוא לחוקה.
בהקשר זה, אסלאחי הדגיש את הצורך להתחיל בדיונים ממה שקיים, והדגיש את החשיבות של השגת בהירות רבה יותר בהבחנה בין החירויות הכלכליות לזכויות חברתיות במסגרת הטקסט החוקתי. הוא קרא להקצות מסגרת כללית ומפורטת עבור הזכויות הללו בחוקה, כך שלא ייפלו ממגעים חיצוניים. הוא גם ציין את החשיבות של משאל עם, והדגיש שהוועדה החוקתית מקבלת את כל ההערות וההצעות.
בדיון, הדגישו הנוכחים שהמדינה נחשבת לגורם מרכזי בקביעת הזכויות והבטחת יישומן, וציינו שההגדרות שצוינו הן עדיין רווחות ודרושות לעוד קביעות ודייקנות. הם גם ציינו את חוסר הטקסטים הקשורים לזכות לדיון משפטי, או מעורפלים, בתחום הזכויות הכלכליות, כשהם מדגישים את החשיבות שהחוקה תהיה מתאימה לנסיבות המשתנות שחיות בהן פלסטין, במטרה לחזק את גמישותו ואת יכולתו להגיב לאתגרים הנוכחיים והעתידיים.