דיווח עברי: לאחר פיצוץ שיחות המו"מ.. ירידות משמעותיות בתחילת שבוע המסחר בבורסה

סדה ניוז - בבורסה בתל אביב נפתח הבוקר יום שני בצורה שלילית, לראשונה מאז החלה השיחות בין ארצות הברית לאיראן בפקסיטאן, כאשר כישלונה של הסיבוב האחרון גרם לירידה ניכרת במדדים המרכזיים, כך על פי תרגום כלכלה סדה, מתוך דיווח שפורסם בעיתון "כלכליסט" העברי.

המדד TA 35 ירד ב-1.41%, המדד TA 90 ירד ב-1.72%, בעוד שמדד TA 125 ירד ב-1.56%. בשוק המטבעות, הדולר האמריקאי עלה בסנט אחד מהשפל שנרשם ביום שישי האחרון, וכעת הוא מתנהל בסביבות 3.06 שקל. גם האירו עלה בסנט אחד ועמד על כ-3.58 שקל.

מניות של מספר חברות רשמו ירידות חדות, בעיקר מניית פאלו אלטו שירדה ב-9.47%, אחריה מניות נייס עם 6.23%, אל על עם 5.51%, בראשקובסקי עם 4.22% וקארסו לנכסים עם 3.83%. מאידך, מניית באז'ן עלתה ב-4.66%, ודלק עלתה ב-1.57%, כך לפי תרגום כלכלה סדה.

מומחים ייחסו את הירידה הזו לעתירות הגיאופוליטיות לאחר קריסת השיחות באיסלאמאבאד, כאשר בעת ובעונה אחת המצרך הורמון נסגר חלקית, והנשיא האמריקני דונלד טראמפ הודיע על אפשרות להטיל סגר ימי על איראן. כתוצאה מכך, חזר הנפט לעלות בצורה חדה וחצה את רף ה-100 דולר לחבית, מה שהשפיע לרעה על השווקים הפיננסיים בישראל.

הצהרות כלכליות ישראליות: "מכה מכרעת לתעשייה"

כפי שתורגמה כלכלה סדה, אור בוריא, יו"ר דירקטוריון חברת בוריא לפיננסים, ציין כי המסחר חודש באווירה של דאגה רבה בשל כישלון השיחות בין ארצות הברית לאיראן, והמשך המתיחות סביב מיצר הורמון, ואיומי טראמפ לגבי הסגר הימי.

הוא הוסיף כי הנפט הפך למדד המרכזי בשווקים בתקופות האחרונות, מה שגרם לירידה במדדי המניות, וחולשה בשווי השקל מול מטבעות זרים, ועלייה בדולר מול האירו, לצד לחצים בשוק האג"ח. הוא צפה כי ההתפתחויות הגיאופוליטיות ימשיכו להיות הגורם המכריע בכיוון המסחר בימים הקרובים, והדגיש כי הציפייה לפריצת דרך מהירה בשיחות אינה מציאותית בשלביה הראשונים.

מנגד, אבראם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד התעשיינים הישראלים, הביע את חששו העמוק מהירידה של הדולר מול השקל בימים האחרונים, ותיאר זאת כ"מכה קרדינלית ליכולת התעשייה הישראלית להתחרות ולכלכלה ככלל".

נובוגרוצקי אמר כי המלחמה הוכיחה את חשיבות הייצור התעשייתי כבסיס חזק לכלכלה, במיוחד בזמנים של משברים, כאשר הבטיחה את המשכיות הפעולה והספקי המדינה. הוא קרא לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל להכיר בכך שעידוד התעשייה אינו הוצאה, אלא השקעה אסטרטגית חיונית בכוח המדינה, כך לפי תרגום כלכלה סדה.

הוא קרא לבנק "ישראל" להפעיל את הכלים המוניטריים שלו מיד, כולל הורדת הריבית, והפצת יתרות החסינות בקרב המוסדות المالية, וחזרה לרכישת מטבעות זרים בכמות רבה כדי לעצור את עליית השקל. כמו כן, הוא קרא למשרד האוצר להכין תכנית מקיפה שתכלול צעדים מסים ופיננסיים נועזים לחיזוק היכולת התחרותית של המגזר התעשייתי, כמו למשל מתן אפשרות לנהל תשלומי מס בדולרים, ואצת הצריכה, והגברת המענקים והערבויות הממשלתיות, והפעלת תוכניות תמיכה ליצוא.

צפוי שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית תפרסם ביום חמישי הקרוב את מדד מחירי הצרכן לחודש מרץ, שלא ישקף עדיין את השפעת עליית מחירי הדלק בתחילת אפריל, ולא את הירידה בשווי הדולר ב-3% מאז מרץ. התחזיות מצביעות על עליית המדד בשיעור של בין 0.3% ל-0.5%.