ראש בנק ישראל: המלחמה גורמת נזק חמור לפעילות הכלכלית והמשכה ייצור אתגרים פיננסיים גדולים יותר

תרגום כלכלה סדא - ראש בנק ישראל המרכזי, אמיר ירון, מתח ביקורת על מדיניות הממשלה הישראלית לגבי מצב הכלכלה עם המשך המלחמה על פני יותר מכמה חזיתות, במיוחד לאחר אישור התקציב לאחרונה.

אמר ירון בהתאם לתרגום כלכלה סדא בעקבות ההחלטה של בנק ישראל לשמור על שיעור הריבית ב-4%, כי היה עדיף להימנע מאישור צעדים שמעלים את הגירעון כמו תקציב הקואליציה והפחתות מסים שהוזכרו בחוק התקציב.

וסיפר: בהתחשב בתקציב המאושר ולחיזוק האמינות הפיננסית, חשוב להבטיח שהשימוש במאגר המאושר יהיה בלעדי למטרות שאושר, ולא להמיר אותו למטרות אחרות.

והוסיף: עם המשך הקרב והגברת הצרכים הביטחוניים מעבר למאגר, ולמנוע עלייה בשיעור החוב לתוצר המקומי הגולמי, יהיה זה הכרחי לבצע התאמות בתקציב 2026, ויש למקד את ההתאמות בפריטים שאינם תומכים בצמיחה.

הדגיש ראש בנק ישראל כי מלחמות, ובמיוחד אלו שנמשכות זמן רב, сопровождаются ברמות אינפלציה גבוהות ונזקים משמעותיים בתוצר המקומי הגולמי, המגיעות לעיתים למספרים דו ספרתיים, ושיעור הגירעון בתוצר המקומי הגולמי בסוף שנת 2025 הגיע ל-3.4%, בעוד שהגירעון המצטבר במהלך מלחמה היה גבוה והגיע ל-8.5%.

והוסיף: הכלכלה מציגה גמישות ועוצמה, כפי שהיה ברור במהלך כל התקופה, ובמהלך מלחמה אימצנו מדיניות מוניטרית מאוזנת, המתחשבת בהתפתחויות האינפלציה, באפשרויות פעילות הכלכלה ובסיכונים הגיאופוליטיים.

לגבי תחזיות האינפלציה, אמר ראש בנק ישראל: במהלך החודשים האחרונים ועד ערב המלחמה, ירדה האינפלציה לכדי חצי מהמסגרת המיועדת, והגיעה ל-2% בפברואר. עם זאת, חשוב להזכיר כי מדד פברואר אינו משקף עדיין את ההתפתחויות הכלכליות, ובפרט את עליית מחירי האנרגיה, שישקף בחודשים הקרובים. בהתאם לכך, העלו המומחים את תחזיותיהם לגבי שיעור האינפלציה השנתית בחודשים הבאים בחצי נקודת אחוז, בנוסף לכך, עלו תחזיות האינפלציה לשנה הבאה בהתאם לתחזיות, אך הן עדיין קרובות לחצי מהמסגרת המיועדת, ועלייה זו נחשבת נמוכה יחסית למדינות אחרות, זאת ממגוון סיבות, בין היתר, בשל הפחתת השפעת האינפלציה בישראל ממחירי האנרגיה הגלובליים.

באשר להשפעות המלחמה נגד איראן על הפעילות הכלכלית, אמר ראש בנק ישראל המרכזי: הקרב נגד איראן ולבנון, והנזקים שנגרמו לחזית הפנימית, גורמים נזק חמור לפעילות הכלכלית, והדגיש כי חלה ירידה בשימוש בכרטיסי אשראי ובתיירות, וזה בהתייחס לביקושים, בעוד שבצד ההיצע, נזנחה הצעת העבודה כתוצאה מחסר עובדים ושביתות בשרשראות האספקה. הייתה ירידה ברורה וחדה בהלוואות עם פרוץ המלחמה, זה דומה למה שקרה בתהליך הקודם נגד איראן, אך הפעם ההתאוששות היא איטית יותר, עקב המשך המלחמה.

סיכם כי צפויות להיות אתגרים פיננסיים גדולים יותר עם המשך המלחמה על חזיתות לבנון ואיראן.

המלחמה משפיעה על הפעילות המסחרית ועל עסקים קטנים ובינוניים. חשוב שהממשלה תנקוט צעדי תמיכה, במיוחד בנושא הנזילות הפיננסית. זה יאפשר לה להתגבר על תקופה זו ולשוב לעבודה מיד לאחר סיום הקרב. ולגבי סיוע למשפחות, מועיל להקל על תוכנית "גלת" בהשוואה לתוכנית הרגילה כחלופה לשכר העובדים שנעדרים, כדי למנוע פגיעות בהכנסותיהם, מה שעשוי להוביל להתמוטטות הצריכה והפעילות העסקית בכלכלה.

באופן כללי על השפעות הלוואות חיצונית על הכלכלה העולמית, ציין המושל כי ישנו מצב של חוסר ודאות גבוה בעולם לגבי ההשפעות הצפויות לסכסוך הצבאי, והסביר שהיקף הנזקים שנגרמו לתשתיות ולשרשראות האספקה עשויים להוביל להפרעה בצמיחה הכלכלית ולעלייה חדה באינפלציה.

בהתאם לתחזיות מחלקת המחקר בבנק ישראל המרכזי, ככל שהמלחמה נמשכת, המצב המיוחד בחזית הפנימית והגברת הגיוס של המאגרים יימשכו להגביל את הפעילות, ולכן, בנק ישראל מקטין את תחזיותיו עבור הצמיחה לשנה הבאה.

והגיב ראש בנק ישראל ואמר: התרחיש הבסיסי הוצג בהנחה שהפעולה והמלחמה בלבנון יסתיימו לקראת סוף חודש אפריל, ושפגיעתן הכלכלית הישירה תמשיך כל עוד שהמלחמה נמשכת, תחזית זו מתאפיינת ברמה גבוהה של חוסר ודאות, בין אם בקשור למשך המלחמה ובין אם לרמת הסיכונים הגיאופוליטיים, דבר שיבוא לידי ביטוי על פרמיית הסיכון, על שער המטבע, על מחירי האנרגיה, וההשלכות לכך על הפעילות הכלכלית.