שרים לערב הסעודית ולטיפול בכלכלה הערבית מאמצים למען פלסטין

כלכלה סדא - שרים לערב הסעודית ולטיפול בכלכלה הערבית קראו למדינות ערב להמשיך במאמציהן להפסיק את התוקפנות הישראלית על רצועת עזה ולתמודד עם התוקפנויות של המתנחלים נגד בני עמנו, כולל הרס, שריפה והשמדה של בתי התושבים, חוותיהם, רכושיהם ומוסדות כלכליים.

ההמלצות הועלו בהחלטותיהם של המועצה הכלכלית-חברתית בסדנה ה-117 שאותה הובילה אלג'יריה, שהחלה הבוקר (חמישי) בקהיר, בירת מצרים, בנוכחות המזכיר הכללי של הליגה הערבית, אחמד אבו אל-גייט.

השליח הקבוע של מדינת פלסטין להנהגה הערבית הוא השגריר מהנד אל-עקלוק, לצד יועץ ראשון תאמר א-טייב, יועץ ראשון ג'מנה אל-גול, מזכירה ראשונה ריהם אלברגותי ומזכיר שלישי עלא עאמר, כולם מהמשלחת של פלסטין בפני הליגה הערבית.

המועצה קראה למדינות ערב, לארגונים הערביים המיוחדים ולגופים של העבודה הערבית המשותפת לתמוך בחברות התעופה הפלסטינית ולכסות את העלויות הנדרשות לשמירה על המטוס היחיד השייך לה, כדי לשמור על רישיון ההפעלה של חברות התעופה הפלסטינית ועל המשך פעילותה ומעמדה הבינלאומי כשליח הרשמי והדגל הפלסטיני.

היא דרשה לתמוך בצעדים הפלסטינים לקראת ביצוע חוק הסחר האלקטרוני, שמטרתו לספק סיוע ולתמוך במדינת פלסטין במסגרת התפקיד ההיסטורי והלאומי של הליגה הערבית בהקשר הזה, בפרט בתחומי הפיתוח שהשפעתן ישירה על חיי האזרח הפלסטיני, בהתאם לצרכים הפלסטיניים המוצגים במסמך המלווה.

המועצה חיזקה את קריאתה למדינות ערב המעוניינות להוציא לפועל את הצעת הפרויקט במלואה או בחלקה לתאם עם משרד הכלכלה הלאומית של פלסטין דרך המזכיר הכללי של הליגה הערבית והמשלחת הקבועה של מדינת פלסטין בליגה, כדי להסכים לגבי המסגרת הכללית של הצעת הפרויקט והמימון הנדרש.

שרים לכלכלה קראו למדינות ערב, למזכיר הכללי, לארגונים ערביים ובינלאומיים לשותפים להקים מנגנון ליישום ההחלטה הזו, ולעצב תוכניות ערביות ובינלאומיות שתורמות להגברת יכולות המוסדות הפלסטיניים בארגון הסחר האלקטרוני, כדי להרחיב את ההזדמנויות לגישה לשווקים זרים, ולתמוך במיזמים קטנים ובינוניים ובתוכניות יזמות בכלכלה הדיגיטלית, ולספק אפשרויות תעסוקה לצעירים ולבוגרים בנסיבות של שיעורי אבטלה גבוהים, המהווים אתגרים מרכזיים בפלסטין, בנוסף לשמירה על הצרכן הפלסטיני, לחיזוק האמון בעסקאות דיגיטליות, וכן להגן על זכויות הסחר המסורתי וזכויות המדינה.

הם אישרו את החשיבות בהענקת הסיוע החברתי הערבי הנדרש למדינת פלסטין, על ידי מענה על הצרכים המוסדיים והחברתיים של העם הפלסטיני, והעברת הצעת מדינת פלסטין לתמוך ולהכשיר את המוקדים הנתונים של משרד הפיתוח החברתי בשטחי יהודה ולחזור לדיון על כך במועצת שרי הרווחה הערבים כדי לדון בכך ולקבל החלטה מתאימה בנוגע לכך.

בדבריו, אמר אבו אל-גייט שהמצב ההומניטרי עדיין ברגרסיה, כאשר יש יותר מ-2 מיליון תושבים ברצועת עזה שחיים באוהלים שאינם עומדים מול הקור או הגשמים, ללא מינימום של שירותים בריאותיים ומחייה.

הוא הוסיף כי הכיבוש מתעקש להרוס את התשתית של החברה הפלסטינית דרך המצור ומטרות הרצח כלפי אזרחיו למרות ההפסקת האש, והסביר שכבר מאז בוקר אוקטובר האחרון נהרגו כ-500 פלסטינים רובם אזרחים ונשים וילדים, ואישר שההתמודדות עם המצב ההומניטרי היא עדיפות מרכזית לפעולה החברתית והפיתוחית בשלב הנוכחי.

מנגד, הביע השגריר אל-עקלוק כי כל ניסיון רציני לשלום או פיתוח יישאר חסר אם לא ילווה בהבנה מעשית של חופש הסחר הפלסטיני, בין היתר הסדרת המשאבים הכספיים הפלסטינים, שמירה על ההסכמות החתומות ומניעת שימוש בכלכלה ככלי של הכיבוש.

הוא קרא לערבים לעבור מסולידריות פוליטית לשותפויות כלכליות מעשיות, שממקדות את האדם הפלסטיני בלב תהליכי הפיתוח, ולעזור בבניית כלכלה לאומית שיכולה לעמוד ולצמוח, על בסיס אחדות האדמה והכלכלה בין רצועת עזה לשטחי יהודה, כולל ירושלים כבירה.

השגריר אל-עקלוק גם קרא למועצה להפעיל את הרשת הפיננסית הערבית כדי לסייע בביצוע הצרכים הדחופים של הממשלה הפלסטינית, מול המשך ההשתלטות של הכיבוש על כספי המקדמים והשתמשות בהם ככלי של סחטנות פוליטית, למרות שהם מהווים כ-65% מההכנסות הכלליות, ולתמוך בכנס השיקום הבינלאומי במצרים ובמעורבות פעילה בו, ולהעניק את התמיכות הכספיות הנדרשות כדי ליישם את התוכנית הערבית לשיקום.

הוא קרא לפתוח את השווקים הערביים באופן רחב יותר בפני המוצרים הפלסטינים וליישם את ההמלצות של המועצה הכלכלית-חברתית הקוראות לתמוך בכלכלה הפלסטינית, הכוללות פטור ממכסים ותהליך מסחר פנימי קל יותר, כולל במסחר הדיגיטלי, וחיזוק השותפויות הכלכליות ערביות-פלסטיניות ותמיכה בתוכניות תעסוקה וניהול מיזמים קטנים ובינוניים, הנחשבות לעמוד השדרה של כלכלת התקווה.

השגריר אל-עקלוק אישר את החשיבות בהענקת תמיכה לעמידת העיר ירושלים דרך מימון מיזמים כלכליים ופיתוחיים שתומכים בהישארות תושביה נוכח המדיניות של המגירה, כי הוא מאמין שהכלכלה הפלסטינית היא שיכולה להתאושש ולצמוח אם תקבל סיוע ערבי אמיתי ושיתופי פעיל.

הוא ציין כי הכיבוש impose מגבלות מסודרות על הסחר הפלסטיני דרך שליטה מוחלטת על המעברים והגבולות, והקמת 1200 מחסומים צבאיים בשטחי יהודה, וחוסם את הסוחר הפלסטיני מייבוא וייצוא ישיר, ומונע ופוגע בכניסת סחורות בעלות שימוש כפול, ובניית מדיניות של הפרדה כפויה בין שטחי יהודה ורצועת עזה, בנוסף לסגירות פתאומיות ולא מוכרזות, מה שמסכן את היכולת התחרותית של הכלכלה הפלסטינית ומסב לתעשיינים הפסדים גדולים.