סמוטריץ' מאיים על נגיד בנק ישראל: אם לא יפחית את הריבית, אפחית את המיסים

תרגום כלכלה סדא - אמר שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' בפגישה עם ראשי התעשייה, כי היה על נגיד בנק ישראל להפחית את הריבית מזמן, ואם לא יעשה זאת, אפחית את המיסים.

עיתון "קלכליסט" הכלכלי העברי ציטט את סמוטריץ' ואמר: עצמאות הנגיד היא חשובה ביותר בכלכלה מודרנית כמו שלנו, ואין לי שום כוונה להתערב בענייניו, ולא אתרשה לאף אחד להתערב, אך חופש הביטוי מובטח, ואני חושב שהוא טועה... שמרנות אינה חכמה. כך אמר, כפי שמתרגם מחלק כלכלה סדא.

העיתון ראה כי עמדת סמוטריץ' אינה מפתיעה, אלא זו עמדה טיפוסית של שרי האוצר, שכן בדרך כלל הממשלה מעוניינת להפחית את הריבית לפני הבנק המרכזי, אשר אחראי הראשון על יציבות המחירים, והסיבה לכך היא שבמדינות מודרניות, כולל ישראל, הריביות נקבעות על ידי ועדה מוניטרית עצמאית, ואם הריבית תוגדר על ידי פוליטיקאים, הם ישאפו להפחיתה לפני השגת שליטה אמיתית על האינפלציה.

על פי העיתון, סמוטריץ' הלך רחוק יותר מהוויכוח המקצועי עם הנגיד, באומרו: "כפי שהמדיניות המוניטרית נתונה לסמכותו וסמכותו הבלעדית, כך גם המדיניות הפיסקלית נתונה לסמכותי ולסמכותי הבלעדית, ואם הנגיד לא יפחית את הריבית, אפחית את המיסים... אין ברירה אחרת".

ואומר העיתון: אף על פי שעניינים אלה נראים בשלב זה רק כאיום, ההדלפות על תקציב 2026 מראות שסמוטריץ' כבר שוקל את רעיון הפחתת המיסים; ובכך, שר האוצר שוקל להעלות את הפטור ממס על ייבוא חבילות מחו"ל ל-150 דולר, ובאותו זמן, אין לו שום כוונה לבטל שום פטור אחר.

באשר למדיניות הפיסקלית, אין כל justification ואין יכולת ממשית להפחתת מיסים, ומצפים שהתקציב לשנת 2026 יהיה במצב אופטימי עם גירעון של 4%, דבר שלא יפחית את יחס החוב לתוצר המקומי הגולמי, ולכן מהלך זה הוא שגוי מבחינה פיננסית.

סמוטריץ' מצדד בהפחתת המיסים במטרה להגדיל את כמות הכספים בכלכלה ולפעול בכיוון ההפוך לריבית הגבוהה המפחיתה את כמות הכספים. כך אומר העיתון, כפי שמתרגם מחלק כלכלה סדא.

הוא מוסיף: עם זאת, קביעת כמות הכספים בכלכלה היא עניין מוניטרי, והיא מסורגת לסמכויות בנק ישראל, כלומר, שר האוצר מאיים בשימוש בכלי הנמצא רשמית בתחום סמכויותיו, אך במהותו הוא שואף לשחק את תפקידו של בנק ישראל.

עוד יותר מכך, אם סמוטריץ' אכן יפחית את המיסים, ויגדל את כמות הכספים בכלכלה, דבר זה יביא ללחץ אינפלציוני נוסף, שכן לציבור יהיה יותר כסף לכיסוי אותה כמות של מוצרים, וזאת בהנחה ששר האוצר לא מתכוון להפחית את ההוצאה הממשלתית במידה דומה להפחתות המיסים שהוא מציע.

ואומרת: הלחץ האינפלציוני המתבקש מהמהלך הזה לא יגיע רק בשל הפחתות המיסים, אלא בשל עליית הגירעון והחוב, דבר שיביא לעלייה בהוצאה הממשלתית, ולהגברת הריביות, ואולי אף לפיחות בשווי השקל.

סמוטריץ' מאשים את הנגיד ב"שמרנות", אך כפי שהוא עצמו אומר, "אי אפשר להפריד בין אחריות לסמכות", ואם שיעור האינפלציה יעלה בעקבות הפחתות המיסים המוקדמות, הנגיד יהיה אחראי על כך, מכיוון שהוא אחראי משפטית על רמת המחירים.

אז אמר הבנק: לנוכח חוסר הוודאות הגיאופוליטי, ייקבע מסלול שיעור הריבית בהתאם להתקרבות האינפלציה למטרה שלו, יציבות השווקים הפיננסיים, והפעילות הכלכלית, והמדיניות הפיסקלית".

באשר לאינפלציה, שהגיעה לשיעור השנתי של 3.1% ביולי, הבנק הדגיש כי האינפלציה הבסיסית (למלבד מחירי המזון והאנרגיה) נותרה ברמה גבוהה של 3.5%, שזה גבוה בחצי אחוז מהמטרה, והסביר כי מחירי המוצרים הניתנים לסחר, אשר אמורים להקל על האינפלציה הכללית, הם שעלו זה חודש שני ברציפות.

אז אמר בנק ישראל: הנגיד ובנק ישראל מקבלים את החלטותיהם על פי קריטריונים מקצועיים בלבד, האינפלציה הגבוהה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות בחברה, וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה... האחריות הפיננסית, במיוחד בזמן הזה, היא הכרחית.