טרמפ מעניק לאירופה עד 4 ביולי ליישום ההסכם המסחרי

סדא ניוז - הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ אמר שהוא קיים "שיחה נפלאה" עם נשיאת ועדת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין, היום חמישי, והעניק לאיחוד האירופי ארכה עד 4 ביולי הקרוב לבצע את מה שכינה הסכם מסחרי, אחרת וושינגטון תעלה את המיסים לרמות גבוהות בהרבה.

וטראמפ כתב בפלטפורמת "טראות' סושיאל" שהוא חיכה "בסבלנות" לכך שהאיחוד האירופי יקיים את מה שראה כהתחייבויותיו ב"הסכם המסחר ההיסטורי" שלדבריו שני הצדדים הגיעו אליו בטירנברי, סקוטלנד, והוסיף כי היה הבטחה שהאיחוד האירופי יפחית את מיסיו לאפס.

נשיא ארצות הברית הוסיף שהוא הסכים להעניק לפון דר ליין ארכה עד יום ההולדת ה-250 של ארצות הברית, בהתייחסו ל-4 ביולי, ואמר כי המיסים יעלו "מיד לרמות גבוהות הרבה יותר" אם האיחוד האירופי לא יעמוד בהסכם.

טראמפ איים ביום שישי האחרון להעלות את המיסים על רכבים ומשאיות אירופיים ל-25% השבוע, מ-15% כיום, accusing the European Union of not adhering to the terms of the trade agreement signed in Scotland last July.

איום חדש

האיום של טראמפ מגיע לאור העובדה שההסכם המסחרי בין ארצות הברית לאיחוד האירופי נכנס לשלב רגיש, לאחר שהפרלמנט האירופי הסכים במרץ האחרון להסכם לאחר תיקונים, אך הוא זקוק למשא ומתן ואישור ממדינות החברות כדי להשלים את הדרך ליישומו.

נשיאת הוועדה האירופית אמרה בעבר שהאיחוד נמצא בשלב הסופי של יישום ההתחייבויות המיסודיות הנותרות, אך היא ציינה בו זמנית שיש התחייבויות אמריקאיות שעוד זקוקות להתאמה עם התקרה שהוסכמה.

האיום האמריקאי האחרון לפני ימים אילץ בירות אירופיות להעריך מחדש את מועד האישור הסופי על ההסכם, אף שמדינות רבות בתוך האיחוד רואות את הצורך להמשיך קדימה כדי להראות את אמינות הבלוק ביישום התחייבויותיו המסחריות.

ולפי דיונים אירופיים קודמים, השיחות התמקדו בשני סעיפים מרכזיים:

הראשון: מאפשר לאיחוד האירופי להפחית את המיסים על הייצוא האמריקאי רק לאחר שוושינגטון תוריד את מיסיה לתקרה של 15%.

השני: מאפשר לסיים את ההסכם אם טראמפ יטיל מיסים חדשים עד 31 במרץ 2028 دون الحاجة להצבעה חדשה.

דאגה אירופית

אירופה מתמודדת עם דילמה בין ניסיון לשמור על ההסכם המסחרי עם וושינגטון ולמנוע מלחמת מיסים חדשה, לבין לחצים פנימיים גוברים להגיב לאיומים של טראמפ, במיוחד אם הם יפגעו במגוון אסטרטגיים כמו רכבים, פלדה וטכנולוגיה.

גרמניה נחשבת לצד האירופי שנפגע יותר מהשלכות עלייה חדשה במיסים, שכן העלייה המוצעת ל-25% תפגע בענף הרכב הגרמני, בראשם חברות כמו "פולקסווגן", בזמן שהכלכלה הגרמנית כבר סובלת מהאטה ממושכת.

ומכון "איו" הכלכלי הגרמני הזהיר שהפיכת הסכסוך למלחמת סחר חדשה עלולה לדחוף את גרמניה למיתון כלכלי השנה, במיוחד שהעלאת המיסים מ-15% ל-25% תפגע בענף ייצור הרכב, אחד מעמודי התווך של הכלכלה הגרמנית.

שר האוצר הגרמני לארס קלינגבייל, אמר בעבר, כי אירופה לא רוצה כל הסלמה, ושואפת למסלול משותף עם האמריקנים, בעוד ששר האוצר הצרפתי רולאן לסקור אמר שלשני הצדדים יש הסכם שנמצא בתהליך מו"מ, וכי האיחוד האירופי מוכן להמשיך בו בכוונה טובה.

אך צרפת הפגינה עמדה נחרצת יותר, כאשר שר המסחר הצרפתי ניקולה פוריסייה אמר שהאיחוד האירופי מחזיק בכלים שהוא יכול להשתמש בהם אם טראמפ יעביר איומים מופרזים לתעשיות אסטרטגיות, והדגיש כי אירופה "לא תהיה נאיבית יותר".

כלי תגובה

לאיחוד האירופי יש מספר כלים להגיב אם טראמפ יהפוך את איומיו להחלטות מחייבות, בהם השעיית ההסכם המסחרי, והפעלת כלי נגד כפייה כלכלית הידוע בשם "הבזוקה", והטלת מכסים נגדיים על מוצרים אמריקאיים, בנוסף למיקוד חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות במיסים או מסים אירופיים.

כלי נגד הכפייה הכלכלית מאפשר לאיחוד האירופי להפסיק את זרימת חלק מהמוצרים האמריקאיים לשוק האירופי, או להוציא חברות אמריקאיות מהמכרזים הציבוריים, או להטיל מיסים על מוצרים דיגיטליים אמריקאיים, אך הוא זקוק לחקירה שעשויה להימשך 3 חודשים, מה שמקשה על יישומו המיידי.

בריסל מחזיקה גם ברשימה מוכנה של מיסים נגדיים שכוללים מוצרים אמריקאיים בשווי 93 מיליארד יורו (109.5 מיליארד דולר), וכוללים כ-2000 מוצרים אמריקאיים ברשימה שכוללת 99 עמודים, ביניהם מכונות כביסה, מקררים, מפשירי שלג, סירות ומוצרים חקלאיים כמו בשר בקר, עופות, מוצרי חלב, סוכר, ירקות ואגוזי שקדים, לצד מוצרים תעשייתיים כמו טקסטיל, מוצרים מעור, מכשירים ביתיים וכלים פלסטיים ועץ.

גורמים אירופים אומרים שהתגובה ההדדית אינה מוגבלת לנקמה, אלא מתבססת על עקרון היחסיות בכללים של ארגון הסחר העולמי, אך אפשרות זו כרוכה בסיכונים גדולים, במיוחד סיכוי לתגובה אמריקאית נקמנית חדשה שמרחיבה את מעגל הסכסוך המסחרי.

בריסל גם מציעה את האפשרות להטיל מיסים או מסים על חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות כמו גוגל, מייקרוסופט, אפל, מאסטרקארד ו-PayPal, אך מסלול זה נתקל במכשולים פוליטיים בתוך האיחוד, במיוחד עם התנגדות מדינות כמו אירלנד למיסים דיגיטליים אחידים ברמת הבלוק.

הערכת אירופיות מצביעות על כך שהטלת מיסים על הכנסות חברות הטכנולוגיה האמריקאיות באירופה עשויה להניב לאיחוד האירופי כ-37.5 מיליארד יורו (44.1 מיליארד דולר) בשנה, אך זה לא יהיה פתרון מידי, וכי החברות עשויות לנסות להעמיס חלק מהנזק על הצרכנים.