קטאר סומכת על הרחבות הגז כדי לפצות על ייצור שנפגע בעקבות המלחמה

SadaNews - שר האוצר עלי קווארי אישר כי קטאר יכולה לפצות על ייצור שנפגע במלחמת איראן באמצעות פרויקטי הרחבת גז הנמצאים בעיצומם ובפרויקטים המשותפים שלה בארצות הברית, והדגיש כי ההשלכות של המלחמה לא ישנו את תכניות הכלכלה של המדינה או את המסלול שלה בתחום האנרגיה.

השר קווארי אמר במהלך מושב בכנס "מכון מילקן" בלוס אנג'לס, כי קטאר איבדה כושר ייצור של 2.8 מיליון טון בשנה לאחר שהפסיקה שני קווי ייצור בעקבות התקפות, אך הוא הסביר כי המדינה כבר החלה להפעיל פרויקטי הרחבה חדשים, בהן קו ייצור בכושר של 8 מיליון טון בשנה שייכנס לשימוש בסוף השנה, מה שעשוי לסייע לפצות על היצור האבוד.

הוא הוסיף כי הייצור החל גם ממתקני גז טבעי נוזלי בארצות הברית במסגרת פרויקט משותף בין "קטאר לאנרגיה" ו"אקסון", בכושר כולל של 17 מיליון טון בשנה, כאשר לקטאר יש חלק שווה ל-12 מיליון טון, והסביר כי זה "שווה בדיוק למה שאיבדנו".

בסוף מרץ האחרון, החל הפרויקט המשותף "גולדן פס לגז טבעי נוזלי" בטקסס בייצור מהיחידות הראשונות שלו משלוש, מה שמזרים את האספקה הראשונה מהמתקנים שלו. צפוי שהייצוא העולמי מהפרויקט יתחיל ברבעון השני של השנה.

קווארי ציין גם כי קטאר ממשיכה בתכניותיה להגדיל את ייצור הגז הטבעי הנוזלי ב-85% עד לשנת 2030, כך שיגיע ל-142 מיליון טון בשנה, והדגיש כי השילוב של הרחבות מקומיות עם פרויקטים אמריקאיים יסייע למדינה למתן את ההשפעה של אובדן הייצור הקשור למלחמה.

הוא הוסיף כי הסיכון העיקרי טמון רק בכניסה של עיכובים בפרויקטים מסוימים של הרחבה לשנה או שנתיים, אך הוא הדגיש כי זה "לא ישפיע מהותית" על תכניות ההתרחבות ארוכות הטווח.

מהומות אנרגיה והורמוז

ההתפתחויות הללו מגיעות לאחר שהמלחמה שהחלה בסוף פברואר האחרון, גרמה ל"קטאר לאנרגיה" הממשלתית להכריז על "כוח עליון" על אספקת הגז הנוזלי עד منتصف יוני, בעקבות נזקים שנגרמו למתקן "ראס לאפן" הגדול בעולם לייצוא גז טבעי נוזלי כתוצאה מהתקפות טילים איראניות במרץ.

כמו כן, המלחמה גרמה למהומות רחבות בתנועת האנרגיה העולמית, לאחר שהיא הובילה לסגירה כמעט מלאה של נמל הורמוז שעבורו עברו לפני המלחמה כשליש מאספקת האנרגיה העולמית, כשקטאר מהווה כ-20% מהאספקה העולמית של אנרגיה דרך גז טבעי נוזלי, לפי קווארי.

שר האוצר הקטארי אמר כי מדינות המפרץ עמדו בפני "פעולות עוינות" מצד איראן לאחר שהאחרונה חוותה התקפות אמריקאיות וישראליות, והסביר כי המטרות לא הוגבלו רק לבסיסים אמריקאיים, אלא גם לכל infrastructure אזרחית במדינות המפרץ.

הוא הוסיף כי קטאר הותקפה במספר גדול של טילים ומטוסים בלתי מאוישים, ורובם נתפסו על ידי מערכות ההגנה האוויריות, אך חלק מההתקפות גרמו לנזקים בתשתיות ובמתקני הייצור והפיכת גז לנוזלים.

הכלכלה והפיננסים הציבוריים

על אף שקווארי הדגיש את השפעת המלחמה על "היבטים שונים של הכלכלה והפיננסים הציבוריים", הוא הסביר כי ההשלכות הללו לא יובילו את קטאר לשנות את מטרותיה או תכניותיה או את המסלול של גיוון הכלכלה, וציין כי המדינה פועלת לפי מנגנוני ניהול המשבר, תלויה על מרווחי ביטחון פיננסיים שיצרה במהלך השנים, כמו גם על מסגרת לטווח הבינוני למדיניות הפיננסית כדי להתמודד עם תסריטים ואסונות שונים.

הוא הסביר כי "קרן ההשקעות של קטאר" ומאזני בנק המרכזי מעניקים תמיכה חזקה לכלכלה, אך הוא ציין כי דוחא לא מצפה לצורך לעשות שימוש נרחב במשאבים הללו בשלב זה.

"קרן המטבע הבינלאומית" צמצמה את תחזיות הצמיחה של הכלכלה הקטארית באופן חמור, ב-14.7 אחוזים, עם הערכה של כיווץ הכלכלה ב-8.6% במהלך השנה הנוכחית.

אולם קווארי אמר כי הגוף הבינלאומי צופה שקטאר תוכל לשחזר את מה שהיא מאבדת השנה בשנה הבאה, עם ממוצע צמיחה של 6.6% בשנים הבאות, והוסיף כי הממשלה קובעת קו בסיס חדש לצמיחה מבלי לשנות את המסלול הכלכלי הכללי.

קווארי ציין כי קטאר צימצמה את שיעור החוב שלה מכ-70% מהתמ"ג לאחר מגפת הקורונה ל-42% במהלך השנים האחרונות, והדגיש כי תקציב השנה הנוכחית נבנה על סמך מחיר נפט של 55 דולר לחבית, שהוא הרבה מתחת לרמות הנוכחיות, עם צפי לגירעון של כ-1% מהתמ"ג, ואמר כי תכניות החוב לא השתנו לעומת מה שהיה לפני המלחמה.

הוא ציין כי הממשלה ביצעה מספר צעדים של הידוק פיננסי וסידור העדיפויות של חלק מהפרויקטים, אך היא לא שינתה את התכניות האסטרטגיות הקשורות ל"חזון קטאר 2030".

השקעות אמריקאיות שותפות ארוכות טווח

לגבי ההשקעות בחו"ל, קווארי אישר כי קטאר ממשיכה להשקיע במגזרי הטכנולוגיה, הבריאות והבידור, והסביר כי המדינה התחייבה ביותר מ-10 מיליארד דולר מהשקעות מאז תחילת המלחמה, "מרביתן יופנו לארצות הברית".

הוא הוסיף כי השותפות הכלכלית עם ארצות הברית היא "ארוכת טווח", וכי רוב ההתחייבויות ההשקעתיות המוצהרות כבר החלו להתממש בשטח, לצד המשך שיתוף פעולה בין שתי המדינות במספר תחומים.