וול סטריט ג'ורנל: מדוע וושינגטון נכשלה בפתיחת מצרי הורמוז?
דוחות נבחרים

וול סטריט ג'ורנל: מדוע וושינגטון נכשלה בפתיחת מצרי הורמוז?

סאדא ניוז: וול סטריט ג'ורנל דיווחה כי היוזמה שהשיק הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, הידועה בשם "פרויקט החירות", חושפת את הגבולות הברורים של יכולת וושינגטון להفرض מציאות חדשה במצרי הורמוז, אחד המעברים הימיים החשובים בעולם.

בדו"ח על הנושא, ראה העיתונאי ג'אריד מאלסין את תחילתה של הפעולה, לפני שהחליט הנשיא טראמפ היום, יום רביעי, להקפיא אותה, "הרפתקה מלאה בסיכונים" שמטרתה לפרוץ את השליטה הממשית של איראן על המצר ולהשיב את החופש בשיט.

מאלסין צפה כי היוזמה נתקלת במגבלות גדולות בשינוי המציאות האסטרטגית הרחבה, שכן טראמפ שואף לכפות על טהראן ויתורים, בעוד שההנהגה האיראנית מתעקשת למנוע ממנו להשיג ניצחון ברור.

מאלסין מציין שאיראן אכן הגיבה בצורה תוקפנית, באמצעות שיגור טילים נגד הספינות הצבאיות האמריקאיות, ושימוש בדרונים וסירות מהירות לתקוף מטרות צבאיות ואזרחיות כאחד.

הכותב מדגיש כי מציאות זו יוצרת איום מתמשך לא רק על כוחות הצבא, אלא גם על תנועת הסחר, המתקשה לחזור למצר ללא ערבויות ביטחוניות ברורות.

אחת המסקנות הבולטות של מאלסין היא שהצלחת הפעולה האמריקנית, גם אם תושג, לא תשיב את תנועת הסחר לרמות שלפני המלחמה. לפני פרוץ המלחמה, כ-130 ספינות חצו את המצר מדי יום, בעוד שכעת מספר הספינות שמנסות לעבור הוא קטן בלבד.

ירידת המדרגה הזו, בעיני הכותב, לא משקפת רק את הסיכונים המעשיים אלא גם אקלים כללי של חוסר וודאות, שכן סגירת מצרי הורמוז הביאה להלם הגרוע ביותר בהספקת הנפט בהיסטוריה, מה השפיע על שוקי האנרגיה והכלכלות ברחבי העולם.

מאלסין מדגיש כי וושינגטון פונה לעימות ממושך בים לשליטה במצר, כאשר היא כבר השתמשה בכלים צבאיים מקסימליים מבלי להשיג תוצאות נחרצות, מה שמשאיר אפשרויות מוגבלות, בראשן ניסיון להבטיח קווי שיט.

בפן המעשי, הצי האמריקני מתבסס על מגוון של צעדים, כמו מיקוד מחדש של הספינות דרך מסלולים בטוחים יותר קרוב לחופי עומאן, והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו מטוסים ימיים לא מאוישים לגילוי מוקשים.

אך מאמצים אלה מתמודדים עם אתגרים גדולים, בעיני בעל הדו"ח, במיוחד עם התעקשות איראן לכפות את תנאיה, כולל דרישה מהספינות לקבל אישור מראש למעבר.

בסופו של דבר, מאלסין מדגיש כי שליטה במצר הורמוז אינה ניתנת להכרעה רק בכוח צבאי, ומרכיב המפתח הוא אמון השווקים, חברות הביטוח, ותחום השינוע.

מאלסין מסכם כי ללא אמון זה, גם החזקה הימית החזקה ביותר בעולם לא תוכל להחזיר את העניינים למצבם הקודם. כך, "פרויקט החירות" חושף אמת בסיסית: הכוח של ארצות הברית עדיין גדול, אך הוא אינו מוחלט.