האם הכלכלה העולמית פונה לתרחיש הגרוע ביותר עם מצור על נמלי איראן?

סדה ניוז - המצור שהטילו כוחות ארה"ב על נמלי איראן העלה את החששות מהשלכותיו השליליות על הכלכלה העולמית, במיוחד לאחר שצוות חיל הים האמריקאי תפס ספינת מטען איראנית שניסתה לחדור את המצור, וטהרן איימה על כך שעונש ינתן.

קרן המטבע הבינלאומית הזהירה בדו"ח שלה על תחזיות הכלכלה העולמית מסדרה של משברים בעקבות הפרעה בנתיבי השיט במצר אורמוז, שעובר דרך כ-20% מהאספקה העולמית של נפט ומוצריו וגז טבעי נוזלי, שכן מחירי האנרגיה זינקו, ומעליהם רמות האינפלציה.

הקרן רואה כי הכלכלה העולמית עשויה להתמודד עם "התרחיש הגרוע ביותר" אם מחיר הנפט הממוצע יגיע לכ-110 דולרים לחבית עד 2026, ויעלה ל-125 דולרים לחבית ב-2027, אם מלחמת תימשך, שכן שיעור הצמיחה הכלכלית יירד ב-2%, ורמות האינפלציה יעלו לכ-6%.

הבהיר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, פייר אוליביה גורינשאס, באמרה שהובאה על ידי העיתון "פייננשל טיימס", שהמצור שהטילה וושינגטון על נמלי איראן "יביא להחמרת המצב, שכן זה יגרום להצטברות נוספת של נפט במצר אורמוז במקום לאפשר את זרימתו לשוק".

דו"ח של רשת "סי אן אן" מציין כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שואף מהמצור על נמלי איראן להחמיר את הלחצים הכלכליים על טהרן כך שתפחית את עמדותיה במהלך המגעים, אך מצור זה גם יגביר את הלחצים על הכלכלה העולמית בכמה היבטים, דבר שעשוי לדחוף אותה לתרחיש בו הזהירה הקרן.

בין הלחצים הגדולים על הכלכלה העולמית כתוצאה מהמצור על נמלי איראן:

לחץ על סין

סוכנות בלומברג ציינה כי טראמפ מתמקד גם בסין עם המצור שהטיל על נמלי איראן, שכן סין קונה כ-95% מהנפט הגולמי האיראני המועבר דרך רשת של "צי צל" וסוכנים לא ידועים.

נוסף על כך, בלומברג הוסיפה כי ממשלת טראמפ מנסה להעמיס על טהרן עול כלכלי כבד כתוצאה מהמצור, כמו שהיא שואפת שסין תישא בחלק מהעלות באופן שיגרום לה ללחוץ על טהרן במהלך המגעים המתנהלים ביניהן בפקיסטן.

לפני המלחמה, סין קנתה כ-11% מצרכיה מהנפט מאיראן, שהיא המקור השלישי הכי גדול שלה בנפט אחרי רוסיה ב-20% וסעודיה ב-14%.

עם זאת, סין איבדה כ-20% מהאספקה שלה מהנפט עקב סגירת מצר אורמוז, והיא תאבד עוד אם יופסק ייצוא הנפט האיראני אליה.

בהקשר הזה אומר סדיק אלרכבי, מנהל המחקר הכלכלי במרכז הגלובלי ללימודים פיתוחיים בלונדון ל"אל-ג'זירה נט" כי סין היא צורכת עיקרית וגדולה של הנפט האיראני, וחברות סיניות לא מעוניינות לקחת את הסיכון להגדיל את התלות שלהן בנפט הרוסי בימינו, עקב העונשים המוטלים עליו גם אם הוסרו זמנית, ולכן היא עשויה לחפש חלופות אחרות לנפט האיראני, דבר שיוביל לעלייה בדרישה בשוק הנפט וייקור מחירים.

סין תיארה את המצור האמריקאי על נמלי איראן כ"מסוכן ולא אחראי", כמו שהדגיש הנשיא הסיני שי ג'ינפינג את חשיבות השארת מצר אורמוז פתוח בפני השיט הימי, דבר שמראה על החשיבות של אספקות האנרגיה מהחוף עבור בייג'ינג.

לחצים על הכלכלות האסייתיות

אלרכבי הוסיף כי רוב הכלכלות הגדולות באסיה, כמו הודו ויפן, תלויות מאוד בייבוא נפט וגז מהחוף, ולכן תקלות נוספות בהספקות מהחוף יאלצו אותן לחפש חלופות, דבר שיגדיל את הלחץ על שוקי האנרגיה העולמיים.

לגבי איראן עצמה, אלרכבי הסביר שהיא הקפידה במשך זמן רב על גיוון כלכלתה, והاعتماد על הייצור המקומי בכיסוי רבות מצרכיה, ופיתחה אמצעים מודרניים רבים לייצור בשני התחומים של חקלאות ותעשייה, ובנתה את מה שהיא מכנה "כלכת התנגדות".

עם זאת, פגיעות במתקנים תעשייתיים איראניים במהלך המלחמה, עם הטלת המצור הימי עליה, "יעשו את עלויות המצור מאוד יקרות לכלכלה האיראנית", לפי דבריו.

התרחבות זעזוע האנרגיה

הבהיר שהמצור האמריקאי על נמלי איראן יביא לעלייה גדולה במחירי הנפט, לאור הפסקת יצוא הנפט האיראני שהיה לפני המלחמה כ-1.5 מיליון חביות ביום, והיה מתנהל דרך צי הצל כדי לעקוף את העונשים, או דרך ספינות סיניות.

הוא ציין כי חוסר זה בהיצע הנפט בשוק העולמי, שסובל כבר ממחסור גדול, יתרום לעליית המחירים, במיוחד כשגדולי המפיקים במזרח התיכון לא מסוגלים כעת להגדיל את הייצור.

סגירת מצר אורמוז גרמה לעליית מחירי הנפט ב-more than 50% מהמדרגים שלהם לפני תחילת המלחמה ב-28 בפברואר האחרון, ועל מחיר הגז הטבעי באירופה ליותר מ-60%.

היה זה הנציב לאנרגיה באיחוד האירופי, דן יורגנסן, שלח אזהרה על זעזוע ארוך טווח באנרגיה, גם אם המלחמה תסתיים במהרה, לאור העובדה שהחזרה למצב רגיל בשווקי האנרגיה תדרוש פרק זמן רב.

דרש יורגנסן ממדינות החברות באיחוד האירופי לנקוט צעדים לצמצום צריכת האנרגיה, מתוכם עבודה מרחוק בימים מסוימים בשבוע, ולעודד שימוש בתחבורה הציבורית.

החמרת משבר החובות של הממשלה

גם הזהיר יורגנסן כי משבר האנרגיה יכול להתגלגל למשבר פיננסי אם המדינות החברות באיחוד האירופי ימקמו יותר תוכניות סיוע לאזרחים בהתמודדות עם עליית מחירי הדלק, דבר שיביא להגדלת הגירעונות במאזנים הציבוריים.

בהקשר זה, קרן המטבע הבינלאומית הזהירה כי המלחמה עשויה להחמיר את משבר החובות הציבוריים אם הממשלות יהיו חייבות לתמוך במצביעים שלהן להתמודד עם עלות המחיה היקרה יותר עם הרבה יותר הלוואות, דבר שיביא למילוי החובות ופרעוניהם.

הקרן ציינה בדו"ח שלה, כפי שדיווחה העיתון הבריטי "גרדיאן", שמשבר האנרגיה מאלץ ממשלות לבחור בין הגנה על עמי מהם מהעלאת מחירים לבין שמירה על יציבות פיננסית.

מצפים שהעלייה באחוז האינפלציה, בשל עליית עלויות ההובלה והייצור עם עליית מחירי האנרגיה, תדחוף את הבנק המרכזי האירופי ואת הבנק של אנגליה לעליית שיעורי הריבית.

עליית שיעורי הריבית מביאה לעליית עלויות האג"חים שהממשלות מנפיקות כדי לממן את הגירעונות במאזנים הציבוריים, ומשם הגדלת ההוצאות הציבוריות, כמו גם גידול עלויות ההלוואות למגורים ואישיות של האזרחים.