הימין של טראמפ מתפרק.. האם מלחמת איראן תיצור מפלגה אמריקאית שלישית?

סדה ניוז - בהתפתחות שמשקפת את הרחבת השבר בתוך הזרם השמרני בארצות הברית, הודיע העיתונאי השמרן המוביל טאקר קרלסון על כוונתו לתרום להקמת מפלגה פוליטית שלישית, במהלך שהגיע לאחר הנתק שלו מהמפלגה הרפובליקנית וביקורותיו החריפות על הנשיא דונלד טראמפ על רקע המלחמה עם איראן.

ההתפתחויות הללו מתרחשות בזמן שבו הזירה הפוליטית האמריקאית חווה מצב של קיטוב גובר בתוך שתי המפלגות הגדולות, وسط ויכוח נרחב על מדיניות החוץ, היחסים עם ישראל, והעדיפויות של הממשל האמריקאי.

מפלגה אמריקאית שלישית

בקריאה למצב הפוליטי הלוהט, חשף הכותב טים באלק בדו"ח שפורסם בעיתון ניו יורק טיימס שינוי מהותי במסלול של טאקר קרלסון לאחר שהודיע באופן רשמי על תכנון להקדיש מאמצים לבניית מפלגה פוליטית שלישית לאחר ניתוקו הסופי מהמפלגה הרפובליקנית.

קרלסון, שנשאר במשך שלושה וחצי עשורים תומך נלהב בגישות השמרניות והיה בעל ברית קרוב לנשיא דונלד טראמפ, אישר בריאיון ממושך עם המגזין "קולומביה ג'ורנליזם ריוויו" כי יחסיו עם הנשיא והמפ1לגה התפרקו לחלוטין על סלע המלחמה עם איראן.

ניו יורק טיימס ציטט אותו אומר כי המפלגה הרפובליקנית הנוכחית סטתה לחלוטין מעקרונות "אמריקה קודם", והחלה לאמץ מדיניות שאינה משקפת את שאיפות האזרח האמריקאי הפשוט, ולכן לפי דעתו ארצות הברית זקוקה לפרויקט פוליטי חדש שישאף בכנות להגשים את מה שמשרת את האינטרסים של המדינה, הרחק מהקיטוב המסורתי בין הרפובליקנים לדמוקרטים.

לפי העיתון, הגיע ההכרזה של קרלסון ברגע שבו שתי המפלגות העיקריות חוות סערות פנימיות; המפלגה הדמוקרטית מתמודדת עם לחצים מהזרם השמאלי שלה בשל עמדת המנהיגות שלה כלפי ישראל והמלחמה בעזה.

טאקר קרלסון הבהיר כי המלחמה נגד איראן הייתה הסלע ששחק את הקשר בינו לבין הנשיא טראמפ והמפלגה הרפובליקנית, והוא שהיה תומך נלהב בגישות השמרניות בארצו.

המפלגה הרפובליקנית, לדעת קרלסון, סובלת מהגדלת הקרעים כתוצאה מהתנהלות הנשיא טראמפ במלחמה נגד איראן, מלחמה שמספר דמויות בולטות בזרם "אמריקה קודם" רואות כהפרה של ההבטחות שהעניק טראמפ במהלך קמפייני הבחירות שלו להימנע מהתערבות בסכסוכים זרים.

קרלסון ציין כי המפלגה שהוא מתכוון לסייע בבנייתה צריכה להתמקד בסוגיות פנימיות, ומבחינתו אין שום הבדל אמיתי בין המפלגות הרפובליקנית לדמוקרטית בנושאי מלחמה, מימון ומדיניות חוץ.

בנוסף, העיתונאי השמרן העלה מספר רעיונות שהוא רואה בהם בסיס לפרויקט הפוליטי החדש, בראשם הפסקת ההגירה לחלוטין.

הוא הסביר זאת בכך ששוק העבודה האמריקאי מתמודד עם אתגרים גוברים, במיוחד עם התפשטות השימוש בבינה מלאכותית, זו היא תפיסת עולם שהניו יורק טיימס ציין שהיא סותרת את הערכות של מספר גדול של כלכלנים שאינם רואים את ההגירה כקשורה לעליית שיעורי האבטלה כפי שקרלסון טוען.

על אף המחויבות הברורה הזו להקמת הישות החדשה, קרלסון -לפי ניו יורק טיימס- טיפל להכחיש כל שאיפה אישית שלו לרוץ למשרות פוליטיות או להיכנס לדרך הבחירות הנשיאותיות, ואישר כי אינו רואה את עצמו כמתחרה על השלטון עם טראמפ, אלא שתפקידו מוגבל לתמיכה ידעית ומוסדית בבניית חלופה זו.

רעיונות קרלסון

בדו"ח שמנהל שלה ג'יי אוליבר קונרווי, אישרה העיתון הגרדיאן הבריטי כי עמדתו החדשה של קרלסון מהווה המשך למסלול שבו הלכו והתרבו ביקורתיו על ממשלת טראמפ מאז פריצת מלחמת איראן, כאשר הביע במהלך החודשים האחרונים חרטה על התמיכתו הקודמת בנשיא.

הוא גם הכריז כי לא יתמוך במפלגה הרפובליקנית או במפלגה הדמוקרטית בבחירות האמצע לקונגרס בנובמבר הקרוב.

הגרדיאן ציינה כי העיתונאי השמרן רואה כי המדיניות של שתי המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית "מתאימות לחלוטין" בנושאי מלחמה ומימון, מה שחושף את המדינה האמריקאית בעיניו למדי כמו מדינה מפלגתית אחת שמסתתרת בצל הדמוקרטיה, דבר שמחייב לפרק את ההגמוניה הזו.

העיתון ציין כי קרלסון העיד שניסה לדבר עם טראמפ על ההתערבות באיראן לפני שמערכת היחסים ביניהם החמירה מאז.

קרלסון לא היה הקול היחיד שהודיע על מרד במערכת הרפובליקנית המסורתית; הכותב אווין סקוט רשם בדו"ח שלו לעיתון אינדפנדנט הבריטי תנועה מקבילה בראשות הנציגה לשעבר השנויה במחלוקת מרג'ורי טיילור גרין.

גרין הבהירה, בריאיון עם המגיש והעיתונאי פירס מורגן, כי היא מנהלת שיחות רציניות ומעמיקות עם דמויות מנהיגות לשם השקת מפלגה פוליטית שתתמקד במובנים אמיתיים על האינטרסים האמריקאיים הטהורים, הרחק מ"מוקשים ומסגרות" שהמפלגות העיקריות כופות.

והיא תיארה את המפלגה הרפובליקנית הנוכחית כמי שמייצגת אג'נדה "אמריקה ראשון", וציינה כי תיאום של קבוצת מנהיגים שנלחמו נגד המערכת הקיימת יכול להניב הקמת ישות פוליטית מושכת עבור צדדים רציניים מהימין ומהשמאל כאחד.

מלחמה אזרחית אידיאולוגית?

מבחינה רחבה יותר, שלל המנתחים רולנד אוליפנט ווין איטיה ריני בעיתון טלגרף את המשבר הזה ותיארו אותו כ"מלחמה אזרחית אידיאולוגית" שהתלקחה בתוך הימין האמריקאי במקביל להכנות של המדינה לחוג את יום ההולדת שלה.

הדו"ח מתאר את הניגוד הקטגורי בין הזרם של השמרנים החדשים, שמיוצג על ידי היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון, אשר רואה כי וושינגטון עצרה את המלחמה עם איראן בצורה מוקדמת מדי וקורא הנחיצות להחזיר את המבצעים הצבאיים להגן על ישראל, לבין הזרם "אמריקה קודם" שמיוצג על ידי קירט מילס, המנהל التنفيذي של מגזין "האמריקן קונסרוותיב".

לפי העיתון, מילס רואה כי המלחמה האחרונה הייתה "בגידה" בבסיס המצביעים של טראמפ ובעוד ההבטחות שהוא העניק, והאשים את הממשל בהקניית מאבק צבאי המנוגד לחלוטין לרצונות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לעומת היותה מגיבה לאינטרסים אמריקאיים ישירים.

את השסע העמוק הזה אישר גם ג'פרי קאפאסריבס, מנהל מחקרי מדיניות במכון ניסקן בוושינגטון, במאמר דעה שפורסם בעיתון הגרדיאן.

הוא הסביר כי טאקר קרלסון ושותפיו מייצגים את הזרם הלאומי הבדלני הרואה כי המפלגה הרפובליקנית לא הצליחה להיפרד מהמורשת של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הבן שהוביל את המדינה למלחמת עיראק.

הכותב ציין כי ההתקפות של הזרם ההבדלים מתרכזות בעיקר על יחסי ארצות הברית-ישראל ועל זרמי ההגירה, כמו גם על נטייתו ההולכת ומתרקב של קרלסון לעבר הדיבור הלאומי הנוצרי כהקשר מוסרי לפוליטיקה והסתמכותו על האינסטינקטים והתחושות בקבלת החלטות פוליטיות במקום על שיקולים אסטרטגיים מוקדמים.

ניתן להקיש מהדו"חות הללו כי הסכסוך כבר לא עוסק רק באיש טראמפ בלבד, אלא על זהות התנועה השמרנית האמריקאית עצמה, והאם היא תמשיך לאמץ מדיניות חוץ המבוססת על התערבויות צבאיות והטלות מסורתיות, או שתפנה לדרך יותר נבדלת ששמה את הסוגיות הכלכליות, החברתיות וההגירה בראש העדיפויות.

בהקשר זה, מבטאים את פעולות טאקר קרלסון ומרג'ורי טיילור גרין כהתראה על התגברות הוויכוחים בתוך הימין האמריקאי לגבי עתיד המפלגה הרפובליקנית ומגבלות יכולתה להכיל את הזרמים המתמודדים תחת מטריה פוליטית אחת, גם אם הרעיון להקמת מפלגה שלישית בשלב הזה קרוב יותר לשאיפה פוליטית מאשר לפרויקט מוגמר.