אנליזות: סיום המלחמה של טראמפ ללא הסכם עלול לחזק את איראן ולהשאיר את המפרץ חשוף יותר לסכנות

סדה ניוז - אנליזות טוענות כי הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, מסכן את ידו של איראן על אספקת האנרגיה במזרח התיכון אם יחליט לסיים את המלחמה מבלי להגיע להסכם, ובכך ישאיר את יצרני הנפט והגז במדינות המפרץ סובלים מהשלכות של מלחמה שהם לא לקחו חלק בהצתתה או בעיצוב מסלולה.

על פי דיווח סוכנות "רויטרס", זה "עשוי לחזק את כוחם של חוסני איראן, במקום למחוץ אותם", לאחר ש"צברו עוז" מהתמדה בפני ההתקפות האמריקאיות והישראליות הנמשכות מאז 28 בפברואר, וירי על מדינות המפרץ והזעזוע בשוקי האנרגיה העולמיים על ידי סגירת מיצר הורמוז למעשה.

טראמפ אמר בראיון שנערך עימו לפני נאום מתוכנן לאומה, כי מדינתו תסיים את מלחמתה עם איראן "במהירות רבה", רמז ביום שלישי שהוא עשוי לסיים את המלחמה גם ללא הסכם.

סיום המלחמה ללא ערבויות ברורות למה שיקרה לאחר מכן יהווה סכנה גדולה למדינות המפרץ, משום שהוא ישאיר את האזור חשוף לתוצאות מלחמה שהן לטובת איראן.

אמר מוחמד באהרון, מנהל מרכז דובאי למחקרי מדיניות ציבורית, כי "הבעיה היא סיום המלחמה ללא תוצאה אמיתית... טראמפ עשוי להפסיק את המלחמה, אבל זה לא אומר שאיראן תעשה זאת".

הוסיף כי איראן תמשיך לאיים על האזור כל עוד הכוחות האמריקאיים נשארים מוצבים בבסיסיהם במפרץ.

במהות החששות של מדינות המפרץ טמון האי-שוויון הזה, שהוא יציאתה של איראן מהמלחמה ללא תבוסה עם השפעה מוגברת, לפי רויטרס, כלומר היא עשויה לאיים על נתיבי השיט ועל זרימות האנרגיה והיציבות האזורית, בעוד מדינות המפרץ נושאות בעלויות הכלכליות והאסטרטגיות של סכסוך שלא נפתר.

אמר באהרון כי הפחתת חופש השיט באזור תהיה מקור לדאגה גדולה למפרץ.

הוסיף כי איראן עשויה להתחיל "לנצל את קלף המים הטריטוריאליים" ולהטיל את כללי המשחק שלה במיצר הורמוז, שהוא עורק חיוני לאספקת האנרגיה העולמית. המשיך ואמר כי "זה חורג מהורמוז. איראן הניחה את ידה על נקודת לחץ בכלכלה העולמית".

התריע כי יכולתה של טהראן לשבש את זרימות האנרגיה מעבירה מסר ברור לפיו כל מי שחושב להשיק התקפות עתידיות על איראן צריך לשקול בחומרה.

ההיגיון הזה עוזר להסביר מדוע מדינות המפרץ נמנעו מלהיגרר למלחמה הישראלית - האמריקאית.

אמרו גורמים באזור לרויטרס, כי הדאגה הגדולה ביותר שלהם היא למנוע את התהפכות המלחמה, שהחלה כהתקפות אמריקאיות ישראליות על איראן, למשהו הרבה יותר מסוכן, שהוא עימות שיעצב את המזרח התיכון לעשרות השנים הבאות.

טעות יסודית בהערכה

הסיכון להחרפה גבר בשל מה שמכנים אנליסטים פוליטיים כהערכה יסודית מוטעית של ארצות הברית וישראל לגבי האופן שבו תגיב איראן להתקפות הבלתי רגילות שהיו מכוונות נגד מנהיגותה.

הריגתו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בתחילת המלחמה, שנועדה להיות מכה decisive, הובילה לידי שינוי כללי המשחק. אחריו התמנה בנו, מוצטבא ח'אמנאי, ומה שהיה אמור להדיח את המשטר הפך לאתגר עבור שלטונות איראן המצריך התנגדות ונקמה.

הזכיר פואז ג'ורג'ס, חוקר בענייני המזרח התיכון, כי "במכה אחת, הפכו טראמפ וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, סכסוך גיאופוליטי לסכסוך דתי ותרבותי. הם העלו את ח'אמנאי משלטון שנוי במחלוקת לקדוש".

אנליסטים באזור מצביעים על כך שהריגתו של עלי ח'אמנאי סייעה לחזק את הלגיטימציה של הכוחות הדתיים הקיצוניים והאחדה את המוסדות הדתיים ואת משמרות המהפכה סביב נרטיב של התנגדות קיומית שבה הסכם הוא בלתי אפשרי והעמידה היא דבר קדוש.

הם טוענים כי ההנחה שכינון של מנהיגים עליונים יביא להריסת המשטר מתעלמת מהמוסדות האיראניים המורכבים ומבני הכוח המקבילים שלה, ולרשומותיה הארוכות של ההתמדה, מהמלחמה של שמונה שנים עם עיראק ועד הסנקציות האמריקאיות שנמשכו במשך עשרות שנים.

האנליסטים מצביעים על כך שהתוצאה אינה בהבסת טהראן אלא בהקצנה, איראן הפכה ליותר כועסת ונועזת, והאזור נושא בתוצאות של זה.

נשק הנפט האיראני

אמר המומחה לענייני טרור, מגנוס ראנסטורף, כי מקבלי ההחלטות בארצות הברית ובישראל לא נכנסו למלחמה כהזויים מהכוח האידיאולוגי של איראן, אלא שהם ככל הנראה הפחיתו בצורה חמורה את יכולת איראן להתמיד.

הוסיף כי התמנון היה שמילוי האוויר יושג על ידי פגיעה בפלטפורמות השיגור ומרכזי הפיקוד והכנסת הוראות על בני אדם בכירים, יספק חופש פעולה ובהגבלה אסטרטגית, אך המערכה האיראנית הפכה להיות יותר מגובשת במקום להתפרק, partly בשל העובדה שהיא נתמכת במוסדות מקבילים שנועדו להתחדש תחת לחץ.

אנליסטים פוליטיים באזור מוסיפים כי וושינגטון גם לא העריכה כראוי את יכולת איראן להגיב בצורה לא פרופורציונלית. הם אומרים כי טהראן לא צריכה לנצח במלחמה האווירית, אך מטרתה להטיל עליה עלויות כלשהן. במהלך עשרות שנים איראן השקיעה בקביעת נקודות לחץ במקום להתמודד בכוח מול כוח, והפכה את נכסי האנרגיה ואת מיצר הורמוז לשניים מרכזיים באסטרטגיה שלה.

באמצעות תקיפת תשתיות האנרגיה ואיום במיצר הורמוז, עלתה איראן את מחירי הנפט והאינפלציה ברחבי העולם והעבירה את הלחץ לארצות הברית ולשותפות שלה.

אנליסטים גם טוענים כי מטרת איראן איננה לנצח בשדה הקרב, אלא להטיל סבל כלכלי. הם אומרים שאם המלחמה תהפוך לבלתי אפשרית כלכלית, הישרדות עצמה הופכת לניצחון עבור איראן.

סיום המלחמה במהירות ללא ערבויות ביטחוניות ישאיר את מדינות המפרץ חשופות, עם אפשרות שהתגובה האיראנית העתידית לא תוגבל לאזור.

טהראן שומרת על היכולת להפעיל רשתות עולמיות מתמשכות באמצעות ערוצים שפותחו במהלך עשרות שנים כדי למקד את האינטרסים של ישראל וארצות הברית ושותפיהם רחוק משדה הקרב.

אמר ראנסטורף כי "הם עדיין לא התחילו, אבל יש להם יכולת אדירה להעניש את ארצות הברית וישראל", מתאר את איראן כאיום רב-פנים שיכול להשליך את אצבעותיו אף מעבר למזרח התיכון.

איום זה שוהה על כל נסיגה אמריקאית. אם ארצות הברית תיסוג, והפעולות הישראליות יסתמכו רבות על התמיכה האמריקאית, אז טהראן לא תחשוב שהתוצאה הזו היא תבוסה.

אנליסטים מהאזור בדעה כי המשטר התיאוקרטי (דתי) עשוי שעמד ולא ישנה דרסטית את מאזן הכוחות, והאזור יראה את איראן כיותר מסוכנת מאי פעם.