סגר במצר הורמוז גורם לעלייה חדה בעלויות ביטוח הספינות.. ימאים תקועים זקוקים לעזרה כדי לצאת מהחוף

סדא ניוז - המלחמה הממשיכה באיראן גרמה לעלייה משמעותית בעלויות ביטוח הספינות באזור, במיוחד אלו החוצות את מצר הורמוז, אשר סיפק מסלול לחמישית מהאספקה העולמית של נפט וגז טבעי לפני המלחמה, וחווה ירידה של 95% בתנועה הימית בעקבות האיומים האיראניים, והתקפת ספינות מסוימות בתגובה למתקפה האמריקאית-ישראלית המשותפת.

הפדרציה הבינלאומית לביטוח ימי הודיעה, שחלק מחברות הביטוח שלחו מה שקרוי הודעות לסיום פרמיות ביטוח “סיכוני מלחמה” לספינות, במטרה “להעריך מחדש” את הכיסוי הזה ואז “להשיב אותו לפעולה בתנאים מתוקנים”, לאחר שהאמריקאיים והישראלים פתחו במלחמה נגד איראן ב-28 בפברואר.

על אף שמו, ההודעות הללו אינן מבטלות את הכיסוי בהכרח, שכן ביטוח המלחמה נשאר זמין לבעלי הספינות ומפעיליהן המעוניינים לרכוש אותו.

נציגים בלונדון, שהיא השוק הגדול ביותר לביטוח ימי בעולם, אישרו כי קברניטי הספינות נמנעים מחציית המצר למען הגנת הצוותים שלהם, ולא בשל חוסר יכולת להשיג ביטוח.

האגודה לשוק “לוידס”, שהיא אגודה מסחרית ממוקמת בלונדון, צהרה ביום שני, כי “החששות הביטחוניים, ולא זמינות הביטוח, הם המפחיתים את התנועה הימית”.

על אף זאת, גדל מחירי הפוליסות לביטוח לחצייה במצר בחדות, על פי מה שדיווחו משתתפי השוק.

עלות ביטוח סיכוני מלחמה הייתה בדרך כלל פחות מ-1% משווי הספינה, לפני פרוץ המלחמה הנוכחית. כיום, ייתכן שעלות הביטוח הזה תגיע לעשרות מיליוני דולרים לחצייה אחת במצר הורמוז.

דיויד סמית, יושב ראש מחלקת הביטוח הימי בחברת הביניים המיוחדת “מקגיל”, מעריך שהמחירים נעים בין 3.5% ל-10% משווי הספינה, ואמר “שהמחירים הללו משתנים בכל שעה تقريبית”.

גם מחירי ביטוח לשליחויות המכסים את המוצרים עצמם מצביעים על כיוון דומה.

דיויד סמית מציין שכ “העלות של טנק בסגנון חדש לגמרי עשויה לנוע בין 200 מיליון ל-250 מיליון דולר, וערך המשלוח שלה יכול להגיע לאותו סכום”.

סוגים שונים של ביטוח

ספינות סחר זקוקות תחילה לביטוח על גוף הספינה, המכסה את ההפסדים או הנזקים שייגרמו לה, ולאחר מכן ביטוח הגנה והחזר, המכסה את האחריות כלפי אחרים.

צריך להיות כיסוי ביטוחי לסחורה.

ולבסוף, הספינות משיגות ביטוח נגד סיכוני מלחמה, בדרך כלל דרך פרמיה שנתית, אבל ביטוח זה אינו כולל כניסה לאזורים שבהם מתנהל סכסוך, הידועים בשם האזורים “המוסמנים”.

כדי להיכנס לאזורים הללו, יש לנהל משא ומתן מחדש על פרמיית ביטוח חדשה נגד סיכוני מלחמה.

מדר וסימון מחדש של אזורים מסוכנים

שוק הביטוח הימי בלונדון הרחיב, בתחילת מרץ, רשמית את האזורים “המוסמנים” בחוף.

ניל רוברטס, ראש מחלקת הביטוח הימי והאווירי בשוק הביטוח הימי בלונדון וחבר בוועדה האחראית לעדכון הרשימה, מסביר כי המערכת הזו “מאפשרת לחברות הביטוח להציע תגובה מהירה ואחראית לאזורים בעלי סיכון גבוה”.

כשתהיה לקביעת פרמיות ביטוח נגד סיכוני מלחמה, חברות הביטוח מתחשבות במספר גורמים, כולל סוג הספינה, הדגל שלה, בעליה, כמו גם בגודלה, מהירותה וטען שלה.

דיויד סמית מסביר שאין כיום ביקוש לרכישה, מציין שאחת מחברות הביטוח דיווחה כי שיעור המאזנים למסמכים הקשורים למצר הורמוז הוא פחות מ-1%.

יוזמת ביטוח אמריקאית

שרת האוצר האמריקני, סקוט פיסנט, הבטיח ביום חמישי להשיק יוזמת ביטוח אמריקאית המטרה לעודד חציית מצר הורמוז.

הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, הציע את התוכנית הזו, שמכילה מלוות ימיות, והפציר בכוחות המערביים ובמדינות נוספות להצטרף אליה.

אך נראה שמרביתן מהססות לעשות זאת נוכח המצב המתמשך.

דיויד סמית צופה שאם ייושם תוכנית חצייה מוגנת צבאית והוכח את יעילותה, מחירי הביטוח ירדו “בצורה מהירה מאוד”.

נפילת התנועה במצר הגיעה ל-95% בתקופה שבין 1 ל-26 במרץ, בהשוואה לרמות לפני המלחמה, על פי חברת ניהול התנועה הימית “קפלר”.

מאז הראשון במרץ, 24 ספינות מסחריות, מתוכן 11 טנקים, פגעו או דיווחו על תקריות בחוף או במצר הורמוז או במפרץ עומאן, על פי הוועדה הבריטית לעסקי הספנות (UKMTO).

ימאים תקועים בחוף מבקשים עזרה

בהקשר למלחמה המתמשכת בחוף, הפדרציה הבינלאומית של עובדי התחבורה דיווחה שיש לה יותר מ-1000 הודעות דרך דואר אלקטרוני או הודעות טקסט מימאים תקועים במצר הורמוז ובסביבה מאז פרוץ המלחמה.

על פי הארגון הימי הבינלאומי של האומות המאוחדות, יש כ-20,000 ימאים תקועים בחוף, ו-8 ימאים או עובדים בנמלים לפחות מתו בתקריות שאירעו באזור מאז ה-28 בפברואר.

באותו הקשר, המנחה של רשת הפדרציה הבינלאומית של עובדי התחבורה בעולם הערבי ואיראן, מוחמד הרשדי, אמר “שזו מצב יוצא דופן ויש הרבה פאניקה”, תיאר את המצב כ”מזעזע באמת”.

הוא הוסיף שכ “אני מקבל שיחות מימאים בשעות השנייה והשלישית בבוקר; הם מתקשרים אלי ברגע שיש להם חיבור לאינטרנט”.

והוא ציין ש”אחד מהימאים התקשר בבהלה ואמר ‘חטפנו כאן הפגזה. אנחנו לא רוצים למות. בבקשה תעזור לי אדוני. בבקשה תוציא אותנו מכאן’”.

באחת ההודעות שקיבלה הפדרציה הבינלאומית של עובדי התחבורה ב-18 במרץ, ימא אמר שמפעיל הספינה התעלם מהבקשות של הצוות לעזוב, בטענה שלא יהיו טיסות לעיראק, והוא סירב לאשר נתיבים חלופיים.

ואחד מהימאים התקועים כתב בהודעת דואר אלקטרוני, שממנו עיינה “פרנס פרס” ואישרה את קיומה, “שהם מכריחים אותנו להמשיך את פעולות השינוע וההעברת הסחורות מספינה לספינה, גם כאשר אנו מביעים את החששות שלנו לגבי בטיחותנו ואנחנו באיזור שכמוהו כאזור מלחמה. הם משאירים אותנו במצב שאין עבורנו בחירות”.