הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה החליטה לשחרר 400 מיליון ברים ממאגרי הנפט

סדנאוס - הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה הסכימה לשאוב 400 מיליון ברים ממאגרי הנפט החירומיים, במבצע השאיבה הגדול ביותר אי פעם, בזמן שהממשלות מנסות לרסן את עליית מחירי האנרגיה המנוגנת במלחמה המתרחשת במזרח התיכון.

אמר המנכ"ל של הסוכנות פאטח בירול ביום רביעי בהודעה: "היקף האתגרים שמסביב לשוק הנפט הוא חסר תקדים". הוא הוסיף: "מדינות החברות בסוכנות האנרגיה הבינלאומית הגיבו במבצע חירום קבוצתי חסר תקדים בגודלו".

בירול הסביר שההחלטה התקבלה פה אחד, מבלי לקבוע את קצב או משך או את המיקומים של המבצע שחרור הדלק המתוכנן, אלו הם פרטים שיהיו מכריעים לשוקי האנרגיה. יפן הודיעה קודם לכן שהיא תשחרר באופן חד צדדי כ-80 מיליון ברים, החל מ-16 במרץ על פי מועד הקרוב ביותר.

מחירי הנפט קפצו לכ-120 דולר לבר בעודה בלונדון מוקדם יותר השבוע, בזמן שהזרימות דרך סטרפורט הורמוז, החיוניות במפרץ הערבי, עצרו למעשה, אף על פי חוזים עתידיים ירדו מאז, جزئית בגלל התחזיות שממשלות יפנו למאגרים שלהן. המחירים ירדו לאחר ההודעה ביום רביעי, לפני שחזרו לעלות שוב.

בירול הוסיף שהיציבות בשוקי האנרגיה תלויה בעיקר בהחזרת התנועה דרך הסטרפורט.

שחרור כמויות שמעל לתוצאות המלחמה הרוסית-אוקראינית

ההחלטה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה עוקפת את הכמות של 182.7 מיליון ברים שהוצגו על ידי המדינות החברות בשוק בשנת 2022 לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. ההליך הזה אושר רשמית במהלך ישיבת דירקטוריון הסוכנות במרץ של אותה שנה, והיה מכוון לשחרר שני מיליון ברים ביום בחודש הראשון, לפני שזו התארכה והוקדשה אחר כך.

אך ההפסדים הפוטנציאליים באספקה כתוצאה מהמשבר הנוכחי עשויים להיות הרבה יותר גבוהים בהשוואה לשנת 2022.

בעוד ששוקי הנפט העולמיים חוו עודף בתחילת השנה הזו, התמונה הפכה ההיפך עם ההסגר הכללי של סטרפורט הורמוז, שבו בדרך כלל עובר כ-20% מהנפט העולמי המועבר בים.

הפחתת תוצרת הנפט

עם מילוי מיכלי האחסון באזור, מדינות הייצור הגדולות, כולל עיראק, האמירויות וסעודיה, מעמיקות את הפחתות האספקה, מה שמפחית כ-6% מהתוצרת העולמית. כמו כן, האמירויות עצרו את הפעלת המזקקה הגדולה ביותר שלה, "אל-ראויס", ביום שלישי כמבצע זהירות לאחר תקיפה באוויר באזור.

אמרה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, המנחה את מבצעי השחרור מהמאגרים במדינות הארגון לשיתוף פעולה כלכלי, שכל חבריה 32 יש להם למעלה מ-1.2 מיליארד ברים במאגרים החירומיים, כולל את מאגר החירום הגדול ביותר, שהוא המאגרים האמריקאים. יש גם 600 מיליון ברים נוספים ממאגרים תעשייתיים הנתונים לחובות ממשלתיים.

מדינות אלו מחויבות לשמור על מאגרים השווים לפחות ל-90 יום מהיבואיות הנפט נטו שלהן, ויכולים לכלול מאגרים המיועדים רק לחירום או מאגרים מסחריים, בנוסף למאגרים שנשמרים לפי הסכמים דו צדדיים.

המאגרים האמריקאים כיום כוללים כ-415 מיליון ברים של נפט, שזה מעט יותר מחצי מכושר הקיבולת שלהם. המאגרים נוצרו בשנות ה-70 לאחר החרם הנפט הערבי, וכמויותיהם מאוחסנות במערות עצומות ועמוקות מתחת לאדמה בארבעה אתרי שהוגנו בחוזקה לאורך מפרץ מקסיקו.

אך חלק מהסוחרים והאנליסטים ספקנים בנוגע ליכולת של הממשלות הצורכות למשוך מהמאגרים במהירות הנדרשת כדי לסתום את פער האספקה הרחב.

אמר הומיון ולקשאי, האנליסט הבכיר בחברת "קפלר" (Kpler), לפני ההודעה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה: "הפרטים הם הגורם המכריע". הוא הוסיף: "השאלה המרכזית היא כמה מהר ישוחררו הכמויות הללו".

המאגרים האמריקאים

אמרה נטיושה קנהווה, ראש אסטרטגיית שוקי הסחורות ב"ג'י פי מורגן", בהערה ביום שלישי כי ארה"ב "סביר שתספק את החלק הגדול מכל המבצע השחרור".

ואף אם האוצר הכספי המרבי מהמאגרים האמריקάיים יישלב יחד עם זרימות ממדינות אחרות חברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, זה יכסה אולי חלק קטן בלבד מהאספקות שנעות בין 11 מיליון ל-16 מיליון ברים ביום מהמפרץ, שכפי ש"סיטי גרופ" מעריכה, נאבדות מדי יום.

לפי אתר משרד האנרגיה האמריקאי, הכושר המרבי של השאיבה מהמאגרים האמריקאיים הוא 4.4 מיליון ברים ביום, והזמן שלוקח להעביר את הנפט מהמאגרים לשוק הפתוח הוא 13 יום לאחר החלטה נשיאותית.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה סייעה בעבר בביצוע חמש פעולות התערבות דומות: במהלך התקופה שקדמה למלחמת המפרץ בשנת 1991, ולאחר הוריקנים "ריטה" ו"קטרינה" בשנת 2005, ולאחר התפרצות מלחמת האזרחים בלוב בשנת 2011, ושניים פעמים בשנת 2022 בתגובה להפרעות הקשורות למלחמה באוקראינה.