האם התחרות על המשאבים האסטרטגיים הללו תבעיר מלחמה עולמית שלישית?

SadaNews - העולם חי בעידן זה על פלטה לוהטת; פרופורציות הולכות ומתרבות של מלחמות, פגיעה בחוק הבינלאומי, והחמרה בתחרות בין מעצמות על מגוון אמצעי השפעה, והפרעה ביחסים בין בעלות ברית בחצי המערבי של כדור הארץ, ואזהרת מומחים ומנתחים על סימנים לתחילת עימות ישיר בין מעצמות. ובעיצומו של גידול המתחים, מתייצבים לנגד העיניים מרכיבי תחרות אסטרטגית מגוונים, שעשויים לגרום לפרוץ מלחמה גדולה, שכפי שחזה איינשטין, תחזיר את המין האנושי להילחם במקלות ואבנים.

מפת הסכסוך העולמית היום נראית מסובכת יותר ויותר, היא אוגרת בתוכה דפוסים היסטוריים חוזרים, ושינויים חדשניים ומכריעים, אך התמונה הגלובלית המורכבת לא חסרה סימנים התורמים להבנת הדינמיקות של הסיכונים הבולטים ברגע הנוכחי.

העימות החדש בין "הלב" ל"קצוות"

מפת "הלב" מול "הקצוות" משקפת סכסוך מושרש על ההגמוניה באירופה ואסיה, שהתבטא בעבר בשאיפת ברית המועצות להתרחב לעבר קצוות היבשת. מולה עמדו הקואליציה שכונתה "העולם החופשי", שאיגדה את השוליים של מערב אירופה ומזרח אסיה, הנתמכת בכוח ימי חוצה ימים שזו ארצות הברית.

מוקדי המתיחות המסוכנים ביותר אז התמקדו על הקו המגע בין מחנה "הלב" ל"קצוות", כמו גרמניה וקוריאה המפולגת, שנשלטו אז על ידי המחנות המתחרים.

ובעידן הנוכחי, המפה הזו עדיין משקפת את התחרות הגלובלית על השפעה ומעוררת מתחים שמק缩ים את המרחק ממלחמה גדולה, עם שינויים בולטים.

האיומים על "הלב" היום מתבטאים בקואליציה הכוללת מדינות הממוקמות בלב אירופה ואסיה או בקצוות שלה, כולל רוסיה, סין, איראן, וקוריאה הצפונית, המאחדות אותן עוינות כלפי קואליציות "הקצוות" המפריעות לדרכי האינטרסים שלהן.

הקואליציה מתבטאת בתמיכה של בייג'ינג, טהרן ופיונגיאנג במוסקבה במלחמתה על אוקראינה, הנתמכת על ידי "נאט"ו". ובת contribution של הטכנולוגיה הצבאית הרוסית לחיזוק יכולות קוריאה הצפונית וסין, בזמן שבייג'ינג מנסה לשבור את כוחות ההכלה באוקיינוס השקט.

כלכלית, ייחודו של כלכלה חדשה למחנה "הלב" מצביע על כך שייצוא האנרגיה הרוסי זורם בכבדות לכיוון סין, בעוד מוסקבה תלויה במימון, טכנולוגיה ועסקים המגיעים מבייג'ינג.

על אף השותפות הכלכלית, מחנה "הקצוות" ממשיך להנות מעושר וחדשנות מתקדמים, נוסף על כוח הקואליציות האמריקאיות אשר אינן נתקלות בתחרות מיטבית.

עם קיצור ההשקעה ההגנתית מצד מדינות "הקצוות" בעשורים האחרונים, נפתח הפתח בפני סין להפוך להיות הכוח התעשייתי הבולט ביותר בעולם.

ועכשיו, טראמפ מנסה להפוך את מגמות אלה, ולהפוך את מאזן התועלות מעבר לאוקיינוס האטלנטי והבינלאומי; על ידי דחיפת בעלות הברית בקווי החזית לממן מחדש את הייצור בארצות הברית, ולחזק את יכולות ההגנה שלהן.

ואף על פי שהמטרה היא לחזק את מעמד "הקצוות" במפת הכוח הגלובלית, ההנהגה הבלתי יציבה של טראמפ, נטייתו להתרחב, והאיומים החוזרים לבעלי ברית קרובים מאיימים לקרע את מחנה זה.

ושוב, הסכנות להתרחבות מלחמה עולמית שלישית נראות שמולדות באזורים החזותיים בין שני המחנות המתמודדים, כמו אוקראינה או טייוואן, מה שמעשה את הסכנות המדיוקות של התקופה הנוכחית להיות ברורות על מפת "הלב-קצוות", כפי שהיה בעבר.

חידוש המאמצים לשלוט על אזורי השפעה הישנים

אזורי ההשפעה אינם באים לרגע; המעצמות הגדולות תמיד ניסו לאכוף את שליטתן על מדינות חלשות יותר, אם כאזורים חוצצים, או כ平台ים להתרחבות, או כמקורות למשאבים ואחריות, בעוד אזורי ההשפעה כיום לוקחים צורות המקדמות בין הישן והחדש.

ה"דוקטרינה של דונרו" שהטראמפ מאמץ היא חזרה לעבר, כשתוכנית ארצות הברית לשוב לדומיננטיות מהקוטב הצפוני עד לארגנטינה, דרך בידוד המדינות העוינות, התערבות במדיניות אמריקה הלטינית, מתן פרס לבעלי ברית ועונש ליריבים.

טראמפ שואף להרחיב את השפעת מדינתו בכלכלה העולמית, דרך הקמת אימפריה נפטית המשתרעת מאלסקה ועד לוונצואלה.

הרפתקה זו מעמידה את טראמפ על המסלול ההיסטורי הידוע, שכן בזמני הפרעות העולמיות, נשיאים אמריקאים קודמים טוענים לחסן את החצי המערבי של כדור הארץ.

כמו כן, רוסיה בילתה שני עשורים בניסיון לשוב לדומיננטיות בחלקים מהאירופה המזרחית ומקום ברית המועצות לשעבר.

זה מתרחש תוך כדי שמועות בהודו; מדוע ניו דלהי אינה תובעת את השפעתה בדרום אסיה ואוקיינוס ההודי.

ועומד לצדו, טורקיה מציעה היא חזון "עות'מאני חדש" של השפעה המשתרע ברחבי שלוש יבשות; מה שמטה את התקופה הזו להיות עידן התחרות המרובה להשפעה, לסיים את התקופה השקטה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

מן הצד של סין, היא נראית מוכנה לגמרי לשלב הזה, האיים המלאכותיים בים סין הדרומי, והלחץ הצבאי על טייוואן, וניסיונות להפחיד את יפן והפיליפינים, משקפים מאמץ להקים מוקד השפעה מסורתי הנמצא בגאוגרפיה בחופים של מזרח אסיה.

כמו כן, ההתנגשויות הגבוליות עם הודו בהימלאיה, והמהלכים חצי סודיים נגד בוטאן, והחדירה באסיה המרכזית, מהוות את ההתרחבות היבשתית של קמפיין ימי מקביל.

ומפת שי ג'ין פינג לא נעצרת בגבולות הגיאוגרפיים של השפעה, היא כוללת גם תחום השפעה עצום במרחב הדיגיטלי.

ה"דרך של הקוול" הדיגיטלית הסינית משתרעת על פני שטחים נרחבים של מדינות הדרום העולמי, מתבססת על רשתות תקשורת שהקימו חברות סיניות, ודוגמאות של אינטליגנציה מלאכותית פתוחה, ופלטפורמות תשלומים דיגיטליים, וטכנולוגיות מעקב.

וציוד דיגיטלי סיני מהווה את התשתית ליותר מ-200 ערים חכמות ב-40 מדינות.

ההסתמכות על טכנולוגיה סינית פותחת את הדלת להשפעה כלכלית ופוליטית, מה שמסביר את המטרות של ארצות הברית נגד "הואווי", גאון התקשורת הסינית, בניסיון לדכא את כוח סין.

ביוני 2025, אזהרה פנומטית שהיא תסיר את הציוד של "הואווי" מרשתותיה ותשנה אותו, מהלך חלק מהמאמצים של טראמפ להפחית את השפעת סין בתחומי ה"דונרו".

אולם המשימה הזו נראית קשה לאור הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי הרחב של בייג'ינג באזור, אך היא מזכירה אמת מוצקה: בכל מקום שבו מתממשים אזורי השפעה מתמודדים, נוצר חיכוך בין מעצמות גדולות, ומתרקם הסיכון לעימות שאין ממנו חזרה.

סכסוך ההשפעה על המסדרים הימיים האסטרטגיים

המוקד על המסדרים המימיים האסטרטגיים מהווה עימות חדש בתחרות גלובלית, לאחר עשורים של הגמוניה אמריקאית, החיזוק הימי הסיני מתחיל לאתגר את ההגמוניה של ארצות הברית באוקיינוסים, בעוד שהקדמה של בייג'ינג בים סין הדרומי מאיימת להפוך את המיצרים הללו למקום סגור ונשלט באופן מוחלט.

כמו כן, מפת התחרות על אזורי ההשפעה כיום, מראה על עלייה בסכסוכים במעברים ימיים חיוניים באופן כללי, ולעיתים קרובות באזורים המוקפים בטווחים רחבים יותר של מתיחות ומעורבות.

דוגמה החשובה ביותר לכך היא מצר באר המנדיב, שמבצר את הנקודה המחברות בין הים האדום ומפרץ עדן, ומקשר בין הים התיכון לאוקיינוס ההודי, מחבר את אירופה עם אסיה.

הים האדום היה מעבור כ-30% מתוך תנועת הקונטיינרים העולמית, ולאחר מלחמת השבעה באוקטובר, והגבלת התנועה של החות'ים בעיר, כוונה מחדש על תנועת המשלוחים הגלובלית, דרך צמצום תנועת השיט בתעלת סואץ, מה שחשף עד כמה הים האדום משתלב בתוך היקף סכסוך המשתרע מאפריקה ועד המפרץ הפרסי.

הסכסוך האסטרטגי בנוגע לכיבוש ההשפעה באזור הזה, מתפשט על ידי התמודדות של כוח אזורי בעוצמה, הכולל את סעודיה, איראן, ואמירויות, על השפעה בתימן, והקונפליקטים האלה התפשטו לסודן והקרן האפריקאית, כאשר סכסוכים פנימיים אלימים טרנספורמצים למלחמות של שליחים מרובות צדדים.

וכך, ג'יבוטי, השוכנת בצומת הים האדום ומפרץ עדן, הפכה לעוצמה לחימה צבאית שמעבר לקיבולת הגיאוגרפית שלה, מכילה בסיסים של ארצות הברית וסין, לצד מתקנים שמשתמשות בהם מדינות אחרות.

רוסיה שואפת להקנות נוכחות ימית בחופה של סודן הצמודה לים האדום, בעוד ישראל העניקה הכרה דיפלומטית ל"ארץ הסומליה"; מכל מה שהיא מספקת מאתרים אסטרטגיים.

כמו כן, הודו, טורקיה, ומצרים, מדינות אחרות, מחזקות את הנוכחות שלהן לאורך המעבר המהווה את נושא מחלוקת זאת, וכך הופכות הצטלבות השיט הימי לאזורים של סכסוך עם החמרה מתמשכת בתחרות.

לא תיכנסו צפונה מזה המתחים הללו, האזור הצפוני מציין את הדרך הקצרה ביותר בין אמריקה הצפונית ל"אוראסיה" (זהו מונח גיאוגרפי המיוחס למסה הקרקעית המאחדת את יבשות אירופה ואסיה), והפשרת הקרח עשויה לפתוח נתיבים ימיים חדשים שיקצרו ימים, ואולי שבועות, בזמן השינוע בין אירופה המערבית ואסיה המזרחית.

המעבר גרינלנד - אייסלנד - בריטניה עוצר בקו למרכז הצפוני, מה שהופך את האזור הקפוא הזה לגבול טופוגרפי מתגבר כלפי התחרות.

כאן ממקדת רוסיה את דרישותיה הריבוניות, ומרחיבה את היכולות הצבאיות שלה סביב" המעבר הימי הצפוני", בתקווה שבהמשך יהפוך לדרך מהירה אוראסית, ובו זמנית, סין מקדמת את עצמה כלכלית וצבאית בתוך האזור הארקטי.

ובתוך המחנה הנגדי, ארצות הברית שואפת לחסום את הכניסות שלה לצפון, כולל רשתות האזנה מוקדמת בגרינלנד ובקנדה. מה שמדגיש שהמפה המתרכזת סביב הקטבים תקבל חשיבות רבה יותר במחשבה האסטרטגית, וכי הסכסוך הולך ומתרקם בעניין המעברים השולטים בקיום של העולם הימי.

קריאה בפונדערח של המצב

המפה האסטרטגית של התקופה הנוכחית שלנו אינה פחות מבולגנת מהעולם שהיא מייצגת, היא מגלה כיצד העוינות הישנה, כמו הסכסוך בין "הלב" ל"הקצוות", ממשיכה לחיות על אף ההתפתחות של הקואליציות המודרניות.

זה מראה גם איך אזורי ההשפעה החדשים לעיתים עוסקים בדרישות גיאוגרפיות ולעיתים ממרדים עליהן, וכיצד המהפכות המהותיות מעצבות דפוסי ובחירות החלשות.

הבנת התמונה הגלובלית מדגישה סיכונים קריטיים, כמו האמת שהאיום הגדול ביותר לפרוץ מלחמה עולמית נמצא לאורך המגע בין "הלב" ל"הקצוות", או כיצד סכסוכים סביב המסדרים הימיים הקריטיים גורמים לשינויים בזרימת המסחר, ומחמירים אזורים שלמים.