מה פרטי ההנפקה המצרית הראשונה של אגרות חוב ממשלתיות המיועדות לפרטים?

סדא ניוז - מצרים מתחילה היום ביום ראשון בהנפקת כלי חוב ממשלתיים הראשון המופנה ישירות לאנשים פרטיים ללא תיווך בנקאי, בצעד שמטרתו לגוון את בסיס המשקיעים ולהפחית את עלות ההלוואות, תוך מתן האפשרות לגיוס בחשבון "אגרת האזרח" בתשואה שנתית נטו של 17.75% ולמשך 18 חודשים, במסגרת מאמצים רשמיים לגייס חלק מהחסכונות של אנשים פרטיים ולהקטין את התלות בבנקים כמקור מימון מרכזי לחוב הציבורי, כך לפי שלושה פקידים ממשלתיים.

ההנפקה, שהוכרזה על ידי משרד האוצר ביום חמישי שעבר, היא הראשונה מסוגה שמאפשרת לאנשים פרטיים להלוות ישירות לממשלה מבלי לעבור דרך הבנקים, במסגרת תוכנית המיועדת למשוך לא פחות מ-5% מהחסכונות של אנשים פרטיים במערכת הבנקאית, המהווים כ-60% מסך המגזר הבנקאי.

כחלק מתוכנית שנועדה לחלוק מחדש את בסיס מחזיקי החוב הממשלתיים ולהקטין את התלות בבנקים ובמוסדות פיננסיים גדולים, כך לפי אחד מהפקידים שביקשו לא לחשוף את זהותם. ההנפקה מתבצעת דרך סניפי הדואר המצרי ותמשך עד ה-8 במרץ הבא.

חסכונות המצריים בבנקים

לפי נתוני הבנק המרכזי המצרי, סך ההפקדות לעיתים בלא כסף מקומי עלה ב-26.8% בהשוואה לשנה הקודמת, והגיע ל-7.74 טריליון לירות מצריות בסוף דצמבר 2025. הפקדות אלו מתחלקות בין כ-1 טריליון לירות הפקדות נוכחיות קצרות טווח, ו-6.74 טריליון לירות הפקדות לא נוכחיות בטווח בינוני וארוך.

ההפקדות של אנשים פרטיים מהוות כ-80.7% מסך כל החסכונות שאינם ממשלתיים בכסף המקומי, שהגיעו לכ-9.581 טריליון לירות מצריות בסוף דצמבר האחרון, דבר שמעיד על הרחבת הבסיס היעד.

מגמה זו מתרחשת בזמן שבו נטל שירות החוב תלחץ על הכספים הציבוריים, כאשר תשלומי ריבית החוב מהווים כ-92% מסך כל ההכנסות הציבוריות במהלך המחצית הראשונה של שנת הכספים 2025-2026. לפי נתונים שפורסמו על ידי האוצר המצרי בחודש שעבר, תשלומי הריבית עלו ב-34.6% בהשוואה לשנה הקודמת במהלך התקופה בין יולי לדצמבר 2025, והגיעו לכ-1.26 טריליון לירות מצריות, דבר שמעיד על עליית עלות ההלוואות ותומך במגמת הממשלה לחפש כלי מימון עם עלויות נמוכות יותר.

קהיר שואפת להורדת העלות וצמצום הסיכונים

שלושת הפקידים אישרו כי אפשרות ההשקעה הישירה של אנשים פרטיים בכלי חוב ממשלתיים ללא מתווך בנקאי תוריד את העלות הסופית בהלוואות של הממשלה, על ידי הפחתת הוצאות שהאוצר חווה בעת הלוואה דרך הבנקים.

הם הסבירו כי חלק מהעלות בלקיחת הלוואה על ידי הממשלה דרך הבנקים קשור למה שמכונה "המכסה המינימלית", שהיא אחוז מהפקדות הלקוחות שמחייב את הבנקים להפקיד אותו בבנק המרכזי ללא תשואה, בנוסף לעלות ההפקדות ומרווחי הרווח שמוסיפים הבנקים לפני החזרת הכספים בניירות ערך ואגרות חוב.

כתוצאה מכך, הבנקים דורשים תשואה גבוהה יותר כדי לפצות על ההוצאות הללו, שמעלה את הנטל על האוצר הציבורי, דבר שעל האוצר הישראלי לחתור להוריד דרך ההנפקה הישירה לאנשים פרטיים, לפי הפקידים.

"המטרה אינה מוגבלת להורדת הנטל מהחוב, אלא כוללת גם הפחתת הסיכונים והרחבת בסיס המשקיעים, דבר שמפחית את הרגישות של המימון לכל לחצי נזילות שעשויים להתרחש במגזר מסוים".

באותה עת, אחד הפקידים ציין כי משרד האוצר עשוי לפנות בשלב מאוחר יותר להציע הסכמים ארוכים יותר לאגרת "האזרח" שיגיעו לשלוש שנים, לאחר הערכת תוצאות ההנפקה הראשונה ומדידת מידת העניין של אנשים פרטיים בה.