מה המשמעות של השתתפות מפקד צבאי אמריקאי במו"מ עם איראן?

סדה ניוז - תחת עיני האזור והעולם, החלו המו"מ בין וושינגטון לטהראן בבירת עומאן, מסקט, תוך כדי חשש גדול לאור ריבוי הכוחות הצבאיים באזור ולחתירה אזרחית למנוע מלחמה, והודעות רשמיות שחלפו ביניהן.

באור השלטון הזה, השיחות הנוכחיות נראות רגישות יותר מאי פעם, כאשר האזור עוקב אם הדיפלומטיה תצליח למנוע הסלמה, או שאולי יהיו קווים אדומים שאין לחצותם שיחזירו את התמונה לעימות פוטנציאלי.

השתתפות מפקד הפיקוד המרכזי האמריקאי, הגנרל ברד קופר, במו"מ משקפת משמעות ברורה של ניהול הסיכון הצבאי המיידי, והבטחה שהמתח הפוליטי לא יהפוך למפגש אמיתי בין הכוחות האמריקאיים לאיראניים, כך אומר כותב הטור הפוליטי במגזין "ניוזוויק" פיטר רוף.

לפי דברי רוף לערוץ אל-ג'זירה, המטרה מהשתתפות זו היא למנוע מלחמה ולעקוב אחרי התחייבויות איראן בנושא הביטחון האזורי והיכולות הבליסטיות, עם הבטחה שהארצות הברית רוצה להישאר הכוח השולט בקביעת סדרי העדיפויות האסטרטגיים באזור.

כמו כן, זה מצביע על כך שכל מהלך ביטחוני או צבאי צריך להתבצע לפי "חשבונות מדויקים שמונעים הידרדרות לעימות כולל, עם שמירה על הובלה אמריקאית בתמונה האזורית ברורה ושליטה".

הבוקר, ביום שישי, החלו המו"מ הבלתי ישירים בין איראן לארצות הברית במסקט, כשטהראן מכריחה את זכויותיה מול האיומים האמריקאיים המתרקמים, ונתן הבית הלבן עין למה שתוצאות השיחות יולדו.

את המשלחת האיראנית מוביל שר החוץ עבאס אירג'י, בעוד המשלחת האמריקאית בראשות שליח הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון, סטיב וייטקוף. עיתון וול סטריט ג'ורנל דיווחה על כך שמפקד הפיקוד המרכזי האמריקאי יצטרף לשיחות.

שלושה נתונים מרכזיים מגדירים את הסיבוב הזה לפי המומחה למדיניות המזרח התיכון, מחגוב זוואירי:

ה תפקיד הישראלי הנוכח והנעלם הממריץ להסלמה.

שימוש ארה"ב באופציה הצבאית כאמצעי לחץ ולא כהחלטה סופית.

הלחצים האזוריים למנוע מלחמה, זו אתגר לנרטיב הישראלי המסורתי.

כלולים בתיקי הדיונים "אפס ההעשרה גרעינית", והסרה של האורניום המועשרת, וטילים בליסטיים, והתפקיד האזורי של איראן, כך אומר זוואירי.

חבר המועצה ציין כי איראן כבר הסכימה להפחית את כמות האורניום בהסכמים 2010 ו-2015, אך היא רואה בשימור השפעתה האזורית קו אדום שאין לחצותו, מציין כי התוכנית הטילית היא מקור דאגה ראשון של ישראל בסיבוב הזה של המו"מ.

קווים אדומים איראניים

מנגד, גורס פרופסור ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת טהראן חסן אחמדיאן כי יכולות הגנה אלו, יחד עם הכספים האיראניים המוחזקים בחו"ל, מייצגות את הקווים האדומים של איראן להבטחת ביטחונה והגנה על האינטרסים שלה, ולא תוותר עליהן בשום מו"מ.

איראן נכנסת למו"מ במטרה לצמצם את ההסלמה ולבטל את הסנקציות, אך על פי אחמדיאן, היא מוכנה למפגש צבאי אם דרישות יעברו את התיק הגרעיני.

לפי האקדמאי האיראני, יציאה "עלולה להיות" אם יופעל לחץ על נושאים שעוברים את היכולות ההגנתיות של איראן, שכן יכולות אלו, יחד עם התוכנית הגרעינית והטילית והתפקיד האזורי, מייצגות קווים אדומים שאין לחצותם.

מצד ארצות הברית, הסביר פיטר רוף כי האמריקאים מתמקדים בהפחתת תנועת צבא איראן באזור, וצמצום יכולותיו הבליסטיות, והסרת חלקית של הסנקציות בתמורה לה Commitment של איראן להתנהגות טובה.

רוף גם הדגיש כי רוסיה לא קיימת בתפקידה כלו העברת האורניום, שכן ארצות הברית לא מעוניינת להגדיל את השפעת מוסקווה במזרח התיכון.

וקדם ליציאתם למו"מ, הדגיש אירג'י כי טהראן תתנהג בכנות, ותתעקש על זכויותיה בשיחות מסקט, בעוד הבית הלבן הבהיר כי טראמפ מחכה לתוצאות השיחות, תוך כדי חיזוק צבאי אמריקאי במזרח התיכון.