ממדינה לישות מנדטית לא מוכרזת.. קריאה למצב ולעתיד של ונצואלה אחרי מדורו

SadaNews - חודש לאחר האירוע שהיווה תפנית חסרת תקדים בהיסטוריה הפוליטית הוונצואלת המודרנית, המתבטאת במעצרו של הנשיא ניקולס מדורו לאחר מבצע צבאי אמריקאי מהיר, עדיין מתגלה הסיבות למה שקרה ברמות פוליטיות, צבאיות וכלכליות.

בין שתיקתה המוחלט של המערכת הצבאית, והשינויים החדים במסלול היחסים עם וושינגטון, עולות שאלות מהותיות לגבי מהות השלב שנכנסה אליו ונצואלה, והאם המדינה פונה למסלול מעבר זמני, או לשרטוט מחדש את תפקידה ומקומה כמחוז כלכלי מנוהל בפרגמטיזם כפוי תחת פיקוח אמריקאי ישיר?

אין ריבונות

ב-30 בינואר 2026, אישרה האספה הלאומית הוונצואלית פה אחד שינוי מהותי בחוק "החוק האורגני של האנרגיה".

בהודעה רשמית שהונפקה על ידי משרד הפרלמנט, שונה שינוי זה כ"צעד אסטרטגי לעדכון מגזר האנרגיה ולקידום השקעות זרות ישירות לשמירה על יציבות הייצור הלאומי".

אולם, חבר הסגל במחקר חברתי מויסס דוראן אמר לאל-ג'זירה נט כי שינוי זה רוקן לחלוטין את אופיו הריבוני של תעשיית הנפט, ומכין את התנאים המתאימים ביותר לחברות הנפט הרב לאומיות על חשבון האינטרסים הלאומיים.

ודוראן מדגיש כי מערכת רודריגז הבינה כי הישרדותה הכלכלית תלויה באופן מבני בהסתה עם העדיפויות האמריקאיות, מה שיצר מצב של תלות מוחלטת שבו פוליטיקת הכלכלה מוגדרת בהתאם לאינטרסים של הבית הלבן.

בהיבט של האינדיקטורים הכספיים, נתוני הבנק המרכזי הוונצואלי הראו יציבות יחסית בשער השקל (המטבע המקומי) סביב 450 – 480 שקל לדולר בתחילת פברואר הנוכחי, מה שלקחה סגנית הנשיא והממלאה את מקומו, דלסי רודריגז, כ"מדיניות המשמעת הכספית המחמירה שהניחה הממשלה הזמנית".

אבל, הכלכלן מנוואל סודרלנד הבהיר לאל-ג'זירה נט כי יציבות זו נובעת מעסקה כפויה שהביאה להכפלת יצוא הנפט המיועד אך ורק לאמריקה פי שלוש.

והוסיף: "אמריקה היא עכשיו זו שמנהלת ישירות את כל הנפט שיוצא מוונצואלה ונכנס אליה, כמו שהיא מנהלת את התשלומים לפי מערכת סילוק שלא מקצה את המשאבים אלא לרכישת סחורות ושירותים אמריקאיים, דבר שלא קרה במדינה מאז התקופה הקולוניאלית הספרדית."

שינוי השיח והקשר

והשיח הרשמי חווה שינוי מובהק בנעימות ובמילותיו; פחות מ-24 שעות לאחר ההתקפה, טענה רודריגז בנאום מצולם בערוץ הטלוויזיה הרשמי: "לאור ההבדלים בינינו, אנו מושיטים ידנו לעבודה משותפת במסגרת סדר יום של שיתוף פעולה שמבטיח שגשוג לשני העמים שלנו".

ודוראן ראה כי השינוי הזה מסכם את המעבר משיח עוין לאימפריאליזם לפרגמטיזם, עם המשך השימוש בלגיטימציה של המהפכה ככיסוי ביטחוני.

גם, ציין פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת סוליה, רוברטו לופז סאנצ'ס, בשיחתו עם אל-ג'זירה נט, כי שינוי זה משקף כניעה מוחלטת להוראות הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, במיוחד לאור היעדר כל דיווח רשמי מהכוחות המזוינים הוונצואלים ההוליבריים המפרש את חוסר היכולת להגיב על ההתקפה שמטרתה המפקדה הצבאית הראשית ומערכת ההגנה האווירית.

בהודעה קצרה של משרד ההגנה הוונצואלי, הצהירה רק כי הכוחות המזוינים "עובדים להבטיח את הסדר הציבורי ולתמוך במוסדות החוקתיים", מה שראו סאנצ'ס הכנעה ללא קרב.

והקשר עם וושינגטון התפנה מניתוק מוחלט למנדט ברור; כי ב-31 בינואר האחרון, הגיעה הממונה על העסקים האמריקאית, לורה דוגו, לקראקאס כדי לפתוח מחדש את המשלחת הדיפלומטית.

והצהירה משרד החוץ הוונצואלי -בהודעה רשמית- כי הפגישות מיועדות ל"נרמל את היחסים הדיפלומטיים ולחזק את ערוצי השיח". אבל, דוראן חושף כי ההסמכה האמריקאית כוללת את ביצוע שלב שלוש שצויין על ידי מנהל החוץ האמריקאי מרקו רוביו: יציבות, התאוששות כלכלית והפיוס, ואז מעבר.

ודוראן אומר: וושינגטון מנהלת כרגע שלישיית כוחות המתבטאת ב:

עליונות צבאית.

סנקציות גמישות.

שליטה על זרימות הנפט.

מה שמציב את ממשלת רודריגז במצב תלות מבני. בעוד, הכלכלן סודרלנד מדגיש כי אמריקה כבר שולטת במדינה ישירות דרך משרד טכני שמפקח על ביצוע ההוראות.

תחת מנדט

ב-7 בינואר האחרון, הודיעה חברת הנפט הלאומית -בהודעה טכנית- על "הרחבת השותפויות האסטרטגיות עם חברות אמריקאיות על פי קריטריונים חוקיים חדשים המבטיחים יעילות תפעול".

וראה האקדמאי סאנצ'ס כי דלסי רודריגז מחויבת בכל דרישות טראמפ בניסיון להרוויח זמן ולהתמודד עד 2028, והזהיר כי קבלה זו של המנדט הפכה את ונצואלה למנדט ניאו-ליברלי קולוניאלי חדש, בו מנוהלות המשאבים של המדינה בהחלטות שמתקבלות בוושינגטון ומיועדות לקראקאס.

ומבנה, שליטה עדיין ביד הבלוק "הצ'אביסטי המדורואי" לאחר שארגן את שורותיו מחדש, כאשר רודריגז מובילה את הנשיאות המוסמכת למהלך של 90 יום הניתנת להארכה.

והוציא בית המשפט העליון הוונצואלי בהודעה בה אישר את "הה legitimacy constitutional של הנשיאות הזמנית של דלסי רודריגז", דבר הנחשב לדוראן כהמלצה על הישרדות של שלטון העניין.

ודוראן תיאר את המצב כדיקטטורה תחת מנדט, כאשר לבית הלבן יש את יכולת ההשפעה החריגה דרך ניהול מערכת הסנקציות ככלי לתגובה ועונש. תחת לחץ זה, שחררה משרד הפנים כ-320 אסירות ואסירים פוליטיים.

ומדגיש סודרלנד כי הפתיחה הזאת אפשרה לאינטלקטואלים ולנרדפים לצאת מעבודת מחתרת, אם כי היא מגבילה את יכולת הממשלה принимать החלטות עצמאיות, כי השלטון הנוכחי מרגיש קרוב לסיום תוקפו אם יוכفرض עליה מסלול בחירות אמיתי שאין לה שום סיכוי לזכות בו.

ואמר סאנצ'ס כי רודריגז שולטת בכל הסמכויות הציבוריות והגופים המיועדים לדיכוי בררני, אך זו שליטה שעובדת בתוך המרחבים שמוגדרים על ידי הצד המנדט האמריקאי.

חלוקות באופוזיציה

והאופוזיציה הוונצואלית חיה במצב חלוקות חזקות לשלוש קבוצות מרכזיות, לפי ניתוח של מויסס דוראן:

הקבוצה הראשונה: היא "האופוזיציה האוליגרכית" שרואה במצב הנוכחי הזדמנות לשפר את מצבה הכלכלי.

הקבוצה השנייה: מונהגת על ידי מריה קורינה מאצ'דו, המבקרת באופן מלא על הפנייה לווושינגטון כנתיב יחיד לשינוי, ומתייחסת לרגע כסצנריו שיתממש כאשר טראמפ יראה את זה מתאים.

הקבוצה השלישית: כאופוזיציה דמוקרטית השואפת להחזיר את הריבונות העממית הרחק מהדיקטטורה המורשת או מהמנדט האימפריאלי.

וסיים הכלכלן סודרלנד באזהרה כי ההבנה המרכזית בין הכוח המנדט לבין האליטה השלטונית עשויה להוציא את החברה הוונצואלית מההחלטות בסיסיות.

בעוד, האקדמאי סאנצ'ס ראה כי החזרת הדמוקרטיה האמיתית והפעלת החוקה משנת 1999 תתבסס אך ורק על גודל הלחץ הציבורי וההתגוננות האזרחית שיכולה לאכוף את רצון האזרחים, הרחק מהעסקאות שמתבצעות בחדרים סגורים המבטיחות את זרימת הנפט مقابل השקט על מהות השלטון הסמכותי.