במספרים.. הסיוע החיצוני לרשות לא סיפק אלא 15% מההוצאות הכוללות למרות הצמיחה הבולטת

מיוחד סאדה ניוז: למרות המאמצים שהשקיעה הממשלה הפלסטינית במהלך השנה שעברה לגייס תמיכה חיצונית שתסייע לה לעמוד בהתחייבויותיה, הן בתחום מתן השירותים והן בתחום תשלומי השכר, הנתונים שהוציא משרד האוצר ותכנון האוצר הפלסטיני מגלים כי גובה הסיוע החיצוני הישיר לתקציב הפלסטיני הגיע בסוף השנה 2025 לכש-2.7 מיליארד שקל, constituting כ-15% בלבד מסך ההוצאות הציבוריות וההלוואות הנקיות על בסיס התחייבות שהגיעו לכש-17.98 מיליארד שקל.

הנתונים מאשרים שהושג התקדמות ברורה לגיוס הסיוע החיצוני לתקציב, הן בהשוואה לשנת 2024 שהגיעה לכש-2.51 מיליארד שקל, כלומר היא עלתה בשיעור של 7.56% או בהשוואה לשנת 2023 שבה תמיכת התקציב הייתה כ-755 מיליון שקל בלבד, מה ששמע גרם לכך שהסיוע החיצוני שהושג בשנה שעברה הגיע לכשלושה וחצי פעמים מהסיוע שהגיע בשנה 2023, זו היא התקדמות בולטת, אולם היא לא הייתה מספקת לגמרי כדי לכסות את החוסר הגדול בתקציב בשל קיזוז ישראל והחזקת הכספים מחישוב המאזן אשר נחשבים להכנסה העיקרית למס הכנסה הציבורית.

לפי הנתונים הזמינים, סך ההכנסות הציבוריות על בסיס התחייבות (כולל כספי המאזן והכנסות מקומיות) הגיע לכש-15.28 מיליארד שקל, מתוכן 10.29 מיליארד שקל הם כספי המאזן אשר Constituting כ-67.65% מסך ההכנסות, בעוד שההכנסות המקומיות הגיעו לכש-5.10 מיליארד שקל, כלומר כמעט שליש מההכנסות בלבד.

בעת השוואת גובה הסיוע המוענק לגובה ההכנסות המזומניות (כולל כספי המאזן והכנסות מקומיות וסיוע) אשר מגיעות לערך משולב של 13.93 מיליארד שקל, שיעור הסיוע constituting כ-19.3% מסך ההכנסות, כלומר מתוך כל 5 דולרים מזומנים שהגיעו למשרד האוצר בשנת 2025, יהיה דולר אחד בלבד שהגיע דרך הסיוע.

סך ההכנסות על בסיס מזומנים, כלומר מה שהגיע בפועל לתקציב, הגיע לכש-11.23 מיליארד שקל, בעוד סך ההכנסות וההוצאות הנקיות על בסיס מזומנים הגיע ל-12.36 מיליארד שקל (כלומר מה ששילמה הממשלה ולא כולל את ההתחייבויות הנוקשות של שכר עובדים ותשלומים אחרים).

הנתונים של רשות הכספים "הנתונים הכספיים הציבוריים" המוקלטים הראו כי סך הסיוע החיצוני לרשות הלאומית הפלסטינית דרך התקציב הציבורי על בסיס מזומנים הגיע ל-(21.8) מיליארד דולר, מתוכם (16.4) מיליארד דולר הוקצו ישירות למשרד האוצר הציבורי, ו-(5.4) מיליארד דולר לפרויקטים פיתוחיים, וזו מהשנים 1996-2024 כלומר במשך 29 שנה בממוצע סיוע שנתי על בסיס מזומנים הגיע ל-(751) מיליון דולר בשנה.

הנתונים הכספיים הראו כי (75%) מהסיוע החיצוני מגיע ישירות למשרד האוצר הציבורי, ו-(25%) לפרויקטים פיתוחיים שונים.

הכלכלן והפיננסי מומייד עפנה טוען ל"סאדה ניוז" כי בשנת 2025, הצליחה הממשלה הפלסטינית להעלות את הסיוע החיצוני לתקציב הציבורי ל-(2,742) מיליון שקל (לא כולל סיוע פיתוחי) שזה גבוה מהסיוע החיצוני לתקציב הציבורי המוערך לשנת 2025, וגובה גם מהסיוע החיצוני לתקציב הציבורי בשנת 2024 שהגיע ל-(2,517) מיליון שקל, וגם באופן משמעותי מהסיוע החיצוני לתקציב הציבורי 2023 שכאמור היה (755) מיליון שקל בלבד.

למרות העלייה בסיוע החיצוני לתקציב הציבורי בשנת 2025, זה (לפי עפנה) נשאר מוגבל בגישור הפער שנוצר בעקבות החזקת ישראל את כל הכנסות המאזן מאז חודש 5/2025, והחזקת חלקית מאז שנת 2019, כאשר הכנסות המאזן משמשות כמרכיב המכריע בהכנסות התקציב הציבורי, כך בפועל הכנסות המאזן בשנת 2025 הגיעו ל-(10,537) מיליון שקל, אולם מה שהועבר לרשות הפלסטינית היה רק (1,951) מיליון שקל, כלומר (18.5%) מערך הכנסות המאזן.

לכן, הסיוע החיצוני לתקציב הציבורי למרות שיפורו והכפלתו בשנת 2025 בהשוואה לשנת 2023, נשאר מוגבל, ואינו מספק את הצורך הכספי בהתאם למעבר הכנסות המאזן, זה תרם למעשה לספק גמישות כספית למשרד האוצר והתכנון בתשלום חלק משכר העובדים וכיסוי ההוצאות התפעוליות הבסיסיות, אולם זה לא יפתור בשום פנים את המשבר הכספי הקיים, אלא תורם חלקית בהתמודדות איתו, כאשר הכנסות המאזן נשארות המרכיב הגדול והמרכיב המכריע בהכנסות הציבוריות.