סופר אמריקאי: "מועצת השלום" שהקים טראמפ מיועדת לכישלון ולשכחה

סאדא ניוז - הסופר האמריקאי מאקס בוט צופה כי "מועצת השלום" שהקדיש הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ והשיקה באופן רשמי ביום חמישי האחרון בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, תשכח במהירות, ואנשים יתייחסו אליה רק כהוכחה לכך שטראמפ חתר בכל הדרכים להאדיר את עצמו.

הסופר בוט הסביר - במאמר הדעה שלו בעיתון וושינגטון פוסט - כי הנשיא טראמפ נראה כאשר הוא משיק את המועצה, כאילו הוא מנסה להפריך את הטענה שהוא מנהיג אשר מתסיס למלחמה, ומתנהג בהתנגדות לחוק הבינלאומי ולדעת הקהל העולמית, כמו שהדבר התבטא במאמציו להשתלט על האי גרינלנד לפני שוויתר על אפשרות השפלה.

לפי הסופר, ללא קשר להבדלים שבין שליטה על גרינלנד והשקת "מועצת השלום", המניע שמניע את טראמפ הוא שהוא רוצה "לעשות מה שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, בלי שום מגבלות או כללים, והוא רוצה להרוויח הרבה כסף מזה".

הסופר הסביר כי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות לא ידעה, כאשר אישרה בנובמבר 2025 את הקמת "מועצת השלום", שהיא מקימה גוף מתחרה לאומות המאוחדות עצמה, שכן המטרה אז הייתה להקים מנגנון שלטון בעזה לאחר המלחמה.

סמכויות הנשיא

בצווארון היסוד של המועצה נכתב כי כל הסמכויות מרוכזות בידיו של הנשיא טראמפ, שיש לו את הסמכות להזמין מדינות להצטרף, להשתמש בזכות הווטו על החלטות, לסגור את המועצה, לאשר החלטות או הנחיות אחרות, ואפילו לאשר את החותמת הרשמית של המועצה.

בהתייחסו לסמכויות הרחבות שיש לנשיא, אמר מאקס בוט כי המודל הזה בממשל נראה יותר כמו "חברת טראמפ" מאשר להנהגה קולקטיבית של האומות המאוחדות או נאט"ו.

הסופר הוסיף כי ההשוואה לחברת טראמפ מתאימה לחלוטין, כי מועצת השלום, כפי שהיא נתפסת על ידי הנשיא, מיועדת לאסוף סכומים עצומים, ואם מדינה כלשהי רוצה חברות לעומת 3 שנים, היא צריכה לשלם תרומה של מיליארד דולר.

והמעניין בעיני הסופר הוא שמשקל הכספים הללו לא ברור, כי הצווארון קובע כי "למועצת השלום יש את הזכות להעניק רישיונות להקים חשבונות לפי הצורך כדי ליישם את משימתה", מה שיכול להצביע על כך שטראמפ יהיה תחתיו קופה סודית עצומה בלתי תלויה ברשות הכספים של הקונגרס.

ולכן בשל כך, לפי הסופר, רבים מהנוכחים במועצת השלום העדיפו לא להשיב להזמנה, ורק כ-20 חתמים ראשוניים רשומים, ואין כל סימנים עד עכשיו שעדיין מדינות אלו ישלמו עבור חברות יותר מ-3 שנים.

במקביל, כמה מדינות כמו צרפת, שוודיה וספרד דחו את חברותם במועצה וזעמו את טראמפ, ששולף את קנדה בשל זעמו על דברי ראש ממשלתה מרק קרני בדאבוס, שדרש מהכוחות הבינוניים להתאגד נגד בריונות הכוחות הגדולים.

הסופר מעריך כי רוב המדינות מנסות להימנע מלמשוך תשומת לב, והן מקוות שטראמפ יתבונן לחוץ, ושהאנשים ישכחו את "מועצת השלום", כפי שקרה עם רעיון ضmאם גרינלנד.

מועצה טקסית

הסופר מתייחס לכל הפרויקט, ואומר שזהו ניסיון טקסי בלבד חסר תוכן ממשי אמיתי, בדומה למה שעושים הדיקטטורים המאמצים את הדמוקרטיה באופן טקסי (בחירות, חוקים, פרלמנטים) מבלי לבצע זאת במוחשיות.

בהתאם לאותו כיוון, מוסיף הסופר, מועצת השלום מאמצת פלורליזים טקסי ולא משמעותי, ובסופו של דבר היא רק מופע אישי, ולכן אין יותר מדי מדינות שיסכימו להיות תחת שלטון הנשיא טראמפ.

בעקבות זאת, מסכם הסופר כי המועצה הזו תהיה כישלונה, ותשכח במהירות, ואם יקרה שמישהו יזכור אותה, זה רק כאישור לכך שטראמפ חתר להמיר הכל לאמצעי להאדרת עצמו.