נתוני הקול הביומטריים... האם הם מאיימים על הפרטיות בעידן האלגוריתמים?

סדא ניוז -

אנחנו מדברים מדי יום מבלי לחשוב הרבה על כמה שהקולות שלנו חושפים עלינו. מעבר למילים שאנחנו בוחרים, הקול נושא איתו אותות מדויקים על הזהות שלנו שיכולים לחשוף מידע בריאותי, רקע תרבותי, מצבים רגשיים, רמת השכלה ואולי אפילו נטיות אידיאולוגיות. ורק עד לאחרונה, ההבנה הזו הייתה מוגבלת לאינטואיציה האנושית; אנחנו לרוב יכולים לזהות את העייפות או השמחה של חבר רק מהנשיאה של קולו. אך היום, המערכות המחשוביות מסוגלות לעשות זאת ועוד בדיוק הולך וגדל.

חוקרים בתחום הטכנולוגיות של דיבור ושפה מזהירים שהיכולות הללו מהוות אתגר אמיתי לפרטיות. הקול לא מהווה עוד כלי פשוט כדי לתת פקודות לעוזרים הדיגיטליים או כלי לדיון, אלא הפך לקופסה עשירה במידע אישי שהאלגוריתמים המודרניים יכולים לחלץ, לעיתים קרובות מבלי שהדובר מודע או מסכים לכך.

מדוע הקול נחשב לנתון אישי?

כשאנחנו מדברים, לא מועברת רק ההודעה הלשונית. קצב הדיבור, גובה הקול, ההפסקות בין המילים, דפוסי הנשימה ותכונות קוליות אחרות, כולם נושאים אישויות מרובות של מידע אישי. מומחי טכנולוגיות דיבור מציינים שהמידע הזה משולב ישירות בתוך האות הקולי עצמו, כלומר הוא חושף אוטומטית את בעליו ברגע שמדברים, ללא שום כוונה מודעת לחשוף אותו.

מאפייני הקול הללו יכולים לשקף אינדיקציות הנוגעות לבריאות פיזית או נפשית, כמו עייפות או בעיות במערכת הנשימה. הם גם יכולים להעיד על הרקע התרבותי או הגיאוגרפי של הדובר דרך המבטא וסגנון ההגייה. בנוסף, הקולות נושאים רמזים רגשיים שמאפשרים למערכות מתקדמות להסיק אם האדם מתוח, רגוע, נלהב או רגוע. לכן, הקול נחשב לקטגוריה של נתונים ביומטריים, כלומר נתונים אישיים עמוקים, שבדרך כלל הם ייחודיים וקשה לשנותם או להחליפם.

בגלל רגישות זו, נתוני הקול מטופלים בהרבה חוקים חדשים כנתונים המוגנים. באיחוד האירופי, לדוגמה, הקול יכול להיכלל כנתון ביומטרי הכפוף לכללים מחמירים לפי התקנה הכללית להגנת הנתונים (GDPR), מה שדורש לנקוט באחריות נוספת ולקבל הסכמה מפורשת בהרבה מקרים.

סכנות חשיפת מידע מופרז

היכולת לחלץ תכונות אישיות מהקול מעוררת חששות שמעבר לנושא הנוחות או ההתאמה האישית. עם התפתחות טכנולוגיות עיבוד הקול והתפשטותן, השפעותיהן עשויות להימשך לתחומים רגישים בחיי הפרטים. המסקנות המופקות מדפוסי הדיבור עשויות לשמש יום אחד להשפיע על החלטות קליטה או הערכות ביטוח אם ינוצלו לרעה. גם המפרסמים יכולים לנצל את אותות הרגש או ההתנהגות החבויים בקול כדי להציג מסרי פרסום ממוקדים יותר, ואולי אף עם אופי מניפולטיבי.

הסכנות מחמירות עם האפשרויות של שימוש לרעה, כמו פיקוח לא חוקי, הטרדה או מעקב אחר הפרטים מבלי ידיעתם. אם כי תרחישים אלו אינם נפוצים מאוד עדיין, חוקרים מדגישים שהמהירות שבה הטכנולוגיה מתקדמת מחייבת להכות בפעמון האזעקה מוקדם, לפני שהפרקטיקות הללו יהפכו למציאות קשה לשליטה.

מדידת מה שהקול שלך חושף

אחת מהאתגרים הבסיסיים בהגנת פרטיות הקול היא להבין כמה מידע מופיע בתיעוד קול אחד. לכן החוקרים עובדים על פיתוח כלים ושיטות למדוד כמה ניתן לקשר דוגמת קול לתכונות מזהות מסוימות. המטרות של המדדים הללו הן לקבוע עד כמה קל לקשר את הקול לאדם מסוים או לקבוצה מצומצמת של אנשים, בהתבסס על התכונות הקוליות בלבד.

כלים אלו הם חיוניים לעיצוב מערכות שנחשבות לפרטיות מהתחלה. אם המפתחים יוכלו לאמוד את רמת הסיכון הקשורה בתיעוד קול מסוים, הם יכולים לקבל החלטות מושכלות לגבי כיצד לאחסן אותו או לעבד אותו או לשתף אותו. גישה זו תומכת במושג "פרטיות בעיצוב"; כאשר הסיכונים הפוטנציאליים נלקחים בחשבון לפני ששמים את הטכנולוגיה לשימוש נרחב.

כיצד ניתן להגן על פרטיות הקול?

המומחים לא קוראים לוותר על טכנולוגיות הקול, אלא למזער את החשיפה המיותרת למידע האישי. אחת האסטרטגיות היעילות ביותר היא לצמצם את כמות נתוני הקול הגולמיים שמשותפים. במקום לשלוח הקלטות מלאות, המערכות יכולות לחלץ את המינימום הנדרש כדי לבצע משימה מסוימת, כמו המרת קול לטקסט, ואז להיפטר משאר הנתונים.

עיבוד מקומי של הקול הוא צעד חשוב בהקשר זה. כאשר הקול מנותח ישירות במכשיר, במקום לשלוח אותו לשרתים נרחבים, מצטמצמות האפשרויות של שימוש לרעה או התנגדות או ניצול משני של הנתונים. גישה זו מעניקה למשתמשים שליטה רבה יותר על מה יוצא מהמכשירים שלהם ומתי.

כמו כן, בקרות פיזיות וסביבתיות משחקות תפקיד משלים. טכנולוגיות המראות במפורש מתי ההקלטה פעילה, או המגבילות את תפיסת הקול לטווחים מוגדרים, או דורשות הפעלה מכוונת מהמשתמש, מסייעות במניעת הקלטה אקראית או סודית. ביחד, אמצעים אלו תורמים לכך שהאינטראקציה הקולית תהיה מיועדת ולא פולשנית.

אמון, שקיפות וחוויית משתמש

הפרטיות אינה רק עניין טכני, אלא גם נושא פסיכולוגי. התחושה של פיקוח עצמה יכולה להשפיע על התנהגות הפרטים ואופן הבטאתם את עצמם. חוקרים מזהירים שההרגשה של מעקב מתמיד, אם היא אמיתית ואם היא דמיונית, יכולה לערער את התחושה של כבוד ועצמאות.

מכאן נובעת החשיבות של שקיפות; יש לדווח למשתמשים בצורה ברורה מתי הקולות שלהם מוקלטים, איזה סוג מידע ניתן לחלץ, כיצד המידע הזה ישמש. מערכות המציעות סימנים ברורים ושליטה מובנת בהגדרות הפרטיות נוטות לזכות באמון המשתמשים יותר מאלו הפועלות בשקט ברקע.

עתיד אחראי לטכנולוגיות קול

הטכנולוגיות המבוססות על קול מציעות יתרונות שאין להכחיש, החל מכלים לעזרה לאנשים עם מוגבלויות, דרך מחשוב ללא שימוש בידיים, וכלה באינטראקציה יותר טבעית בין אדם למכונה. עם זאת, ההתפשטות הגוברת של טכנולוגיות אלו בחיים היומיים מחייבת אחריות הולכת וגדלה בהגנת נתוני הקול.

החוקרים ממשיכים לפתח שיטות למדוד את המידע האישי החבוי בקול ולצמצם אותו ולשלוט בו. במקביל, יש על המפתחים, קובעי המדיניות ומעצבים לפעול יחד כדי להבטיח שהמסגרות של פרטיות יתפתחו במקביל לחדשנות. האתגר אינו בהשתקת הטכנולוגיה, אלא להבטיח שכשהקולות שלנו מדוברים, הם יהוו מקור הכוונה עבורנו, ולא שער להפרת הפרטיות שלנו.