הכיבוש דן בשני תכניות התנחלות בשייח' ג'ראח ושדה התעופה של ירושלים
חדשות אחרונות

הכיבוש דן בשני תכניות התנחלות בשייח' ג'ראח ושדה התעופה של ירושלים

סדא ניוז - מדינת ירושלים דיווחה כי "הוועדה האזורית לתכנון ובניה בירושלים" מתכוונת לדון מחר, ביום שני, באישור שני תכניות התנחלות מסוכנות מאוד, אשר מהוות הסלמה איכותית במדיניות הכיבוש שמטרתה לסלק את הקיום הפלסטיני בירושלים המזרחית ולנתק אותה לחלוטין מההתרחבות הגיאוגרפית והטבעית שלה בשטחי הגדה המערבית, תוך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ושל החלטות החוקיות הבינלאומיות הרלוונטיות.

לפי הצהרה שהפיצה המנהלה היום, ביום ראשון, התכנית הראשונה מכוונת לאדמות שדה התעופה הבינלאומי של ירושלים לשעבר, והיא כוללת בניית כ-9000 יחידות דיור צפונית לעיר ירושלים, על שטח המוערך בכ-1243 דונם, מה שמייצר מחסום התנחלות עצום ששובר את הקשר הגיאוגרפי בין ירושלים לרמאללה, ומסב מכה קשה לאפשרות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית עם קשר גיאוגרפי.

ידוע כי דיון בתכנית זו תוכנן לדצמבר 2025, אך רשויות הכיבוש החליטו לדחות אותה אז, בהקשר של שיקולים פוליטיים, לפני שהיא הוצעה שוב על סדר היום של הוועדה.

המנהלה של ירושלים אישרה ש"תכנית עטרות" אינה נפרדת מהמטרות האסטרטגיות ארוכות הטווח שלה, בראשן העלמת מה שהיה ידוע כשדה התעופה של המדינה הפלסטינית העתידית, אשר היה סמל ריבוני ופוליטי חשוב. התכנית גם מקווה לייצר הפרדה בין האוכלוסיות הפלסטיניות הנמצאות מאחורי החומה לבין אלו הנמצאות לפניה, דרך יצירת מחסום אנושי של התנחלות שמונע כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית עם קשר גיאוגרפי. התכנית גם נכללת בפרויקט "ירושלים הגדולה" במובן הישראלי, שנועד לספח כ-10% משטחי הגדה המערבית, באמצעות רשת מנהרות וכבישים מעוקפים לקשור את ההתנחלויות הנמצאות בצפון מזרח ירושלים. לצד זאת, הכיבוש שואף להפוך את מאזן הדמוגרפיה לטובתו, דרך מדיניות האפליה וההרס נגד הפלסטינים, מול היישוב של המגזר הישראלי המתנחלי, מה שמוכח במסמכים ובתוכניות רשמיות ישראליות.

בהסלמה מקבילה שאינה פחות מסוכנת, הוועדה דנה בתכנית "נחלת שמעון" בשכונת שייח' ג'ראח, ובפרט באזור אדמות הנקיעה, אשר כוללת את הריסת השכונה ובניית התנחלות על שטח של כ-17 דונם, הכוללת 316 יחידות דיור על חורבות בתים של כ-40 משפחות פלסטיניות. תכנית זו מתבססת על מערכת חוקים אפלים ואפרטהיידים, המאפשרת לעמותות התנחלות לתבוע נכסים ששייכים לפני שנת 1948, בעוד שהפלסטינים נמנעים מהזכות אותו דבר להחזיר נכסים שמפנים מהם בכוח.

המנהלה של ירושלים הזהירה כי מה שמתרחש בשכונת שייח' ג'ראח חורג מתכנית אחת, ומייצג מדיניות מבוקרת לשנות את השכונה מבחינה דמוגרפית ואורבנית, כאשר מוצעות פרויקטים נוספים של התנחלות, בנוסף למאמצים חריגים לקשור פרויקטים אלה למוקדי ההתנחלות בחלק המזרחי, עובר דרך האזורים כרם המופתי וגבעת המכללה, כולל הסביבה של האוניברסיטה העברית. המטרה של הקשר הזה היא לחלק את השכונה לשני חלקים, צפוני ודרומי, ולהקל על השליטה בה, ולחבר את חלקי ירושלים המזרחית והמערבית דרך חוג התנחלות מחובר בתוך השכונות הפלסטיניות, במיוחד באזורים המוגדרים היסטורית כאזור הפרדה בין השנים 1948 ל-1967.

המנהלה ציינה כי העמותות ההתנחלתיות, בתמיכת רשויות הכיבוש, מנהלות זה עשורים קמפיינים מאורגנים לפנות משפחות פלסטיניות בשכונת שייח' ג'ראח, תוך שימוש בכלים חוקיים, תכנוניים ומנהליים חסרי תקדים, להשגת המטרה הזו המורכבת מהמגורשים בכוח והערכות ההתנחלות בלב השכונה. המדיניות הזו כוללת פרויקטים של "חידוש אורבני" רחבי היקף, הכוללים בניית כ-2000 יחידות דיור למתנחלים, כלומר יותר ממספר הבתים הפלסטינים הקיימים בשכונה כולה, תוך כדי סיפוח מוחלט של האוכלוסיות הפלסטיניות, יחד עם רישום והסדרת אדמות לטובת המתנחלים, וחטיפת המרחבים הציבוריים, והחזרתם לשירות פרויקטים דתיים ולאומיים יהודיים.

המנהלה של ירושלים אישרה כי שכונת שייח' ג'ראח אינה סתם שכונה מגורים, אלא נחשבת לאחת השכונות ההיסטוריות החשובות בעלות הקשרים הגיאופוליטיים והדיפלומטיים בעיר, שכן היא אחזה במהלך העשורים בסמלים של המאבק הפלסטיני, ובמוסדות לאומיים ובינלאומיים בולטים, וביניהם מלון "שברד" ההיסטורי, וכרם המופתי, ומשרד אש"ף, ומספר קונסוליות ערביות שפעלו עד שנת 1967, בזו שכוללת את קונסוליות ערב הסעודית, העיראקית, הכווית והלבנונית. לכן, הטרדה של השכונה היא חלק מהטרדה של סמלים הפוליטיים וההיסטוריים שלה, וניסיון למחוק את מה שמוכר כ"הקו הירוק", ולהחזיר את המפה הגיאופוליטית של העיר בהתאם לשרת את הפרויקט ההתנחלותי.

המנהלה הבהירה כי תכניות אלו מהוות פשעי פינוי בכוח ושינוי בלתי חוקי של המצב הקיים, ואישרה שהיא תמשיך לעקוב אחרי זה בכל הרמות החוקיות, הפוליטיות והבינלאומיות, להגנת זכויות בני עמנו, ולמעמד ירושלים המזרחית כבירת המדינה הפלסטינית.