סוכנות בית מלל ירושלים מציגה בקזבלנקה את האסטרטגיה שלה לתמוך במגזר המסחר בירושלים לשנת 2026

סלדא ניוז - סוכנות בית מלל ירושלים הציגה אתמול שבת בקזבלנקה את האסטרטגיה שלה לתמוך במגזר המסחר בירושלים במסגרת תכנית העבודה שלה לשנת 2026, במסגרת האירועים של התערוכה המסחרית השנייה של המלאכות המסורתיות למדינות חברות בארגון שיתוף פעולה אסלאמי, אשר נפתחה לפני יומיים (שישי) בקזבלנקה ותימשך עד 28 בדצמבר 2025.

הסוכנות הציגה את מרכיבי האסטרטגיה הזו במהלך סדנת עבודה שמנוהלת בנושא: "התכנית של סוכנות בית מלל ירושלים לחיזוק כישורי הסוחרים בירושלים ויצירת הזדמנויות ברות קיימא עבור מגזר המסחר", בנוכחות המנכ"ל של לשכת המסחר והתעשייה הערבית בירושלים, והמנכ"לית של העמותה הפלסטינית לנשות עסקים/אצלה.

האסטרטגיה של הסוכנות לתמוך במגזר המסחר בירושלים מחולקת לשלושה מימדים: המימד החברתי והסולידרי שיווקי של המוצרים ממקור פלסטיני, באמצעות פלטפורמת (דלעלה) לשיווק אלקטרוני, מימד הליווי המקצועי וההכשרה ותמיכה בכישורי הסוחרים והעמותות המלאכותיות, ומימד הקיימות ועידוד יזמות נגישות בתחומי החידוש והחדשנות, באמצעות חממת הפרויקטים BMAQ innovation Hub.

אסטרטגיה זו מתבססת על רעיונות הסוכנות, הפועלת, תחת פיקוח ישיר של המלך מרוקו מוחמד השישי, יושב ראש ועדת ירושלים, בהתאם לחזון פיתוח ארוך טווח, שלא מתמקד בתמיכה זמנית, אלא שואף לחזק את יכולות הסוחרים והמלאכה הפלסטינית, ולתמוך בהגנה על הייצור המקומי, וליצור הזדמנויות ברות קיימא למגזר המסחר, ולקשר את העוסקים הכלכליים בירושלים עם שרשראות הערך המודרניות. 

חזון זה גם מתבסס על הקפיצות של הסוכנות להקנות נוכחות של זהות פלסטינית ולהגן על המורשת התרבותית הערבית והאסלאמית של ירושלים, תוך כדי ליווי העוסקים בבניית יכולות, ותמיכה ביוזמות מסחריות ומלאכתיות, ושילוב הדיגיטציה בשירות המסחר הקדוש, ובניית שותפויות כלכליות תומכות, במסגרת גישה פיתוח כוללת שכותרתה: "מיוצר בפלסטין, ונעשה למען פלסטין".

בהקשר הזה, המשתתפים בפגישה זו הבהירו כי המלאכות המסורתיות הפלסטיניות "אינן נחשבות לפעילות כלכלית בלבד, אלא מהוות חלק מהותי מהזהות התרבותית וההיסטורית של פלסטין, שהיא מקום לנוכחות של תרבויות רציפות", והדגישו את "האופי החקלאי והכפרי של החברה הפלסטינית, ואת התפקיד המרכזי שהן נושאות בפעילות החקלאית ובייצור המזון, ושימוש במשאבים טבעיים כמו עלי עצים וראשי חיטה בייצור קנים, ודונג, ומוצרים מסורתיים אחרים".

בהתייחסות שלה בישיבה, הביאה המנכ"לית של העמותה הפלסטינית לנשות עסקים/אצלה, ראג'א אלראנטיסי, "חשיבות חיבור נשים למלאכות מסורתיות פלסטיניות, מהבסיס ההיסטורי של המלאכות הללו ותפקידן בחברה הפלסטינית". 

אלראנטיסי הדגישה כי נשים "תמיד היו עמוד תווך מרכזי בייצור החקלאי והמסורתי, ותמיכה בהן והענקת סמכויות כלכליות מהוות חיץ בפני הגירוש, ואלמנט מרכזי בחיזוק החוסן של החברה הפלסטינית ותמיכה בכלכלה המקומית, במיוחד לאור התנאים הקשים שמטילה פוליטיקות הכיבוש".

מנגד, הדגיש המנכ"ל של לשכת המסחר והתעשייה הערבית - ירושלים, לאוי אלעיסאני, כי הבטחת הקיימות של המלאכה המסורתית בירושלים "עוברת דרך מספר תחומים משולבים, ביניהם שיווק המוצרים המלאכותיים הפלסטינים, ושילוב נשים בשוק העבודה כאלמנט מרכזי בחיזוק הקיימות הכלכלית". 

אתר אלעיסאני שלח "חשיבות בשימוש בגישה כוללנית המבוססת על מתן מגוון שירותים משלימים הכוללים מימון, הכשרה, והענקת כלי ייצור, לצד יישום טכנולוגיה מודרנית ורשתות חברתיות לפיתוח מכניזמים שיווקיים והרחבת הגישה לשווקים, והדגיש את החשיבות של חיבור בין פעילויות כלכליות, ובעיקר המגזר התיירותי, והמלאכות המסורתיות."