מושל הבנק המרכזי הירדני: אסטרטגיות מוניטריות מתקדמות מחזקות את הדינר ומביאות לתמונה מוניטרית שתומכת בצמיחת הכלכלה

כלכלת סדנאוס - לאור התנודות הכלכליות הגלובליות והלחצים المالية האזוריים והבינלאומיים ההולכים ומתרבים, הדינר הירדני ממשיך לשמור על יציבותו, נתמך במדיניות מוניטרית זהירה ובניהול מוסדי עצמאי שהקנה לכלכלה הלאומית יכולת להתמודד עם אתגרים חסרי תקדים בשנים האחרונות.

בהקשר זה, מושל הבנק המרכזי הירדני, ד"ר עאדל השרקס, מסר בראיון לסוכנות הידיעות הירדנית (פטרה) ניתוח מעמיק של תמונת היציבות המוניטרית בממלכה, והדגיש כי העלייה reserves של מטבע חוץ לרמה שעולה על 24.6 מיליארד דולר לא הייתה תוצאה של נסיבות חריגות או זרמים זמניים, אלא פרי גישה הוליסטית בניהול המדיניות המוניטרית, שהסתמכה על פרואקטיביות, גמישות וניצול נכון של הכלים שהבנק מחזיק, כך שתמיד מקדימה לשינויים הגלובליים ולא מסתפקת בתגובה אליהם.

הוא הסביר כי המערכת ליציבות מוניטרית בירדן הראתה את יכולתה לשרוד בפני לחצים פיננסיים ואזוריים חסרי תקדים, החל מההפרעות שפקדו את השווקים הגלובליים בשלוש השנים האחרונות, דרך תנודות בריבית הגלובלית, ועד למתחים הגיאו-פוליטיים שפגעו באזור.

הוא ציין כי יכולת הבנק להגביר את מניותיו מכ-18 מיליארד דולר ליותר מ-24.6 מיליארד דולר בתקופה קצרה משקפת את חוזקת הבסיס הכלכלי הירדני ואת הצלחת המערכת הפיננסית לייצר עודפים נמשכים של מטבעות זרים דרך ערוצים שונים, שכוללים את היצוא הלאומי, העברות העובדים בחו"ל, הכנסות המגזר התיירותי, והשקעות זרות ישירות, בנוסף לזרימות הטבעיות של השוק הבנקאי.

הוא הדגיש שההצלחה של ירדן בהגנה על יציבותה המוניטרית לא הייתה דבר שהוכתב על ידי המציאות, אלא פרי ניהול זהיר המתבסס על עצמאות מוסדית מוצקה שהקנתה לבנק את היכולת לקבל את החלטותיו מבלי להיכנע ללחצים לזמן קצר או להיסטורים קצרי טווח, והסביר כי המדיניות המוניטרית בירדן מנוהלת לפי גישה מדעית מדויקת שעוקבת אחרי ההתפתחויות העולמיות הרגע ברגע, ומנטרת את תנועות הבנקים המרכזיים הגדולים, תנודות השווקים הבינלאומיים, והכיוונים העתידיים בשיעורי הריבית, האינפלציה והנזילות, כך שמבוטחת קבלת החלטות מתקדמות ומאוזנות ששומרות על יציבות שער החליפין ועל עלות המימון מבלי לחשוף את הכלכלה להפרעות כלשהן.

הוא ציין כי עצמאות הבנק איננה רק טקסט חוקי, אלא פרקטיקה יומית המעצימה את יכולת הבנק להגן על הדינר ולשמור על רמה תחרותית מהה reserves והאשראי, והסביר כי עצמאות זו הייתה ועדיין אחת מהמקורות המרכזיים לחוזק הכלכלה ונתון מהותי בחיזוק האמון של המשקיעים המקומיים והזרים, שכן היא מקדמת סביבה פיננסית יציבה שאינה משתנה בעקבות שינויים במצב הפוליטי או שיקולים זמניים, אלא נשארת מחויבת באופן מוחלט למטרתה העיקרית השואפת להגן על ערך הדינר ולהבטיח את יציבות המערכת הפיננסית.

הוא ציין כי המדיניות המוניטרית הירדנית פועלת כבר שנים רבות על עקרון של פרואקטיביות והגנה על השוק המקומי מפני זעזועים חיצוניים, מה שחיזק את אמון המשקיעים בבריאות הגישה המוניטרית וביציבות המסגרת הפיננסית, והדגיש כי הדינר שמר על יציבותו מאז 1995, ושמירה זו לא הייתה סיסמה אלא מחויבות אסטרטגית שהיוו את הבסיס שעליו נבנו מדיניות הבנק, הן בניהול שיעורי הריבית, והן במניות או בארגון הפעילות הבנקאית.

הוא ציין כי כוחו של הדינר מהווה את אבן הפינה בסביבת העסקים הירדנית, שכן היא מעניקה למשקיעים את היכולת לתכנן לתקופות ארוכות מבלי להיחשף לסיכוני תנודות שער החליפין, וגם מחזקת את התחרותיות של הממלכה במשיכת הון שמחפש שווקים יציבים ומוגנים מסיכונים מוניטריים, והוסיף כי הדירוג האשראי החיובי של ירדן, והכניסה הגבוהה של המגזר הבנקאי, וזרמים פיקוח קפדניים, מהווים ביחד מרכיבים תומכים עבור זה היציבות הפיננסית.

הוא הסביר כי המגזר הפיננסי הירדני עובר שינוי איכותי הנתמך בתשתית טכנולוגית מתקדמת שפותחה על ידי הבנק בשנים האחרונות, והדגיש כי מערכת "אי פטורות" מנפלאות ניהול שנתיות שעוברות על 21 מיליארד דולר, בעוד בעסקאות של "קליק" נהנתה מ-17 מיליארד דולר, בנוסף להתרחבות ההולכת ומתרקמת בשימוש בכרטיסי הבנק ובאפליקציות העברת הכסף, דבר שתרם להרחבת היקף השילוב המשפטי והעלאת שקיפות ולהפחתת עלויות המסחר.

הוא ציין כי השינויים הדיגיטליים הללו אינם סתם עדכון טכנולוגי, אלא פרויקט כלכלי רחב היקף שמסייע להאיץ את סחר הכספים ולחזק את המגזר הייצורי ולפשט את הפעולות המסחריות והשירותיות, מה שחיזק את האמון של המוסדות והמשקיעים ביעילות של התשתית הפיננסית הירדנית וביכולתה לקלוט את הצמיחה המתרקמת בשירותים הדיגיטליים.

הוא הדגיש כי הבנק העניק למשטרת הסייבר חשיבות עליונה על ידי הקמת מערכת פיקוח קפדנית כדי להגן על התשתית הפיננסית מפני כל איומים, והוא ציין כי ירדן נחשבת לאחת מהמדינות הראשונות באזור שהצליחה לבנות מסגרת מקיפה לאבטחת סייבר בנקאי באמצעות שימור טכנולוגיות מתקדמות, ואימון המועמדים, והכניס את המגזר לבחינות תקופתיות כדי להגביר את הכשירות והמניעה.

לאחר מכן התייחס השרקס להתפתחויות שיעורי הריבית, כאשר הוא הסביר כי המדיניות המוניטרית הירדנית לוקחת בחשבון את הקשר ההיסטורי בין הדינר לדולר, אך היא מתבססת באותו זמן על הערכה מתמדת של התנאים הכלכליים המקומיים מבחינת רמות פעילות כלכלית, נזילות וכיווני אשראי.

הוא הדגיש כי כל החלטה שמתקבלת בתחום זה מכוונת קודם כל להגן על יציבות המוניטרית, וכי הבנק המרכזי הצליח במהלך השנים האחרונות להשיג איזון מדויק בין הצרכים של הכלכלה האמיתית לבין הדרישות לשמור על שער החליפין.

הוא תמך בכך שהכלכלה הירדנית נמצאת בשינוי הדרגתי משלב ההתאוששות לשלב הצמיחה האמיתית, עם תחזיות שהצמיחה תגיע לכ-3 אחוזים בשנת 2026 ותעבור את ה-4 אחוזים עד לשנת 2028, והוסיף כי המאגרים הזרמים בבנק עברו את 24.6 מיליארד דולר, רמה היסטורית שמכסה כ-110 אחוזים מהחובות של הממלכה לפי קריטריון היכולת המוסמך של קרן המטבע הבינלאומית, דבר התומך ביציבות שער החליפין ומחזק את האמון בכלכלה.

השרקס חשף על צמיחת זרימות ההשקעה הזרה הישירה בשיעור של 36 אחוזים במהלך המחצית הראשונה של השנה, וציפה שהדחף הזה יימשך לאור שיפור במצבים האזוריים והמשך היציבות המוניטרית והפיננסית, והדגיש כי ירידת שיעור ההדולרות ל-17.9% לאחר שהיה 24% משקפת את הגידול באמון בדינר ובמדיניות המוניטרית הננקטת.

הוא הדגיש כי ירדן עומדת על בסיס מוניטרי ופיננסי יותר יציב, וכי כוח הכלכלה לא נמדד רק לפי שיעורי הצמיחה, אלא ביכולתה לנהל סיכונים, להכיל זעזועים ולספק סביבה בטוחה וממריצה להשקעה ולפעילות הכלכלית.