הסיוע החיצוני לרשות הפלסטינית מאז תחילת השנה לא מכסה את חשבון השכר לחודשיים

מיוחדת סאדא ניוז: נתונים עדכניים שפורסמו על ידי משרד האוצר הפלסטיני הראו כי סך הסיוע החיצוני לרשות הלאומית הפלסטינית מאז תחילת השנה הנוכחית (2025) ועד אוקטובר האחרון עמד על 2.016 מיליארד שקלים, כלומר כ-615 מיליון דולר, מתוכם לסיוע בתקציב 1.626 מיליארד שקלים, כלומר כ-500 מיליון דולר.

והסיוע הגדול ביותר שהגיע לקופת המדינה היה מהאיחוד האירופי במסגרת מנגנון "פיגס", כאשר בסוף אוקטובר האחרון עמד על כ-795.3 מיליון שקלים, ולאחר מכן הבנק העולמי בסכום של 631.3 מיליון שקלים, والسعودية בסכום של 101.3 מיליון שקלים, וצרפת בסכום של 31.3 מיליון שקלים, ולנורבגיה בסכום של 67.6 מיליון שקלים.

סך הסיוע שניתן לסיוע בתקציב מהווה 11% מסך ההכנסות, ופרקטית אינו עונה על צורכי חשבון השכר לחודשיים, במיוחד עם זמינות של כ-60% מהשכר, שכן החשבון החודשי למשכורות עומד על כ-1.05 מיליארד שקלים. הנתונים המפורטים אינם כוללים את מה שהגיע לקופת המדינה לאחר אוקטובר.

בסך הכל, סך הסיוע שניתן לקופת המדינה השנה בהשוואה לתקופה מקבילה בשנה שעברה ירד בכ-11.3%, כאשר בשנה שעברה עמד על 1.834 מיליארד שקלים, כלומר כ-564 מיליון דולר, בעוד שבסוף אוקטובר 2023 הסיוע עמד על רק 664 מיליון שקלים, כלומר כ-204 מיליון דולר, דבר שמצביע על כך שהסיוע שניתן לקופת המדינה השנה בהשוואה לאותה תקופה בשנת 2023 עלה בכ-59%.

ודיווח ה"סאדא ניוז" פרסם נתונים לגבי רשות הניקוד "הנתונים הפיננסיים הציבוריים" המוכחים, אשר הראו כי סך הסיוע החיצוני לרשות הלאומית הפלסטינית באמצעות התקציב הציבורי על בסיס מזומן עמד על (21.8) מיליארד דולר, מתוכם (16.4) מיליארד דולר לקופת המדינה ישירות, ו-(5.4) מיליארד דולר לפרויקטים לפיתוח, וזאת במהלך השנים 1996-2024 כלומר במהלך 29 שנים, עם ממוצע סיוע שנתי על בסיס מזומן של (751) מיליון דולר לשנה.

הנתונים הראו כי המימון החיצוני הגיע לשיא בשנה (2008) בסכום של כ-(2) מיליארד דולר, ואילו בעשור האחרון, הסיוע החיצוני ירד משמעותית, והגיע בשנה 2023 فقط ל-(18%) ממה שהיה בשנת 2008.

הנתונים המיוחדים ממשרד האוצר מראים כי סך ההכנסות הציבוריות שהגיעו לקופת המדינה של הרשות הלאומית מאז תחילת השנה ועד סוף אוקטובר האחרון עומד על בסיס התחייבות כ-12.56 מיליארד שקלים, בעוד שעומד על בסיס מזומן כ-9.64 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-around 12 מיליארד שקלים על בסיס התחייבות בסוף אוקטובר של שנה שעברה ובסביבות 9.73 מיליארד שקלים על בסיס מזומן. בעוד שסך ההכנסות השנתיות על בסיס התחייבות בסוף אוקטובר 2023 עומד על כ-15.22 מיליארד שקלים, וכ-14.5 על בסיס מזומן, כלומר סך ההכנסות במהלך 10 החודשים הראשונים של השנה הנוכחית ירד על בסיס מזומן בכ-33.5%, כלומר שהרשות הלאומית למעשה איבדה כשליש מהכנסותיה לאחר שנתיים ממלחמה.

המספרים הרשמים מאשרים כי למרות שהסיוע החיצוני לתקציב הציבורי חווה שיפור משמעותי במהלך השנתיים האחרונות, עדיין לא היה לו אלא השפעה מוגבלת על מענה לצרכים הפיננסיים של הרשות הפלסטינית, תחת איום החזקת הכספים מצד הצד הישראלי שמעמידים כ-68% מסך ההכנסות, והשווי החודשי שלהן לפני המלחמה עמד על כ-1 מיליארד שקלים.

נציין כי ההתחייבויות החודשיות של הרשות הלאומית בין חשבון השכר ורובד השכר של הפנסיה ומסייעות חברתיות, בנוסף להוצאות תפעוליות מגיעות לחודש כ-1.5 מיליארד שקלים.

בצל הנתונים הללו, למרות הכיוונים הבינלאומיים לספק סיוע נוסף לרשות הפלסטינית כפי שנראה במהלך השנתיים האחרונות, המספרים מוכיחים שכל זה נשאר דרך פתרונות זמניים מבלי לשחרר את כספי המסים, אשר לפי דיווחים ממשלתיים הגיע סכום ההחרגות הישראליות עליהן לכדי כ-(13) מיליארד שקלים.

הרשות הפלסטינית נתונה למשבר הכלכלי הרע ביותר מאז הקמתה בעקבות אי יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה בצורה מלאה, הן בכל הנוגע לתשלום שכר העובדים במלואם והן מבחינת מתן שירותים בקטגוריות שונות.

סך החובות הציבוריים והסכומים המגיעים לרשות הלאומית עומד על כ-46.5 מיליארד שקלים, מתוכם 7.3 מיליארד שקלים חובות עוקבים לעובדי המגזר הציבורי.