הקבוצה ההולנדית מקיימת פגישה דחופה ב-4 במרץ 2026 בנוגע לאחריות ואכיפת החוק הבינלאומי

סדא ניוז - לאור הפעולה החד-צדדית של ישראל להרחיב את נוכחותה הבלתי חוקית בגדה המערבית הכבושה באמצעות צעדים שנידו בהרחבה כהס annexation de facto, ואכיפת מחדש מגבלות מחמירות על סיוע הומניטרי לעזה לאחר ההסלמה הצבאית השבוע, יזמינו דרום אפריקה וקולומביה, בתור נשיאות משותפת של הקבוצה ההולנדית, ממשלות מכל רחבי העולם להתכנס בהאג בתאריך 4 במרץ 2026, במטרה לשאוף לנקוט בפעולה מתואמת ומוחשית ברמה מדינתית לשם סיום ההשתמטות מהעונש, עצירת המעורבות, ואכיפת החוק הבינלאומי.

המטרות של הצעדים שהוכרזו על ידי ישראל נועדו לשנות את המבנה הדמוגרפי, האופי והמצב החוקי של האדמה הפלסטינית הכבושה, כולל ירושלים המזרחית - צעדים המובנים בהרחבה כהפרת העקרונות הבסיסיים של החוק הבינלאומי.

ביום 17 בפברואר, התנגדו 85 מדינות לכל צורה של סיפוח, והדגישו מחדש את מחוייבותן "לנקוט בצעדים מוחשיים, בהתאם לחוק הבינלאומי, ובתאום עם החלטות האומות המאוחדות הרלבנטיות והחוות דעת המייעצת שהוצאה ב-19 ביולי 2024 על ידי בית הדין הבינלאומי, לסייע במימוש זכות העם הפלסטיני להחליט על גורלו, ולהתמודד עם מדיניות ההתנחלות הבלתי חוקית באדמה הפלסטינית הכבושה, כולל ירושלים המזרחית, כמו גם המדיניות ואיומי ההגירה הכפויה וסיפוח."

קולומביה ודרום אפריקה עמדו בראש הקבוצה ההולנדית, שהיא פורום פעולה מתואמת בין המדינות, המאגד ממשלות המחויבות להגן על החוק הבינלאומי.

הקבוצה הוקמה בינואר 2025, והיא אירחה עד כה מעל ל-35 מדינות בשלושה כנסים מרכזיים שהתקיימו בהאג, בוגוטה וניו יורק, שבהם התאחדו המדינות במחויבותן לעבור מהדיבור לפעולה מוחשית, ולשמור על שלמות המערכת המשפטית הבינלאומית. מספר ממשלות משתתפות הציעו צעדים בסיסיים לסיים את ההשתמטות מהעונש והחלו לממש את התחייבויותיהן המשפטיות ברמה הלאומית, כולל מניעת יצוא כלי נשק וכלים עם שימוש כפול לישראל, דחיית מעבר משלוחי נשק ישראליים דרך נמלים, מניעת ספינות שמעבירות נשק לישראל מלהפליג תחת דגליהן הלאומיים, ובחינת חוזים ציבוריים כדי למנוע מהמוסדות והקרנות הציבוריות לתמוך בכיבוש הישראלי הבלתי חוקי, והעמדה לדין של פשעים בינלאומיים, ותמיכה בעקרון השיפוט הגלובלי להחזקת האשמים באחריות.

על אף ההכרזה על הפסקת אש, המשיכו פעולות צבאיות ישראליות והשימוש בכוח קטלני נגד אזרחים, מה שדחף את נציגי האומות המאוחדות להשקיף על אזהרות חוזרות ונשנות. החל מינואר 2026, נפגעו או נהרסו יותר מ-81% ממתקני עזה, מה שהותיר כ-1.3 מיליון אנשים במצב חירום חירום לכלכלה. רוב האוכלוסייה בת 2.1 מיליון נפגעה מהיגרות חוזרות, כאשר רובם מרוכזים בפחות מחצי משטח הרצועה. מספר הנפגעים והחולים כרוניים הממתינים לפינוי רפואי לקבלת טיפול שאינו זמין בעזה עולה על 18,500 איש.

הפגישה המתוכננת ל-4 במרץ 2026 תתמקד בהערכה של יישום הצעדים שהוכרזו על ידי מספר מדינות כדי לעמוד בהתחייבויות "של מדינה שלישית" כפי שהוקנו על ידי חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי שהוצאה ביולי 2024. מטרת הפגישה היא להבטיח את האחריות ולא לספק מחסה בטוח לעברייני השואה, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעי תוקפנות.

הצהרות עיקריות:

 פארשה גאנדיקוטה-נילוטלה (המזכירה האexecutiva של הקבוצה ההולנדית):

   אישרה כי הטיהור האתני של העם הפלסטיני לא נפסק, וישראל האיצה את פעולות הסיפוח. היא הדגישה כי המטרה של פגישת מרץ היא "להעניק לחוק הבינלאומי טפרים אמיתיים" באמצעות צעדים מוחשיים כמו חיתוך זרמי הנשק וסגירת נמלים.

 מאוריסיו גראמיליו (סגן שר לעניינים רב צדדיים, קולומביה):

   הצהיר כי ישראל עוסקת בסילוק בעלויות בפומבי, ומעריך כי ההעמקה הסיפוחית של חלקים בגדה המערבית היא הצעד הבא בפרויקט הכיבוש המתמשך, מדגיש את בחירת קולומביה לפעול ולעשות.

 רונלד לאמולה (שר לעניינים בינלאומיים ושיתוף פעולה, דרום אפריקה):

   ציין כי אכיפת החוק הבינלאומי לא יכולה להישאר סלקטיבית, והדגיש כי הקבוצה ההולנדית מושמת כדי לתרגם את המחויבות הבינלאומית לעבודה משולבת מתואמת, וזמן למדינות להצטרף ליוזמה זו.

עמר חזאני (שגריר פלסטין בממלכת הולנד):

   הדגיש כי המסגרת החוקית אינה נושא מחלוקת, אלא מה שחסר הוא הביצוע. הוסיף כי הקבוצה ההולנדית פועלת בשם הקהילה הבינלאומית להגן על הסדר החוקי ולשמור על האנושות.