מה משמעות המעמד של ערב הסעודית כ"בעלת ברית עיקרית" מחוץ ל"נאטו"?

סאדנאווס - בצעדי שמייצגים את עומק הקשרים האסטרטגיים בין ארצות הברית לממלכת ערב הסעודית, הכריז הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ באופן רשמי על הממלכה הערבית הסעודית כבעלת "ברית עיקרית מחוץ לארגון נאט"ו" (Major Non-NATO Ally - MNNA), ובהכרזה זו הופכת הממלכה הערבית הסעודית למדינה ה-20 שמקבלת באופן רשמי את המעמד של "בעלת ברית עיקרית מחוץ לנאט"ו" להצטרף למדינות כמו ארגנטינה, אוסטרליה, בחריין, ברזיל, קולומביה, מצרים, ישראל, יפן, ירדן, קניה, כווית, מרוקו, ניו זילנד, פקיסטן, הפיליפינים, קטר, דרום קוריאה, תאילנד ותוניסיה.

מעמד זה נחשב לדרגת שיתוף פעולה צבאית וביטחונית הגבוהה ביותר שנותנת ארצות הברית למדינה שאינה משתייכת לנאט"ו. הקונגרס האמריקאי התחיל להעניק את התואר הזה מאז 1987 בהתאם לסעיף 22 לחוק האמריקאי.

היתרונות של בעלת ברית מחוץ לנאט"ו

בעלת הברית מחוץ לנאט"ו מקבלת מספר יתרונות עיקריים, ביניהם עליונות בקבלת הנשק האמריקאי המתקדם ובטכנולוגיה צבאית מתקדמת, וכמו כן אפשרות לרכוש או להשכיר ציוד צבאי אמריקאי עודף במחירים מוזלים או בתנאים נוחים. המעמד הזה גם מאפשר למדינה החברה מחוץ לנאט"ו לקחת חלק בתוכניות פיתוח נשק משותפות עם ארצות הברית ולקבל מימון אמריקאי לפרויקטים של מחקר ופיתוח צבאי.

המעמד הזה גם מעניק כמה יתרונות לארצות הברית, שכן הוא מאפשר לו לאחסן ציוד צבאי אמריקאי המיועד למצבי חירום על שטח המדינה החברה, בנוסף להקלות האימון הצבאי המשותף ושיתוף הפעולה המודיעיני.

הממלכה הערבית הסעודית נהנתה למעשה מרוב היתרונות הללו במשך עשורים, בזכות השותפות האסטרטגית הארוכה עם ארצות הברית, אבל המעמד הרשמי גורם לכך שהיתרונות הללו יהיו מובטחים באופן חוקי ולא יהיו חשופים לתנודות של הממשלות האמריקאיות.

ההבדל בין "הסכם ההגנה המשותפת"

למרות הדמיון במונחים בין "בעלת ברית עיקרית מחוץ לנאט"ו" לבין בעלת ברית במסגרת "הסכם ההגנה המשותפת", ההבדל ביניהם הוא גדול. תחת המעמד של "בעלת ברית מחוץ לנאט"ו", אין התחייבות אמריקאית להגן על המדינה החברוּה, לעומת הסכם ההגנה המשותפת שמתנה התחייבות חוקית ברורה להגנה הדדית, דבר ששמח את הסעיף החמישי בהסכם נאט"ו שמחייב את המדינות החברות להגן על כל מדינה חברה המותקפת בהתקפות צבאיות.

וטבע ההתחייבויות במעמד "המדינה החברוּה מחוץ לנאט"ו" אינו עובר את שיתוף הפעולה הצבאי והחימוש הצמוד, אבל בהסכם ההגנה המשותפת, היא עולה לכדי התחייבות לשלוח כוחות אמריקאיים כדי להגן על המדינה החותמת על ההסכם.

ולכן ההבדל מתמקדת בעובדה שמעמד "בעלת ברית עיקרית מחוץ לנאט"ו" הוא "שותפות אסטרטגית מאוד מתקדמת" בחימוש, אימון ושיתוף פעולה, אבל זה לא "ברית הגנה", בעוד ש"הסכם ההגנה המשותפת" אומר שכל התקפה על המדינה החתומה נחשבת התקפה על ארצות הברית עצמה, ומחייבת את ארצות הברית משפטית להתערבות צבאית ישירה.

נציגים סעודים אומרים שהמעמד הזה הוא "צעד חשוב לקראת שותפות אסטרטגית מקיפה", בעוד ששר החוץ האמריקאי אישר כי זה "משקף מחויבות ארוכת טווח לביטחון המשותף באזור".