איפה נעלמו 180 מיליון דולר שנבזזו מהבנקים בעזה?

הפקדות הלקוחות בעזה עלו ב-204% במהלך שנתיים של מלחמה

מיוחד סעדה ניוז - מאז פרוץ המלחמה נגד העם הפלסטיני בעזה, לא הסתכמו ההפרות בנפגעים ובנזקים, אלא הן התרחבו לכלול את המוסדות הפיננסיים שמייצגים עורק חיוני לכלכלה הלאומית, שכן הבנקים הפועלים באזור סבלו ממהלכי שוד מאורגנים שביצעו קבוצות חמושות וכוחות הכיבוש, בניסיון לפגוע באחת מהבנות היסוד של יציבות כלכלית.

בהודעות חוזרות ונשנות, הבהירה רשות ההנפקה הפלסטינית כי כמות הכספים שנבזזו מכספות הבנקים בעזה הגיעה לכחצי (180) מיליון דולר, נתון שמסב את תשומת הלב לסכנת ההתקפות הללו ומעלה שאלות מהותיות לגבי גורל הכספים הללו, וההשלכות שיכולות להיגזר על עתיד הכלכלה הפלסטינית.

סגן הנגיד של רשות ההנפקה הפלסטינית מוחמד מנאסרה אישר ל"סעדה ניוז" כי תיק הכספים שנבזזו מהבנקים בעזה יצא ממעקב רשות ההנפקה, וכעת הוא תהליך שעוקבת אחריו הממשלה.

הוא הוסיף: "תיק זה הוצג לנו בנתונים הבנקאיים באמצעות בקשה מהבנקים להקצות תקציבים כדי לתקן את הנזקים שנגרמו מהכספים הנבזזים", והצביע על זה שכספים אלה כבר קוזזו ברווחי הבנקים שנרשמו בשנה שעברה.

בהתאם לנתונים שפורסמו על ידי אגודת הבנקים בפלסטין, הנתונים הפיננסיים מצביעים על כך שהבנקים רשמו בסוף שנת 2024 את רמות הרווח הנמוכות ביותר, כאשר הרווח הכולל שנרשם לשנה זו מסתכם ב-43.5 מיליון דולר בלבד, ירידה מ-168.1 מיליון דולר בשנת 2023. שיעור הרווח הגבוה ביותר שנרשם על ידי הבנקים היה בשנת 2022 עם 227.9 מיליון דולר.

מנאסרה אמר מוקדם יותר כי הכספים שהיו זמינים בכספות הבנקים בעזה לפני המלחמה הגיעו לכחצי (290) מיליון דולר, והצביע על כך שנבזזו מהם כ-(180) מיליון דולר.

עיתון לה מונד הצרפתי דיווח בשנה שעברה שגבוצות חמושות גנבו סכומים של עד (66) מיליון יורו באפריל מסניפים של בנק אחד הפועל בעזה.

העיתון ציין כי הוא עבר על מסמך שנשלח על ידי הבנק "לשותפים בינלאומיים" שבו תיאר שודים איכותיים, שאחד מהם פגע בסניף המרכזי שלו בעיר עזה.

הנגיד של רשות ההנפקה יחיא א-שנאר ציין במהלך פגישתו עם עיתונאים, כי המגזר הבנקאי לא חידש את הפעולות הבנקאיות הרגילות בעזה של גיוס נזילות לשוק בשל שלושה סיבות: הראשונה היא שכספות הבנקים ומכונות הכספומט נהרסו בעטיו של המלחמה, השנייה היא סירוב הצד הישראלי לכניסת נזילות, והשלישית היא חוסר היציבות הביטחונית בתוך עזה, אשר גרמה במהלך המלחמה לשוד (180) מיליון דולר מכספות הבנקים.

הוא אישר כי חידוש הפעולות הבנקאיות הרגילות דורש בניית מחדש של מספר בניינים של הבנקים, מכונות הכספומט וכספות הבנקים, והצביע על חשיבות קיום ההבטחות הביטחוניות הנחוצות כדי למנוע השפעה נוספת על הבנקים ממעשה שוד נוסף.

רשות ההנפקה הפלסטינית הנחתה באמצע אוקטובר האחרון את הבנקים הפועלים בעזה להתחיל להגיש שירותים פיננסיים ובנקאיים לציבור בהתאם למוכנות הטכנית והתפעולית שלהם.

היא אישרה כי "תהליך חידוש פעולתם של הסניפים הבנקאיים יתבצע בהדרגה ובשלבים, כאשר בשלב הראשון יופעל מספר מוגבל של סניפים בהתאם למוכנות שלהם, וכי יוכרזו חוזרות סניפים אחרים שייכנסו לשירות בהתאם לתוכניות השיקום".

וביקשה מהציבור "להמשיך להסתמך על אמצעי התשלום הדיגיטליים המוצעים, כמו כרטיסי אשראי, ארנקים דיגיטליים, ואפליקציות בנקאיות דרך הסמארטפונים, בשל מה שהם מספקים של פשטות, אבטחה ומהירות בביצוע העסקאות, ולוודא את ביצוע הצרכים שלהם ללא הצורך להתאגד בסניפים".

אם כי, יש המבחינים כי חידוש חלק מהבנקים את פעילותם בעזה נותרה במידה רבה פורמלית, בשל חוסר היכולת שלהם לבצע פעולות של הפקדה ומשיכת כספים.

נתונים עדכניים שפורסמו על ידי רשות ההנפקה הראו כי גובה הפיקדונות של הלקוחות בעזה עלה עד סוף השנה החולפת לכחצי 4.91 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.61 דולר באותה תקופה בשנת 2023, כלומר כי גובה הפיקדונות בעזה עלה ב-3.26 מיליארד דולר ובשיעור של 204%.

המומחים מסבירים את העלייה הגדולה הזו בהרס שנגרם לענפי הכלכלה השונים בעזה בעקבות המלחמה, דבר שאילץ בעלי העסקים להפקיד את כספם בבנקים בצורה של פיקדונות.

הבנק העולמי ציין מוקדם יותר כי ההתקפה על עזה גרמה להרס של כ-93% מהסניפים הבנקאיים הפועלים באזור.

הדו"ח אומר כי המלחמה הישראלית הרסה גם 88% מהמוסדות המציעים מימון קטן ורוב המוחלט של כספומטים, וכן 88% מחברות הביטוח.

והיום, פועלות רק 3 מתוך 94 מכונות כספומט בכל עזה, לפי נתונים תואמים של הבנק העולמי ורשות ההנפקה.

בעזה פעלו (10) בנקים מתוך (13) בנקים מקומיים וזרים שפועלים בשוק הפלשתיני.