מחקר מוכיח שהילד יכול לנצח שפות זרות בעודו ברחם אמו

سادا نيزز - האם התינוק יכול לזהות שפות זרות ששמע בעודו עובר ברחם אמו, ולהבחין ביניהן לבין שפת האם שלו או השפות שלא שמע אותן בעבר. צוות מחקר בעיר מונטריאול, קנדה, גילה כי תינוקות newborn ששמעו סיפורים בשפות זרות, בעוד שהיו עוברות, מגיבים לשפות אלו באותה הדרך שבהם הם מתייחסים לשפת האם שלהם.

מחקר זה, שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communication המתמחה במיומנויות תקשורת ושפה, הוא הראשון מסוגו המשתמש בטכניקות דימות מוחי כדי להוכיח את ההנחה המדעית שעורכי מחקר מוח ותודעה מסוימים מהססו בגינה זה זמן רב.

מחקרים קודמים הראו כי עוברים ותינוקות newborn יכולים לזהות קולות מוכרים, ואף מעדיפים להקשיב לשפת האם מיד לאחר הלידה. אך תוצאות אלו התבססו על תצפיות התנהגותיות כמו פנייה של התינוק או שינוי בדפיקות הלב שלו וכדומה, מבלי להגיע להוכחות חותכות דרך מדידת השינויים שמתרחשים במוח בזמן שהתינוק מאזין לשפת האם.

בהצהרות לאתר "Scientific American" המתמחה במחקרים מדעיים, אומרת אנה גאלגר, מומחית נוירולוגיה מאוניברסיטת מונטריאול וראש צוות המחקר: "לא נוכל לומר שהתינוקות לומדים שפה לפני לידתם, אך נוכל לומר שהתינוקות newborn מרגישים נוחות כלפי השפה או השפות ששמעו בעודן עדיין עוברים, מכיוון שהחשיפה לשפות אלו במהלך שהות העובר ברחם מסייעת בהקניית רשתות תקשורת במוח השפעות על תגובותיהם לשפה לאחר לידתם".

במהלך הניסוי השתתפו כ-60 נשים בהריון בשבוע ה-35 להריונן, כאשר 39 מתוכן נחשפו להקלטות קוליות של סיפורים בשפה הצרפתית, שהיא שפת האם שלהן, במשך עשר דקות, ואז הקשיבו להקלטות של אותם הסיפורים בשפות הגרמנית והעברית במשך עשר דקות נוספות, כשפעולה זו חזרה פעם ביום לכל אורך ההיריון. הסביר החוקר אנדריאן רני, מומחה לפסיכולוגיה נוירולוגית קלינית מאוניברסיטת מונטריאול, כי הבחירה בשפות הגרמנית והעברית נובעת מההבדל הגדול ביניהם לבין השפה הצרפתית מבחינת פונטיקה ותכונות דיבור.

שאר הנשים ההרות שהשתתפו בניסוי, שהן 21 נשים מתוך קבוצת הביקורת, לא נחשפו להשפעות חיצוניות מיוחדות, ולכן העוברים ברחמן נחשפו לשפה הצרפתית בתנאים טבעיים במהלך החיים היומיומיים.

במהלך עשר השעות הראשונות עד שלושה ימים לאחר הלידה, צוות המחקר, באמצעות טכנולוגיית דימות ספקטראלי תפקודי באור אינפרה אדום, ענה על הדרך בה מגיבים המוחות של התינוקות לשפות הגרמנית, העברית והצרפתית. טכנולוגיה זו מודדת את השינויים בשיעורי הזנת הדם בחמצן במוח במהלך ביצוע פעילויות קוגניטיביות שונות.

החוקרים מצאו עלייה בפעילות הקורטקס הטמפורלי השמאלי, שהוא מרכז עיבוד השפה במוח, אצל כל התינוקות newborn שהשתתפו בניסוי כאשר שמעו ביטויים בשפה הצרפתית. אך כאשר נחשפו התינוקות לשפות הגרמנית והעברית, לא התרחש אותו פעילות מנטלית אלא אצל התינוקות ששמעו את אותן השפות בעודן עדין עוברים ברחמים. לעומתם, התינוקות שבקבוצת הביקורת שלא שמעו שפות אלו בעבר, בעודן עדין עוברים, לא הראו פעילות מנטלית בחלקים הקשורים לעיבוד שפה בהקשבה לשפות הגרמנית והעברית.

החוקרת אנה קרולינה קואן, מומחית נוירולוגית ילדים וחברת האקדמיה הברזילאית לעצב, רואה שהמחקר הזה תומך ברעיון שמוחות newborn אינם "דף חלק" לגמרי, אלא שהסביבה שבה חי העובר ברחם יוצרת כמה פונקציות מנטליות עוד לפני שהוא יוצא לחיים. החוקרים לא הגיעו לתשובה לגבי אורך הזמן של החשיפה לשפה הזרה שמספיקה לעובר כדי להתרגל ולהכיר אותה מאוחר יותר, כשחלק מהמחקרים הקודמים בנוגע להשפעות הסביבתיות על התהוות העוברים מצביעים על כך שהתקופה הזו עשויה להימדד בשעות, ומחקר אחר גילה כי תקופות קצרות של לא יותר מ-15 דקות עשויות להיות מספיקות כדי ליצור את אותו השפעה של זיהוי שפות זרות.

והוסיפה החוקרת קואן ואמרה שה"מחקר הזה לא ממליץ על נשים בהריון לחשוף את העוברים לשפות זרות כדי שהם יהיו יותר חכמים או רב לשוניים בשלב מאוחר יותר בחיים". היא הסבירה כי מחקר השפעות חשיפת העובר לשפות זרות על תהליך התפתחות השפה בשלב מאוחר יותר בחיים הוא בעל חשיבות רבה כדי להבין בעיות והפרעות בשפה אצל ילדים המשפיעים על בין 5 ל-10 אחוז מהילדים בארצות הברית בלבד. היא הוסיפה כי "מחקר זה מציע הוכחות מדעיות נוספות לכך שהתפתחות השפה מתחילה בשלב מוקדם שעוקף את הלידה, דבר שיכול לסייע בזיהוי וטיפול בבעיות השפה של ילדים".