מיליוני פלסטינים ללא מוצא.. אמו של מלח אמריקני עוזבת את רצועת עזה בליווי של שלוש ממשלות

מעקב סדא ניוז - כלי תקשורת אמריקאיים וישראליים עסוקים בידיעה על מבצע סודי ויוצא דופן שבו הוצא אישה פלסטינית מרצועת עזה המוחזרת, והיא אם של אחד המלחמים האמריקאיים. זאת באמצעות שיתוף פעולה שתואר כ"בלתי רגיל" בין ממשלות ארצות הברית, ישראל וירדן. המבצע כלל הפסקה יזומה של הלחימה, והשתתפו בו דמויות פרטיות אמריקאיות בכירות בתכנון ובביצוע, וכן נעשה שימוש באמצעים מיוחדים למעקב אחר תנועות האישה בתוך הרצועה לפני ביצוע מבצע החילוץ.

אך למרות סיבוכו של המבצע, אין לראות בו הישג אמריקאי לחגוג אותו כפי שמקדמות התקשורת האמריקאית, שכן הוא מתרחש בהקשר של מלחמה מתמשכת שבה נשמדות חיים מדי יום, ונעשה שימוש בנשק אמריקאי לתמיכה בהתקפות הישראליות על עזה. בזמן שאישה זו זכתה להתערבות יוצאת דופן, עשרות פלסטינים-אמריקאיים עדיין תקועים ברצועה ללא כל תמיכה או פעולה ממשית מוושינגטון, מה שעורר שאלות מוסריות ופוליטיות בנוגע לסטנדרטים הכפולים בטיפול במקרים אנושיים.

על פי מה שדיווח העיתון "וושינגטון פוסט" ותורגם על ידי "סדא ניוז", האישה שהוצאה נקראת אחלם פרואנה (59), והיא אם של יונוס פרואנה, איש צוות בצי האמריקאי. היא הוצאה בסודיות מעזה במשך השבועות האחרונים לאחר התערבות ישירה של ממשלת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, והממשלות הישראלית והירדנית, לפי מקורות מעודכנים ומסמכים שנבחנו על ידי העיתון. המבצע דרש הפסקה מתואמת של התקפות צבאיות ישראליות כדי להבטיח את שלומו של תנועותיה, ונדרשה תרומה בשווי של 10,000 דולר כדי לכסות את הוצאות ההעברה, ושימשו תוכנות מעקב מתקדמות כדי לעקוב אחר מיקומה באמצע ההתקפה הצבאית המתמשכת.

יונוס פרואנה, בן 32, הצטרף לצבא האמריקאי בשנת 2023 במטרה לקבל אזרחות אמריקאית. לאחר פרוץ מלחמת עזה באוקטובר של אותה שנה, אמו וששת אכיו נתפסו בסכנה גוברת ובריחה קשה, במיוחד לאחר הרס בית המשפחה בן שבע הקומות בשנת 2024 כתוצאה מהפצצות והחמרת המחסור במזון ובתרופות. יונוס קיבל אזרחות אמריקאית בפברואר 2024, ביום סיום קורס ההכשרה שלו בצי, אך נדרש לעמוד באור הדגל הירדני במהלך הטקס, משום שארצות הברית אינה מכירה בדגל פלסטין.

ממקום עבודתו בקליפורניה כמסייע רפואי בצי האמריקאי, יונוס החל, כפי שתירגם סדא ניוז, לתאם את עזיבת אמו דרך ירדן מאז תחילת 2024. למרות שקיבל אישור מעובדי ההגירה האמריקאיים לכניסתה לארצות הברית, הוא נתקל בקשיים במציאת מישהו שילווה אותה מחוץ לעזה או שיעזור לה לחדש את דרכון שלה שפג. הוא הסביר שעובדים אמריקאיים הודיעו לו כי ידיהם "שלופות", מה שגרם לו לחפש פתרונות חלופיים.

בספטמבר, הצטרף יונוס לאגודת המבצעים המיוחדים האמריקאית, שהיא ארגון של חיילים ותיקים, ובשם פגש חייל ותיק בשם בן קליי, אשר הוביל את מבצע ההוצאה תוך שימוש באפליקציה שהוא פיתח כדי לקבוע את דרכי ההעברה הבטוחות ביותר. כאשר תכנית הליווי המקורי מבוטלה עקב עיכוב בהליכים, תרמה האגודה, לפי תרגום סדא ניוז, סכום של 10,000 דולר להשכרת כלי רכב קרקעי להעברת אחלם פרואנה ממבנה שלה בעיר עזה למעבר כרם אבו סלימ בגבול הדרום-מזרחי של הרצועה. הנסיעה ארכה 19 שעות מלאות, לפי מסמכים שנבחנו על ידי העיתון.

נכון לעכשיו, אחלם פרואנה עדיין בירדן, מחכה לאישור הוויזה האמריקנית. בנו מקווה להאיץ את הליכי עזיבת שאר בני המשפחה, אך ציין כי הבקשות נדחו בכל המקרים מלבד אמו, וכי התהליכים מתרחשים לאט ובאופן לא שקוף.

מנגד, אמר נציג אמריקאי שדיבר עם העיתון בתנאי שלא יחשוף את זהותו, כי הצלחת מבצע החילוץ נובעת ממאמצי דיפלומטים אמריקאיים בעמאן, והוסיף: "צוות השגרירות האמריקאית בירדן עשה כל שביכולתו כדי לסייע לאמו של משרת אמריקאי לצאת בביטחה מעזה. זהו דוגמה לעבודה האמיצה שמבצעים עובדי משרד החוץ שלנו יום יום ברחבי העולם". הוא גם ציין שהשיחות עם הישראלים התמקדו חלקית בהבטחת חוסר הפגיעה במיקום האישה, וניסו להקים אזור בטוח סביבה כדי למנוע מפגיעת כוחות החילוץ לפגוע בהתקפה צבאית שלא בכוונה.

ובשגרירות הירדנית בוושינגטון, האיצו הרשויות במתן אישור לכניסתה של אחלם פרואנה לירדן. השגרירה דינה קעואר הצהירה כי ממשלתה "שמחה לסייע בהקלת" יציאתה של פרואנה מעזה, והדגישה כי גישה זו נמצאת במסגרת "המאמצים ההומניטריים הירדניים המתמשכים והרחבים – ולא יוצאת דופן".

למרות הצלחת המבצע, הוא עורר שאלות בנוגע למדיניות האמריקאית כלפי הפלסטינים בעזה. רבים מהאמריקאיים הפלסטינים ומשפחותיהם התלוננו מאז תחילת המלחמה על חוסר הפעולה של ארצות הברית במבטיחה להבטיח את היציאה הבטוחה של אזרחיה מהשדה, וחלקם אף הגישו תביעות משפטיות נגד ממשלת ביידן בדצמבר. עורכת הדין מריה קארי, המייצגת חלק מהמשפחות הללו, אמרה כי המצב הידרדר בעידן טראמפ, במיוחד לאחר שמשרד החוץ האמריקאי הכריז באוגוסט על הפסקת הוויזות למבקרים המגיעים מעזה, החלטה שאמנם הגיעה ימים לאחר שהתעוררה תגובה של הפעילה הימנית הקיצונית לורה לומר לסרטון בו מופיעים ילדים פלסטינים ומטפלים בהם כשהם מגיעים לשדה תעופה בסן פרנסיסקו, ותיארה את התכנית כ"איום על הביטחון הלאומי". למרות שאינה מחזיקה במשרה רשמית, לומר נהנית מהשפעה גדולה על הנשיא.

לפי עורכי דין וארגוני זכויות, נדחו בקשות לחילוץ ילדים ונשות אזרחים אמריקנים מסיבות הקשורות לביטחון הלאומי. ובסיומו של דוח "וושינגטון פוסט", תהה יונוס פרואנה, כפי שתרגם סדא ניוז, מדוע נדרש המבצע יוצא הדופן הזה כדי לחלץ את אמו, בעת שארצות הברית קבעה קודם לכן מדיניות לתמוך בעצמן הומניטרית מאזורים של מלחמה כמו אוקראינה ואפגניסטן, הוסיף: "ארצות הברית צריכה לעשות יותר מזה".