דו"ח: צה"ל פועל למחוק את ההיסטוריה של עזה מהקיום

סעדה ניוז - מגזין (+972) הישראלי בדיווח חדשותי שהצביע על כך שצה"ל פועל למחוק את מה שנותר מהשכונות האחרונות בצפון הרצועה, עם כל מה שיש בהן מעשירות שמעידות על ההיסטוריה העשירה של העיר עזה.

כתב המאמר, בכר זעבי, ציין בדו"ח שלו כי מאות אלפי תושבים ברחו מהעיר בשבועות האחרונים על רקע החמרת ההתקפה הישראלית, ורבים מהם נאלצו לשלם עד 5,000 דולרים אמריקאיים כדי לצאת.

הוא ציין כי חלקם נאלצו להישאר במקומם, כי הם "או שאינם יכולים או שאינם מעוניינים לעבור לאזורים שהם יודעים שלא יספקו להם ביטחון ולא כבוד, מעדיפים למות בבתיהם מאשר למות במחנות אוהלים צפופים בדרום".

הוא הוסיף כי תהליך מחיקת העיר עזה בצורה שיטתית שמבצע צה"ל דרך כשר של שכונה אחרי שכונה מהאדמה, כמו שעשה בעבר ברפיח, ג'בליה, בית חנון, ובית לחיה וחלקים נרחבים מחאן יונס, "מוחקת אלפי שנים של מורשת פלסטינית וערבית, בעבירה המתקיימת על ההיסטוריה עצמה".

הכותב זעבי מביא ראיות מההיסטוריה כדי לאשר את זהותה הפלסטינית של עזה, תוך שהוא מסביר כי העיר שהוזכרה בספר הבראשית בתנ"ך כמקום מושב הכנענים הייתה במהלך הדורות מרכז חיוני למסחר, התנגדות וזהות לאומית פלסטינית, והיא נתפסה לפריצות על ידי תרבויות גדולות כמו האשורים, הבבלים, הרומאים והעות'מאנים.

והוא ציטט את דבריו של ההיסטוריון הפלסטיני וראש עיריית ירושלים המזרחית לשעבר עריף העריף, שנשמעו בספרו שיצא לאור בשנת 1943 בשם "ההיסטוריה של עזה", כי העיר עזה "לא נבנתה בתקופה מסוימת, ולא היא תוצאה של תקופה מסוימת, אלא היא פרי כל הדורות שעברו מאז היום שבו נכתבו הדפים הראשונים של ההיסטוריה ועד היום".

לפני נכבה 1948 הייתה עזה המרכז המנהלי של אזור רחב שכלל את מג'דל, אשקלון ואשדוד, שעל חורבותיהם הוקמו ערים ישראליות מודרניות, לפי הדיווח של המגזין הישראלי.

המגזין המשיך לצטט את ההיסטוריה, ודיווח כי מאז שנות החמישים של המאה הקודמת, העיר הייתה ערש לתנועות הקטנרוק הפלסטיניות ומקום מוקדם של מוסדות הרשות הלאומית לאחר הסכמת אוסלו, לפי מה שסעדה ניוז עקבה, בנוסף למוסדות תרבותיים ואקדמיים שעלו באש המלחמה במהלך השנתיים האחרונות.

על פי זעבי, העיר עזה ידועה גם בשם "עזה האשם" על שם סבו של הנביא מוחמד, מוחמד בן עבד מנפ, הקבור בה. קברו נמצא בתוך מסגד סיד האשם שספג נזק כבד, והוא אחד מהמקומות הרבים שנותנים לעזה את חשיבותה האסלאמית שנעשתה כעת חשופה להרס.

התקיפה הישראלית מאיימת אתרי דת והיסטוריה בולטים אחרים, כמו מסגד העומרי הגדול שחוזר למאה השביעית והיה מרכז מדעי שבו למד האימאם השאפי, בנוסף לכנסיית סן פורפיריוס שחוזרת למאה החמישית וכנסיית המשפחה הקדושה הקתולית משנות השישים של המאה הקודמת.

גם מאמצי שימור המורשת לא חמקו מההפצצות, שכן נאלצו המנהלים של בניין הכותר המונה 13 קומות, שכולל אלפי פריטים ארכיאולוגיים מאתרים כמו המנזר של סנט אלריונוס, לפנות אותו לפני שהופצץ בהתקפה ישראלית אף על פי שהתערבות צרפת ואונסק"ו ניסתה להציל מה שיכול היה להינצל.

על פי אונסק"ו, נפגעו יותר מ-100 אתרי דת, היסטוריה ותרבות בעזה במהלך השנתיים האחרונות.

המגזין +972 מזהיר בדו"ח שלו שהסכנה הולכת ומתרקמת, ותוהה: מה יעלה בגורל אתרים אלה, ומה שנשאר מהם שלם, עם התגברות ההתקפה הישראלית?